בצעד נדיר דרשה לאחרונה התביעה המשטרתית מבית המשפט לאשר השמדת סרטונים מיניים של צעירה. הסרטונים נמצאו במהלך חקירה במכשיר הטלפון של בן זוגה, הנאשם באיומים.
שופט השלום בקריות, יוסי טורס, קיבל את עמדת המשטרה, ובניגוד לתפישה הרווחת כי קיומו של תיעוד מיני בידיים הלא נכונות כרוך גם במחדל אישי של המצולם, הוא קבע כי: "כאשר בני זוג צילמו עצמם במצבים אינטימיים במהלך מערכת יחסים זוגית המבוססת על אמון הדדי…. ראוי במקרים המתאימים להתיר לבן הזוג לחזור בו מהסכמתו להמשך החזקת בן הזוג בחומר הפוגעני”. כלומר, לדברי השופט החזקת הצילומים תלויה בהסכמה מתחדשת, משתנה ופעילה של המצולם, ובהתאם לטיב הקשר. מדובר בהחלטה שיכולה להשפיע על גורלם של רבות ורבים.
"אין חולק שהחזקת סרטון בעל תכנים פוגעניים בידי אחר, לא כל שכן בידי בן זוג לשעבר ובוודאי מי שהיחסים עמו עכורים, עלולה להדיר שינה מעיני אדם, לפגוע בשלוות רוחו, להלך עליו אימים ולפגוע באיכות חייו", העיר השופט.
ראשיתו של הסיפור בלילה אחד ביוני, אז נכנסה צעירה בת 30 בסערה לתחנת משטרת זבולון בקריות. היא תיארה בפני היומנאית כי נמלטה מבן זוגה, שלטענתה קילל ותקף אותה. כעבור מספר דקות נכנס לתחנה גם בן הזוג שהחל לצעוק במקום.
הצעירה הוכנסה לחדר נפרד על מנת להגן עליה והגישה עליו תלונה. בימים שלאחר מכן דיווח בן זוגה למשטרה שהיא נעדרת והוא חושש שחייה בסכנה. כשהמשטרה מצאה אותה באילת, סיפרה הצעירה שברחה מבן הזוג שתקף אותה שוב ואיים באופן מרומז שירצח אותה ויעלים את גופתה.
בן הזוג נעצר. בחקירותיו טען שהמתלוננת שקרנית. הוא סיפר כי אותו לילה שבו הגיעו למשטרה, היה בסך הכל בדיחה פנימית של שיכורים, הקשורה לתלונות השווא על אלימות לדבריו המתלוננת מגישה עליו לאורך השנים. היו לו אפילו ראיות זהב לכך שהשניים מצויים בקשר אוהב והדדי: סרטונים מהטלפון הנייד שלו שבו הוא והמתלוננת מקיימים יחסי מין.
אחרי הליך ארוך ואינטנסיבי בבית משפט השלום בקריות, הודה בן הזוג בעבירת האיומים במסגרת הסדר טיעון. התביעה המשטרתית זנחה את הסעיפים שלפיהם הואשם בשלוש עבירות תקיפת סתם ובהטרדה טלפונית, בין השאר משום שהמתלוננת ניתקה קשר עם המשטרה ולא ניתן היה להביאה להעיד.
בתום הדיונים, ואחרי שבן הזוג נשלח לרצות מאסר בן חצי שנה, מצא את עצמו בית המשפט דן בגורלם של הסרטונים המיניים שנחשפו במהלך החקירה אך לא שימשו כראיות בהליך הפלילי.
חשש מעבירה עתידית
התביעה המשטרתית הגדירה את בני הזוג כ"לא קלים לעיכול": הנאשם מוכר היטב לגורמי בריאות הנפש ובילה זמן רב באישפוזים כפויים. במהלך המשפט הוחלפו חמישה עורכי דין שייצגו אותו, שלושה מהם פיטר, שניים התפטרו עקב איומים והתנהגות אובססיבית מצידו. הסנגוריה הציבורית ביקשה מבית המשפט להשתחרר מייצוגו, לאחר שהחל להטריד טלפונית גם עובדים שאינם באי כוחו.
המתלוננת והנאשם מכירים למעלה מעשור. ברקע ישנן תלונות קודמות שלה על אלימות מצידו. לעתים הם היו בקשר זוגי והתגוררו תחת קורת גג אחת ולעתים "התקרחנו", כהגדרת הנאשם באחד הדיונים בתיק. לשניים ילד משותף שהוצא מחזקת האם לפני שש שנים.
בסוף אוקטובר דרש בן הזוג המורשע כי המשטרה תחזיר לו טלפון סלולרי שהיה בידיה בזמן החקירה. הוא הסביר שהמכשיר מכיל טלפונים וכתובות שדרושים לו, וגם "תמונות וסרטונים אינטימיים שהוא חש אי נוחות רבה כשהם חשופים לאנשי המשטרה", כך נכתב בבקשה מטעמו.
