כשנכנסה מיכל הלפרין לפני כשנה לתפקיד המפתח הממונה על ההגבלים העסקיים, ומיד קיבלה שורת החלטות לטובת המונופולים ונגד הציבור, כתבנו שהיא משולה לסוס טרויאני שהחדירו התאגידים ובעלי ההון לשלטון. לא ידענו אז, כמה המשל הזה היה מדויק.
ביום חמישי האחרון התקיים בבית המשפט העליון דיון על תביעה ייצוגית נגד מונופול הגז בתמר, הגובה מכולנו כבר ארבע שנים מחירי גז מופקעים. לטענת מגיש התביעה הייצוגית, הנזק המצטבר לציבור יגיע ליותר מ-40 מיליארד שקל עד תום החוזה עם חברת חשמל. מדובר בכשישה מיליון שקל ביום שאנחנו משלמים – סתם – דרך חשבונות החשמל שלנו. שישה מיליון ש"ח עודפים יוצאים בכל יום מהכיס שלנו לכיס של תשובה, נובל וקובי מימון. בזה עוסקת התביעה הייצוגית, וחברות הגז רוצות שבית המשפט יפסול על הסף את הבקשה לתביעה הזו, בטרם כל דיון.
מי שמתייצב באופן מדהים לצד מונופול הגז – וכנגד הציבור – הוא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלביט, ששלח לבית המשפט תשובה הטוענת כי יש לדחות את הבקשה לתביעה ייצוגית על הסף. מי שאמון על האינטרס הציבורי, יוצא להגן על שורת הרווח של טייקוני הגז. באיזו עוד מדינה מתוקנת מתייצב יועץ משפטי לממשלה כנגד הציבור?
קטע מתוך תשובתו של מנדלבליט לביהמ"ש העליון בנושא התביעה הייצוגית כנגד מונופול הגז:
מנדלבליט מגייס את גילוי הדעת המפנק שפרסמה ימים קודם לכן הממונה על ההגבלים העסקיים
מנדלבליט – ובעצם מונופול הגז – קיבלו לדיון בעליון חיזוק נוסף מגורם רב משקל: הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין. מי שתפקידה להילחם במונופולים, הוציאה מסמך התומך בעמדה שלא למהר ולהתערב בסוגיות של מחיר מופרז. כשהלפרין מבצעת בעיתוי קריטי מהלך המסייע למונופול הגז, נותר רק להיזכר שעד לא מזמן (בטרם נכנסה לתפקידה) ייצגה הלפרין את אחת השותפות המרכזיות במונופול הגז תמר. זה גם הרגע להיזכר שמידע זה הוסתר מהציבור.
לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים מונתה הלפרין לאחר ששירתה שנים רבות תאגידים ומונופולים במגזר הפרטי. עם כניסתה לתפקיד פורסם מסמך ניגוד העניינים שלה, שמפרט באילו חברות אסור לה לטפל. אבל שמה של חברת "ישראמקו" (בבעלות קובי מימון, החבר של כחלון), מהשותפות המרכזיות במונופול הגז תמר שאותה ייצגה לא מזמן – נעדר מהרשימה שפורסמה לציבור, והתגלה רק כמה חודשים אחר כך.
זמן קצר לאחר שנכנסה לתפקידה, הודיעה הלפרין על שורת החלטות שכולן מיטיבות עם המונופולים והתאגידים הגדולים. הלפרין הפסיקה להכריז על מונופולים, הפסיקה להציק לחברות המזון הגדולות עם סידור המדפים שייתן מקום לספקים הקטנים, אבל הדובדבן – ואולי זה הדובדבן שלשמו הונחה הלפרין בכיסא הממונה – הוא הכוונה לעצור את מהלך של הממונה הקודם, דיויד גילה: אכיפה והטלת קנסות על מונופולים הגובים מחיר מופרז מהציבור.
על פי חוק ההגבלים העסקיים, תפקיד הרשות והממונה הוא לעודד תחרות לצד מניעת פגיעה בציבור. כאשר כוח מונופוליסטי מנוצל לרעה והציבור נפגע, תפקיד הממונה על ההגבלים הוא לעצור את הפגיעה. הממונה אמור להיות מגן הציבור. אבל הלפרין מקטינה ראש, מתרכזת רק ב-"עידוד תחרות", ומרוקנת את החוק מתוכן.
