אפי נוה הפך לאחד מהסמלים של מי שתוקף בימים אלו את שלטון החוק בישראל. הסרטון שלו מ"עובדה" שבו הוא מאשים את שי ניצן שרדף אותו מוקרן בהפגנות למען נתניהו ומשותף ברשתות החברתיות.

אבל שכשמסתכלים על טיוטת כתב האישום ששלחה הפרקליטות לאפי נוה וסנגורו בעז בן צור לומדים דבר אחד: ניצן לא רק שלא רדף את נוה, אלא שהוא, ולפניו חוקרי להב 433, עשו עבודה מאוד רשלנית בחקירת השחיתות של אפי נוה.

נוה הואשם בקבלת שוחד מהשופטת אתי כרייף שגם היא צפויה לכתב אישום בנושא זה בכפוף לשימוע. על האישומים האלו תוכלו לקרוא בהודעת הפרקליטות או בכלי התקשורת האחרים שיתייחסו להודעת הפרקליטות. אבל מה שלא תמצאו במקומות אחרים וגם לא בטיוטת כתב האישום זה את הדברים שבמשטרת ישראל ובפרקליטות כלל לא טרחו לחקור.

בזימון לשימוע אמנם הקדישו חלק נכבד לעניין פרטיותו של נוה ולאופן שבו הגיעו הטלפונים הניידים שלו דרך עיתונאית גל"צ, הדס שטייף, לפרקליטות המדינה. אלא שהטיעונים האלו שקולים לזריית חול בעיניים. למשטרת ישראל ולפרקליטות היו מספיק חומרים גלויים כדי לפתוח בחקירה נגד נוה גם ללא הטלפונים הניידים שנמסרו להם על ידי שטייף.

---

מה שלא תמצאו במקומות אחרים וגם לא בטיוטת כתב האישום זה את הדברים שבמשטרת ישראל ובפרקליטות כלל לא טרחו לחקור

חומרים אלו כוללים אינספור כתבות שפירסמנו במקום הכי חם לאורך השנתיים וחצי האחרונות. הם נוגעים לבוררים שמינה נוה תוך אינספור ניגודי עניינים. הם נוגעים להתערבויות פסולות שלו בשל אינטרסים זרים ולא מקצועיים בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. הם קשורים להתקשרויות שהוביל בלשכה ללא מכרז עם חברת הביטוח מנורה אחת הלקוחות הגדולות שלו. 

חומרים אלו קשורים גם ליחסים של נוה עם שופטים. הם קשורים לחברת הוועדה למינוי שופטים, אילנה סקר, שמינתה את אותה אתי כרייף לבקשתו ושנווה העביר לה יותר מ-13 בוררויות, מספר כמעט חסר תקדים של בוררויות לאדם אחד, בהיקף שמסתכם על פי הערכות במיליוני שקלים (סקר ולשכת עורכי הדין מסרבים עד היום לחשוף את הנתונים).

נוה נחשד בשני עניינים נוספים: במקרה הראשון הוא מואשם בכך שקיים מערכת יחסים עם עורכת דין קרובה לו בזמן שדן, ביחד עם אותה סקר, אגב בקידום בעלה לשיפוט בבית המשפט המחוזי, וכן בקיום יחסי מין עם מתמחה כשבמקביל הוא פועל להשיג לה הקלות במבחני הלשכה. ואולם, בגין שני מקרים אלו החליטו בפרקליטות לא להגיש כתב אישום.

בפרקליטות ובבמשטרה לא טרחו כלל לחקור מדוע העביר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בוררות גדולה לאותה עורכת דין שקיימה עם נוה מערכת יחסים, שתחום עיסוקה הוא פלילי. זאת, בעוד עורכי דין פליליים לרוב לא עוסקים כלל בבוררויות הקשורות ללשכה.

בראשות אותו מחוז ניצב עד לא מזמן עורך דין ינון הימן, חבר ושותף פוליטי לדרכו של נוה. נוה וסקר קידמו גם את אשתו של הימן, השופטת דרורית הובר הימן. שופטת אחרת בשם שרית זמיר, דנה בעניינו של נוה , בזמן שהיא לא חושפת ניגודי עניינים הקשורים בכך שהיא ובעלה מכירים את נוה מילדות, ושבעלה תרם לקמפיין של נוה עשרות אלפי שקלים באמצעות המשרד שבו הוא שותף, כשלאחר מכן אותו משרד קיבל מנוה בוררויות.

בכל אלו, חומרים שאין להם שום קשר לטלפונים הניידים של נוה, בחרו שי ניצן ועובדיו לא לגעת. מדוע?

קשה לדעת. הפרקליטות בניגוד לתיקים אחרים שומרת על שתיקה גמורה בפרשת נוה. שתיקה הרבה יותר מבתיקים אחרים מרובי הדלפות. אבל קשה להימנע מהמחשבה שחפירה אמיתית בלשכה בתקופת מעלליו של אפי נוה היתה יכולה לפגוע בהרבה דמויות בכירות במערכת המשפט ולא בטוח שזה היה נוח כל כך למערכת הזו במיוחד בימים שהיא נתונה למתקפה כל כך חריפה.