השבעה באוקטובר הוא תאריך שטרף את הקלפים כמעט עבור כל אזרח במדינה, אך אוכלוסייה שאולי לא מדובר בה רבות היא זו של נשים שורדות זנות ואלימות. בחודש אוקטובר האחרון אמור היה להיפתח סמסטר חדש ב"המכללה", בית ספר חברתי למען נשים שורדות זנות ואלימות. אך במקום זאת, נאלצו שם לסגור את הלימודים ולהפנות את המשאבים לתמיכה וסיוע הישרדותי לנשים.
"המכללה" הוא בית ספר שהוקם בשנת 2016 על ידי איריס שטרן לוי וטל חמווי. הוא מלמד מגוון גדול של קורסים מקצועיים ומקנה לנשים כלים, ידע ומיומנויות כדי שיוכלו להשתלב בחברה ובמעגל העבודה. עד היום למדו ב"המכללה" יותר מ-400 נשים שרובן השתלבו בשוק התעסוקה בהצלחה, אך הכול נקטע עם פרוץ המלחמה. נשים פחדו לצאת מדלת ביתן ותהליך השיקום והלמידה שלהן נקטע.
"אם בשגרה את חווה שלושה התקפי חרדה בשבוע במינימום, אז כשיש אזעקות וטריגרים את בהתקף בלתי פוסק", מספרת מנהלת המערך הטיפולי בבית הספר, יסמין בן אריה. "תוסיפי שאת בודדה ללא משפחה תומכת, שאין לך כלים לוויסות רגשי, את חיה בעוני, בדירה מפוקפקת ללא ממ"ד או מקלט. את בהצפה, הכל עולה וחוזר ואת חרדה לצאת לרחוב". לדבריה, חודש כזה של מלחמה החזיר את הנשים שנמצאות בתהליך שיקום עשרה צעדים אחורה.
בן אריה ושטרן לוי מספרות בשיחה עם "המקום" כי נשים רבות שלומדות ולמדו אצלן בעבר, והושמו במעגל העבודה, מצאו את עצמן בשבעה באוקטובר אחוזות אימה מלצאת מביתן אפילו לקנות אוכל. "הן היו בהישרדות ולא ישנו, היו בהיכון. מצב נפשי מבועת ולא מתפקדות", אמרה שטרן לוי. המצב שיתק אותן ומנע מהן ללכת לעבוד ונשים רבות פוטרו. במקרים אחרים, עסקים שנסגרו שלחו אותן הביתה ופשוט הפסיקו לדבר איתן.
"מרגע המלחמה, כשכמעט כל המקומות כולל קניונים עבדו במתכונת מצומצמת, הראשונות שפוטרו אלה אותן נשים העובדות דרך חברות קבלן כמנקות או קופאיות למשל", מוסיפה בן אריה. לדבריה, רוב הנשים שורדות זנות ואלימות באות מרקע מוחלש, מבית עני ופוגע שנפלטו ממנו בגיל צעיר והידרדרו לסמים ולזנות. אין להן השכלה או ניסיון תעסוקתי, רובן לא ילידות הארץ או שהוריהם מהגרים ולכן העבודות היחידות שהן מתקבלות אליהן הן לרוב עבודות קבלן, בהן החוזים פריצים. פעמים רבות לא משלמים להן קרן השתלמות או פנסיה, הן פגיעות כלכלית ולא מכירות את זכויותיהן ואפשר לפטר אותן בקלות. הרבה מהנשים הן חסרות מעמד ואינן זכאיות לזכויות בסיסיות ולכן הן הנשים הכי פגיעות ומנוצלות בחברה.
״להילחם על פירורים״
"בחודשים הראשונים של המלחמה לא התעסקנו בללמד, רק בלתת להן אוויר לנשימה, מהכיס שלנו", אומרת בן אריה. עזרה בתשלומי שכר דירה, הכנת אוכל חם, תמיכה טלפונית, גיוס תרומות של בגדים, חלוקת תלושי מזון והובלות – אלה רק חלק מהדברים שבהן סייעה המכללה בשלושת החודשים הראשונים למלחמה.