הציבור נדפק על ידי מי שאמור להגן עליו. ככה פשוט. מיכל הלפרין. צילום: אבנר הלפרין, CC BY-SA 3.0
הלפרין הודיעה שבכוונתה לבטל את גילוי הדעת שהוציא גילה בעניין המונופולים שגובים מחיר מופרז מהציבור. עתירה לבג"צ הוגשה, ושופט העליון חנן מלצר מתח עליה ביקורת שיפוטית חריפה. הממונה נאלצה לעשות אחורה פנה ולסגת מכוונתה לבטל לחלוטין את גילוי הדעת של גילה. אבל אל דאגה, הלפרין והמונופולים לא נכנעים בקלות: היא הודיעה שלא תבטל את גילוי הדעת, אלא רק "תתקן" אותו. וכאן אנחנו מגיעים למונופול הגז.
לפני שלושה שבועות פרסמה הלפרין גילוי דעת "מתוקן", שבו – בהסברים משפטיים מפותלים – הודיעה כי אכיפה וקנסות נגד מונופולים הגובים מחיר מופרז "תתבצע רק במקרים המתאימים לכך", וגם "תעשה בזהירות ומתינות". מדהים איך תמיד השלטון מפגין "זהירות ומתינות" כלפי התאגידים השבריריים ובעלי ההון האומללים, בזמן שהציבור נרמס ונמחץ ללא גרם של מתינות או זהירות. ובקיצור, הלפרין אמנם לא ביטלה רשמית את גילוי הדעת הקודם, אבל היא הניחה את כל התירוצים המשפטיים למה היא לא תעשה כלום למונופולים שעושקים את הציבור.
המרוויחים הבלעדיים מהמהלך הזה הם המונופולים, התאגידים ובעלי ההון. הציבור נדפק על ידי מי שאמור להגן עליו. ככה פשוט. אבל המרוויחים אולי הכי גדולים מהמהלך של הלפרין, אלה הם טייקוני הגז.
הלפרין פרסמה את גילוי הדעת שלה כשבועיים וחצי לפני מועד הדיון בעליון בשבוע שעבר. יום למחרת הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט כי הוא מבקש ארכה למתן תשובתו בהליך. שבוע אחר כך כבר מגיש היועץ המשפטי לממשלה את תשובתו כשהוא נשען על גילוי הדעת החדש שפרסמה אך שבוע קודם לכן הלפרין. היועץ המשפטי לממשלה מתגייס לצד חברות הגז, מודיע לבית המשפט שיש לדחות על הסף את הבקשה לתביעה ייצוגית, ומסביר זאת, בין השאר, באמצעות העמדה החדשה והמפנקת של הממונה על ההגבלים.
שני רגולטורים – מגני ציבור בהגדרה – חוברים יחד להניח רשת הגנה צפופה וחצופה על מונופול הגז ששודד את הציבור יום יום בכשישה מיליון שקל. האם יש לזה השפעה על בית המשפט? בוודאי. הנה בדיון בעליון על התביעה הייצוגית בשבוע שעבר, אמרה השופטת אסתר חיות לעו"ד גלעד ברנע, נציג מגיש התביעה הייצוגית: "הממונה על ההגבלים תומכת בעמדת היועץ המשפטי. היא הרגולטור שאמור לשמור. זה שוקל".
וכך נתפר המהלך שנרקח במרתפי חברות הגז, אשר יצאו מחויכים מהדיון, מחויכים במיוחד ממשפט זה. אם יש משהו שלמדו חברות הגז לעשות במשך השנים, זה לייצר "רציפות רגולטורית" לטובתם. לא די ברגולטור אחד לצידם. הם רוצים את כולם. ואיך אמרה השופטת חיות? "זה שוקל".
כשמחברים את הנקודות בין הלפרין שייצגה עד לא מזמן את מונופול הגז תמר, עם הלפרין שלא חושפת מידע זה לציבור, עם הלפרין שמפרסמת כממונה גילוי דעת שמחזק את מונופול הגז, בעיתוי קריטי שמועיל למונופול הגז בבית המשפט… ולזה מוסיפים את היועץ המשפטי שמשתמש בגילוי דעת זה כדי לחזק את תמיכתו במונופול הגז – מגלים כמה עמוק נמצא מונופול הגז בתוך מוקדי השלטון הבכירים ביותר.
לפעמים קשה להאמין שעד כדי כך, לפעמים זה כמעט מייאש. אבל הדרך לשבור את זה, היא להמשיך לדבר על זה. הם בונים על זה שאף אחד לא ישים לב, על זה שהציבור ישן והמערכת המשפטית תבלע את האגדות הרגולטוריות שטוו עבורה. אבל אנחנו ערים.