אחרי יום כמו אתמול אני פשוט רוצה לשלוח לכולם: "הסר". לחלאות שרוצחים ילדות כי שטפו להם את המוח ולכל מי שרוקד על הדם הזה אחר כך וגוזר ממנו רווח, החל מהון פוליטי ועד K2.3 לייקים בפייסבוק. לכל הפוליטיקאים שמגיבים כמו תקליטים שרוטים וצפויים, איש-איש על פי עמדתו. לכל הערסים שעולה להם הדם לעיניים ודורשים עונש מוות. לכל השפנים שאומרים שזה לא הומני.
לכל אלה שאומרים שהיא לא היתה צריכה לגור באזור מסוכן. לכל אלה שצועקים להם "האשמת הקורבן!" מהדירה המוגנת יחסית שלהם בתל אביב. לכל אלה שטוענים שזה לא עניין של ימין ושמאל. נכון, זה עניין של נורמלים מול פסיכופתים. אבל לך תישאר נורמלי כשכל הזמן מכריחים אותך לקחת צד ודוחפים לך את הפרצוף לשלוליות של דם שאף פעם לא יפסיקו לנבוע מהאדמה הזאת. ואם אין מה לעשות אולי הכי פשוט לא להתעדכן יותר בכלום. לנתק את המודם. לעשות די-אקטיבייט לכל הרשתות החברתיות. לשקוע באוזניות כשמישהו פותח רדיו בסביבה. מיציתי את המשחק. חלאס. הסר.
(ובשולי הדברים: קראתי השבוע כותרת שפרופ' רפי קרסו פותח תערוכת צילומים של משתנות. צחקתי קצת אצלי בטוויטר על עורך ההומפייג' האומלל של ווינט שחיפש אייטמים מתחת לאדמה כדי למלא את הדף וזה כל מה שהוא מצא בסוף. אז יודעים מה, אני מוכנה לקבל כל יום מעתה ועד עולם ידיעות משמימות על מיצגי אסלות ועל זנים חדשים של חיטה שהונדסו בגואטמלה. תנו לי באופן קבוע שיעמום טהור בחדשות. אני באמת רוצה לדעת פעם אחת בחיים האלה איך זה מרגיש.)