בזמן הזה שבו המכללה לא פעלה היא נאבקה להשיג תרומות והסיוע לשורדות היה כולו מהכספים המיועדים לפעילות השוטפת של בית הספר. שטרן לוי וחמווי המנכ"ליות אף תרמו את שתי המשכורות הראשונות שלהן עבור הנשים. חמווי מספרת כי הן היו בפחד ממשי ועל סף סגירה כי לא היו בטוחות שיצליחו לשרוד כלכלית וחששו שיאלצו לוותר על הקמה של בית ספר נוסף בחיפה שאמור היה להיפתח במאי הקרוב. "לא ידענו אם הכספים יגיעו כי אולי הכל ילך לצרכי המלחמה", אמרה חמווי. "היו כספים שהופסקו או התעכבו והיה המון חוסר ודאות. תחשבי שאלפי ארגונים נלחמים על משאבים ועוד לנשים מוחלשות שבשגרה צריכות להילחם על פירורים של משאבים". ברגע האחרון הן הצליחו להשיג תרומה שהחזיקה אותן לחודש וחצי מעל המים.
עבור הנשים, השגרה שהצליחו לבנות, שהיתה כה משמעותית לתהליך שיקומן, התערערה לחלוטין. על אף שהן מוגדרות בין האוכלוסיות החלשות ביותר, בשבעה באוקטובר המדינה כולה הפכה לאוכלוסייה מוכת טראומה המצריכה משאבים רחבי היקף. "התקציבים, התרומות, המשאבים, כל הרוח ההתנדבותית בארץ, ברובם הופנו למערך המלחמתי, לחיילים ולדרום ולא לאוכלוסיות המוחלשות", אומרת בן אריה. לדבריה, הסבל של הנשים הללו זכה ליחס שיפוטי מצד ארגונים שמהם ביקשו עזרה. "ביטוח לאומי פתאום לא סבלני אליך כמו פעם כי הרבה סובלים כמוך", הוסיפה בן אריה.
"סיכוי משמעותי שנאבד את התמיכה"
ביולי 2020 התקבלה החלטת ממשלה עם חקיקת חוק איסור צריכת זנות (חוק הפללת הלקוח) הקובע כי צריכת זנות היא עבירה ועל צרכן הזנות שנתפס לשלם קנס. באותה החלטה נקבע כי יועברו 90 מיליון שקלים במהלך שלוש שנים לצורך הרחבת מעני השיקום הקיימים והקמת מענים נוספים. "המכללה" וארגונים נוספים כמו "תודעה", "לא עומדות מנגד", "הופכות את היוצרות", "מעברים" ועוד חתמו על חוזה זמני של ספק יחיד מול משרד הרווחה, כלומר שבית הספר היה פטור באותו זמן ממכרז עבור התמיכה.
לדברי משרד הרווחה, המשך ההתקשרות ביניהם לבין הארגונים המסייעים לשורדות ושורדי זנות נתון להחלטת ממשלה להמשך החוק התקף לחמש שנים, שיפקע ביולי 2025. הארכת החוק תלויה בבחינה ממשלתית להשגת מטרותיו. "הסיוע עזר לי להגדיל את הצוות ולהגיע לעוד נשים, במלחמה זה שילם שכרי דירה של נשים שפוטרו", אומרת שטרן לוי.
כיום, כרבע מהכנסות העמותה מגיע מאותו הסכום, העומד על מיליון שקלים בשנה.
אך בינואר הודיע משרד הרווחה כי ההסכם יפוג בשנה הבאה ולא ייחתם הסכם חדש. לטענת לוי, אם לא יצליחו לגייס את הסכום הזה עד השנה הבאה, הן יתקשו לשלם משכורות לעובדות המקצועיות שגייסו.
לאור המצב, לאחרונה יצאה המכללה בקמפיין מוצלח שגייס חצי מליון שקלים והן מקוות שבשנה הבאה יצליחו לזכות במכרז שיוציא משרד הרווחה. אך הן לא אופטימיות. "אנחנו נהיה בתחרות מול המון ארגונים וגופים ולא בטוח שהתנאים של המשרד יתאימו למה שנותן בית הספר", מסבירה חמווי. לדבריה, הן לא הגישו מכרזים עד כה מהסיבה הזו. "אני כרגע לא יודעת מה יהיה ומה הסיכויים שלי, איזה מכרז יפורסם ומה הם תנאי הסף ואם נוכל לעמוד בהם אבל נכון למרץ 2024 אני יודעת שהסיכוי שלא תהיה לי תמיכה שנה הבאה הוא משמעותי".