לפי מידע שקיבלה מהמשטרה הקרן לזכויות אדם (קז"א), ופורסם לראשונה ב"המקום הכי חם בגיהנום", בין השנים 2019-2023 המשטרה הגישה 172,245 בקשות ל"צווי חדירה למחשב". רובן נוגעות לחדירה למכשירי טלפון ניידים ורובן גם מאושרות על ידי השופטים. לא מעט צווי חדירה הוצאו למכשירי טלפון של מי שנעצרו בהפגנות נגד הממשלה וראש הממשלה נתניהו.
הבקשות של המשטרה, והצווים שמאשרים השופטים, מתוחמים לתאריכים ולאירועים ספציפיים הקשורים לחשדות אותן חוקרת המשטרה. בפועל, המשטרה אינה מעתיקה רק את המידע הרלוונטי לצו, אלא "שואבת" ממכשירי הפלאפון את כל המידע הקיים בהם.
השופט יצחק עמית התייחס באחד מפסקי דינו להיקף החומרים שאותם ניתן לדלות ממכשיר הטלפון החכם: "מדובר בחומר רב שדרכו ניתן ללמוד גם על 'סיפור חייו' של המשתמש. למעשה לא מדובר רק בסיפור חיים המשורטט בקווים כלליים, אלא בפרטי הפרטים של חיי היומיום של האדם – מקומו בבוקר ועד לכתו לישון דרך המקומות בהם שהה, האנשים עימם שוחח ותכני השיחה ('סוד השיח'), רעיונות, הגיגים, תחביבים, חברים, ידידים, מידע אינטימי ומידע עסקי, תחומי עניין וסקרנות (האתרים אליהם גולש המשתמש)".
הדבר מבוצע באמצעות מערכת הפריצה וההעתקה של חברת "סלברייט", הקרויה UFED, ש"שואבת" את כל המידע הקיים במכשירי הפלאפון. פרקליטות המדינה מודעת לכך ואף סבורה שמדובר בדבר חיובי. במענה מיום 27.11.2022 מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, הוסבר שהפרקטיקה של "העתקה מלאה" הינה "מחויבת המציאות".
מדוע? "ראשית", הסביר המשנה לפרקליט, "הפקת עותק פורנזי מלא של המכשיר הנבדק מקטינה את הפוטנציאל של שיבוש, מחיקה, פגם או שינוי בראיית המקור, באמצעות צמצום נגיעה חוזרת במכשיר המקור. שנית, באופן הזה ההעתק הפורנזי הנו מדויק ליום הפקתו. שלישית, עותק פורנזי מאפשר להרחיב את החיפוש לבקשת ההגנה, וזאת מבלי להידרש לחדירה חוזרת לראיה המקורית".
בהונג קונג נעשה שימוש במערכת סלברייט כדי להפליל את פעיל האופוזיציה ג'ושוע וונג, וברוסיה את עורכת הדין של מנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלני. באותה מערכת משתמשת המשטרה כדי ״לשאוב״ מידע ממכשירים של אזרחים
אם כן, המשטרה חודרת ולוקחת מידע פרטי שאסור לה לחדור וליטול אותו, כיצד מרבעים את המעגל הזה? הפתרון שנמצא בפרקליטות ובמשטרה הוא לפצל את התהליך – קודם המשטרה מעתיקה את כל המידע הקיים במכשירי הפלאפון, ואחר כך מועבר לעיון החוקרים המטפלים בתיק מסוים רק המידע שתוחם בצו בית המשפט.
ה"פתרון" הזה היה חשאי. רק החל מקיץ 2022 המשטרה והפרקליטות החלו ליידע את השופטים שזו שיטת הפעולה, כאשר עדכנו את טופס בקשת צו החדירה הסטנדרטי כך שנרשם בו במפורש שתבוצע "העתקה מלאה".
במציאות, מדובר ב"פתרון" שדורש אמון רב מצד הציבור, מצד החשודים שמבוצעת חדירה למכשיריהם וגם מצד השופטים החותמים על הצווים. כל אלו צריכים להאמין שהמשטרה לא תנצל לרעה את האוצר שהגיע לידיה ותבצע מסע דיג בכל ה"חומר העודף" תוך הפרת זכויות אדם וחשודים.
עודף של "סיפורי חיים"
אף אם נניח ש"ההעתקה המלאה" הינה "מחויבת המציאות" כטענת הפרקליטות, השאלה מה המשטרה עושה לאחר שההליך הפלילי הסתיים עם ה"חומר העודף" שהעתיקה ואינו קשור לצווים של בתי המשפט?
במדינה דמוקרטית ובטח כאשר אין לכך סמכות מפורשת בחוק, המשטרה אינה רשאית סתם להחזיק אצלה מידע על חייהם של המוני אזרחים. במדינות לא דמוקרטיות מאגרים כאלה משמשים לסחיטה, לאיומים, לרדיפה ולהפללה מטעמים פוליטיים.
והנה, במשך שנתיים הפרקליטות מתלבטת יחד עם המשטרה מה לעשות עם ה"חומר העודף" שנותר בסיום ההליכים הפליליים, כאילו שמדינת ישראל לא נמצאת בעיצומה של הפיכה משטרית והמשטרה לא עוברת הליך פוליטיזציה מהיר.
רק לאחרונה (20.11) לשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פנימיים השיבה כי עדיין "נושא זה נמצא בימים אלו בבחינה בפרקליטות המדינה, ובמסגרת זו גם מתקיים לגביו שיח עם משטרת ישראל".
המשטרה אינה רשאית להקים לעצמה מאגר מידע שלא אושר בחוק. מדובר במידע החורג מצווי בתי המשפט ומהחשדות שבגינם הצווים הוצאו, ונוגע ל"סיפור חייהם" של אזרחים
לא מובן מדוע יש בכלל התלבטות – הפרקליטות צריכה להורות למשטרה למחוק את כל ה"חומר העודף" מיד עם סיום ההליך הפלילי בכל תיק ותיק. המשטרה אינה רשאית להקים לעצמה מאגר מידע שלא אושר בחוק. ספק רב אם בכלל ניתן לחוקק חוק כזה, בהינתן שמלכתחילה מדובר במידע החורג מצווי בתי המשפט ומהחשדות שבגינם הצווים הוצאו, וכדברי השופט עמית נוגע ל"סיפור חייהם" של אזרחים.
אולי אחרי שממשלת ישראל תשלים את הפיכתה של ישראל להונג קונג או לרוסיה, הפרקליטות תסיים להתלבט. בהונג קונג נעשה שימוש במערכת סלברייט כדי להפליל את פעיל האופוזיציה ג'ושוע וונג וברוסיה את עורכת הדין של מנהיג האופוזיציה המנוח אלכסיי נבלני (סלברייט הודיעה שתפסיק לפעול שם בעקבות עתירות שהוגשו והפרסום של "הארץ" בעניין). אלא שאז זה כבר יהיה כמובן מאוחר מדי.