השופט טורס: "החזקת סרטון בעל תכנים פוגעניים בידי אחר, לא כל שכן בידי בן זוג לשעבר, עלולה להדיר שינה מעיני אדם"
לטענת התביעה המשטרתית, אחד החוקרים בתיק מחק מהמכשיר את הסרטונים המיניים שבהם ניתן היה להבחין בפניה של המתלוננת מחשש ל"שיימינג" שלה. אז החליטו התביעה המשטרתית לעשות מעבר לנדרש בדרך כלל, והגישה בקשה להשמיד את כל הסרטונים המיניים של המתלוננת שנמצאו בטלפון של בן הזוג.
השופט יוסי טורס הציע כי הסרטונים המיניים ימחקו מהסלולרי שיושב לנאשם והעתק שלהם ישמר בידי המשטרה למשך 30 ימים. בטווח הזמן הזה תנסה המשטרה ליצור קשר על המתלוננת ולברר אם היא מסכימה להשבת הסרטונים לבן זוגה לשעבר. בחלוף הזמן הקצר לא הצליחה המשטרה ליצור קשר עם המתלוננת והשופט נדרש לקבל החלטה לגבי התיעוד המיני בהיעדר עמדתה.
"במה עסקינן? בנאשם שהורשע באיומים כלפי המתלוננת שברחה", אמרה עו"ד מיטל בן אוחיון מהתביעה כשביקשה מהשופט להורות על מחיקת הסרטונים לצמיתות, "בית המשפט נחשף לאישיות יוצאת הדופן של הנאשם ולאורח החיים השונה שהשניים ניהלו. בנסיבות אלה הסרטונים הם כמו פצצה מתקתקת בידי הנאשם, שרואים שהוא מתלהם די מהר. זו חובה לא לתת בידיים שלו את החומרים האלה".
התובעת: "הסרטונים הם כמו פצצה מתקתקת בידי הנאשם, שרואים שהוא מתלהם די מהר.חובה לא לתת בידיים שלו את החומרים האלה"
בבקשה שהוגשה לבית המשפט בנושא, הרחיבה התביעה: "קיים חשש מפני ביצוע עבירה עתידית באותם סרטונים. פגיעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בסחיטת המתלוננת, באיומים כלפיה וכלפי סביבתה, והכל בהקשר של נאשם אשר אינו בוחל בשום אמצעי לצורך השגת מטרותיו, לרבות שימוש ציני במשטרת ישראל לצורך איתור המתלוננת, כפי שאירע בתיק זה".
פורנוגרפיה אינה עבירה
עורך דינו (השישי) של הנאשם, אלון נשר מטעם הסנגוריה הציבורית, טען מנגד כי: "הבקשה של התביעה נושאת אופי פטרנליסטי מובהק. היא תחליט מה מוסרי, מה חוקי, מה לא בסדר… פורנוגרפיה איננה עבירה, אנו במדינה דמוקרטית".
השופט, יוסי טורס, שאל את הצדדים אם אין לדרוש במצבים כאלה הסכמה עדכנית. "הבקשה שלפני מעלה לדיון שאלה בעלת היבטים מעשיים חשובים וזאת לאור היקף התופעה בדבר המצאות סרטונים ותמונות אינטימיות במכשירי טלפון חכמים", כתב בהחלטתו וציין: "כשופט הנחשף לתיקי חקירה רבים, אכן ניתן לומר שמדובר בתופעה רחבת היקף הנעשית לא אחת בידי קטינים ומתוך החלטה בלהט הרגע".
התביעה טענה כי ניתן לחזור מהסכמה שניתנה במסגרת יחסי אמון ביחסים. הנאשם התעקש על זכות הקניין שלו וטען כי סרטונים נוצרו בהסכמה ו"הסכמה ברגע שניתנה היא לתמיד". בא כוחו אף העיר לשופט בדיון: "אני חושב שאדוני עלול ללכת פה במדרון מאוד חלקלק, אנחנו יכולים להגיע למצב שבני זוג יגישו אחד נגד השני אין ספור בקשות לבית המשפט למחוק תצלומים".
בחודש שעבר פרסם השופט טורס את הכרעתו: הוא פסק כי הסרטונים ימחקו ממכשיר הטלפון של הנאשם, אולם ישארו בידי המשטרה למשך שנה. אם במהלך השנה הקרובה תבהיר המתלוננת שהיא מתנגדת לכך שהנאשם יחזיק בתיעוד המיני שלה, יושמדו הסרטונים לצמיתות.
"הנאשם לא החזיק עד כה בסרטונים מתוקף זכות קניין כלשהי אלא מכוח הסכמת המתלוננת בלבד. צילום הסרטון לא יכול היה לבוא לעולם ללא הסכמתה… המתלוננת אינה מסכימה עוד להמשך החזקת הנאשם בסרטונים בהם היא מונצחת במצבים בעלי אופי מיני – מסקנה זו נלמדת מהשבר שבמערכת היחסים שבין השניים ומהדרך בה נהג הנאשם במתלוננת כמתואר בכתב האישום, עד כי נאלצה לעזוב את בית המגורים ועקבותיה נעלמו. מסקנה אחרת אינה סבירה בנקודת זמן זו והיא אף תוסיף פגיעה למתלוננת שאין להשלים עמה".