בזכות תומכי המקום הכתבה הזו פתוחה לציבור ללא תשלום. כדי שנוכל להמשיך לעשות עיתונות איכותית וחופשית, עזרו לנו להגיע ל-3,000 תומכים קבועים. השקיעו בנו עכשיו
איור: דניאלה שניצר
אנחנו מאמינות שאסור לסגור את 2016 מבלי שתהיה התקדמות בסוגיה של אברה מנגיסטו, שחצה את הגבול לעזה בספטמבר 2014 ומאז נעלמו עקבותיו. אסור לסיים את השנה בלי התקדמות בבירור הנסיבות, בטיפול הממשלתי ובכיסוי התקשורתי של הפרשה.
החל מהיום יוצב אצלנו שעון שסופר את ימי ההיעדרות שלו:
בנוסף, אנחנו מביאות כאן שני טקסטים: תמונת מצב עדכנית של הטיפול במישור המדיני, והשאלה החשובה – איך זה שהסיפור של מנגיסטו לא זוכה להד ציבורי?
"ההורים שלי שבורים" – יואל הרצברג
"אחיי הלבנים, צאו מהאדישות" – אמייה טאגה
וכאן בהמשך, פרשנויות של מאיירות ומאיירי "המקום" לחייו והעלמותו של אברה מנגיסטו
קווים לדמותו – עמרי כהן, אילה טל, דניאלה שניצר, לירון כהן
קווים לדמותו
מאיירות ומאיירי "המקום" בפרשנות שלהם לסיפורו של הצעיר הנעדר.
עמרי כהן (Omriku):
אילה טל:
דניאלה שניצר:
לירון כהן:
