ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי דנו הבוקר (ב׳) בהצעת חוק לתיקון ״פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים)״, של ח״כ משה סעדה (הליכוד), המכונה חוק מח״ש. ההצעה מבקשת לנתק את מח״ש מהפרקליטות ולהכפיף אותה ישירות לשר המשפטים ומנכ״ל משרדו, ולתת לה סמכות לחקור את אנשי הפרקליטות ובהם את פרקליט המדינה. המאבק של סעדה, שכיהן כסגן ראשת מח״ש, במחלקה ובראשי מערכת אכיפת החוק הכניס אותו היישר לוועדת חוקה כחבר כנסת של הליכוד.
"התנהלותו מראשית דרכי במח"ש הבהירה לי באופן חד משמעי שמטרתו היחידה היא לזרוע מדון, לחרחר מלחמות ולהתיש את כוחה של המחלקה״ | ראש המחלקה לחקירות שוטרים קרן בר מנחם
מדובר בהצעת חוק הנחשבת חלק מחוקי הרפורמה המשפטית, אולם מקודמת כעת מאחר וביולי 2023 ועדת האתיקה של הכנסת אסרה על סעדה לקדמה בטענה לניגוד עניינים. ב-2021 סעדה עתר לבג״ץ נגד ההחלטה שלא לקדמו לתפקיד ראש המחלקה. שנה מאוחר יותר פוטר מתפקידיו במחלקה בשל ״חוסר התאמה״. סעדה ערער על הפיטורים ושנה לאחר מכן הגיש תביעה לבית הדין לעבודה וטען להתעמרות בשל עמדותיו. לאחר שהתבטא רבות כנגד מערכת האכיפה, דבר שנפל על אוזניים אוהדות במפלגת השלטון, זכה לשיריון ברשימת הליכוד ומשך את ערעורו. לפני כשנה סעדה סיכם על פשרה עם מח״ש, וזו הסיבה שהחוק מקודם בשנית.
מטרת המהלך, כפי שנוסחה בדברי ההסבר להצעה, נעוצה ב״עבודה הקרובה והמשותפת של אנשי המשטרה והפרקליטות״, אשר ״יוצרת ניגוד עניינים חריף״: מח״ש, , שתפקידה לחקור עבירות שנעשות על ידי שוטרים, אנשי שב״כ, ועובדי נציבות שירות המדינה, נעזרת בחומרי הפרקליטות. ״כל עוד מח"ש היא חלק אורגני מהפרקליטות, לא ניתן לצפות לחקירה חסרת פניות כאשר מדובר בבכירים במשטרה״, נכתב בדברי ההסבר להצעה.
״גם כאשר מדובר בחקירת חשדות נגד אנשי הפרקליטות, מי שמוסמך כיום לעסוק בכך זו המשטרה, וניגוד העניינים החמור שהוזכר לעיל עומד בעינו״. זו הסיבה, על פי הצעת החוק, כי יש ״להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות למחלקה לחקירת שוטרים, לנתק את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה״.
כפי שחשפנו באוגוסט 2024, בתצהיר שהוגש במסגרת ההליך של סעדה בבית הדין לעבודה, רמזה ראשת מח״ש, קרן בר מנחם, שסעדה זייף מכתב אנונימי נגדה ונגד בכירים אחרים במחלקה בזמן שכיהן כסגנהּ. בר מנחם אף ציינה בתצהיר כי ביקשה מאנשי משרד המשפטים לבדוק את מצלמות האבטחה כדי לאשר את החשדות, אולם הדבר לא נעשה. "התנהלותו מראשית דרכי במח"ש הבהירה לי באופן חד משמעי שמטרתו היחידה היא לזרוע מדון, לחרחר מלחמות ולהתיש את כוחה של המחלקה", כתבה בתצהיר.
פוליטיזציה של רשות שלטונית
דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול של מח״ש והמשטרה בעבירות שוטרים שפורסם במאי 2023 חשף תמונת מצב עגומה על המחלקה. הדוח העלה כי רק 12 אחוז מהתיקים שמח״ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינים בשנת 2021 הועברו לחקירה באזהרה, 1.2 אחוז מהתיקים הובילו לכתב אישום ו-55 אחוז מהתיקים נסגרו מבלי שהועברו לגורם נוסף במשטרה.
בעקבות המלצות הדוח הוקם ביוני של אותה השנה צוות לבחינת המחלקה לחקירת שוטרים, שפרסם את ממצאיו בפברואר האחרון. הצוות סקרו את סוגיית ניגוד העניינים לעומקה, ומצאו כי ״מיקומה הנוכחי של מח״ש, התלות במשטרת ישראל והיות היחידה חלק מפרקליטות המדינה, מייצרים ניגודי עניינים, בנסיבות שונות, ומעוררים קושי מבחינת עצמאות הגופים האחראיים לבירור תלונות נגד שוטרים. אחת ההשלכות העיקריות של המצב האמור היא פגיעה קשה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק״.
חברי הצוות הציעו ליזום שינוי ארגוני במבנה מח״ש, ולהקים יחידה עצמאית שאינה כפופה לפרקליטות המדינה, אלא להנחיות היועמ״ש לממשלה ולהנחיות פרקליט המדינה שמחייבות את גופי אכיפת החוק, אך אף לא אחד מהם הציע כפיפות בלעדית לשר המשפטים ומנכ״ל משרדו. הממצאים כולם, ציינה לשכת עורכי הדין, טרם נבדקו על ידי שר המשפטים.
״אין להפריז במסוכנות של מצב כזה למשטר דמוקרטי, ולשיתוק שמהלך כזה יכול להביא כלפי המשטרה והפרקליטות בבואם להגשים את תפקידם החשוב לחקור ולתבוע עבירות של שחיתות שלטונית״
״גם אנחנו סבורים שיש ליקויים במערך בדיקת התלונות נגד שוטרים בישראל, המצדיקים שינויים במערך זה״, כתבו במסמך העמדה שלהם המכון הישראלי לדמוקרטיה, אך הוסיפו כי נוסח ההצעה והבלעדיות שהוא מציע לשר המשפטים ״פוגעת במאבק בשחיתות השלטונית ובגופי אכיפת החוק והאמון בהם, וממילא בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק. היא עלולה להביא לפוליטיזציה של רשות שלטונית שבסמכותה לחקור ולהעמיד לדין. אין להפריז במסוכנות של מצב כזה למשטר דמוקרטי, ולשיתוק שמהלך כזה יכול להביא כלפי המשטרה והפרקליטות בבואם להגשים את תפקידם החשוב לחקור ולתבוע עבירות של שחיתות שלטונית״.
פגיעה באמון הציבור
ניסיון הכפפה של מח״ש לשר המשפטים והפיכה לגוף פוליטי מגיע על רקע החרפה באלימות המשטרתית בשנים האחרונות – שהלכה והסלימה עם הפגנות התנגדות ללחימה ברצועת עזה. דוח של הסניגוריה הציבורית שפורסם ביולי האחרון חשף זינוק של 265 אחוז בתיקי אלימות משטרתית, מ-119 בשנת 2021, ל-316 בשנת 2024, לצד במגמות חקיקה ״דרקוניות״ בתחום המשפט הפלילי, אשר סוקרו בהרחבה במקום הכי חם בגיהנום.
כך למשל במקרה של חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, אשר הוגש כהצעת חוק פרטית ונקבע כהוראת שעה לשנתיים, וגם במקרה של הצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), שהוגש על ידי ח״כ צביקה פוגל ומטרתו לאפשר למשטרה להתקין רוגלות במכשירים סלולריים של אזרחים בלי הגבלה על היכולות הטכנולוגיות שלהן.
״לנוכח המציאות בשנים האחרונות של התגברות האלימות המשטרתית, לרבות באירועי מחאה והפגיעה בחופש הביטוי, להכפפתה של מח"ש לשר ולפגיעה בעצמאותה עשויות להיות השלכות על חקירת שוטרים אלימים״, בחוות דעה שהוגשה לוועדת חוקה בדצמבר 2024 כתבו אנשי האגודה לזכויות האזרח כי ״הפוליטיזציה של מח"ש עלולה לגרום לכך שאירועי אלימות של שוטרים כלפי אזרחים, ובפרט כאלה המביעים ביקורת כלפי השלטון, לא ייחקרו כאשר הדבר אינו מתיישב עם עמדתו של השר, ולהעביר מסר לשוטרים כי הם חסינים מפני פגיעה במפגינים השייכים לצד מסוים של המפה הפוליטית. השלכות אלו אף יחריפו את הפגיעה באמון הציבור, שנמצא גם כך במשבר מול מערכת אכיפת החוק לאור האלימות המשטרתית ההולכת והגוברת״.
ללא ביסוס
סוגייה נוספת שעולה בהצעת החוק היא ההצעה להכליל את אנשי הפרקליטות תחת סמכות החקירה של מח״ש. בהסבר להצעה צוין כי מדובר בניסיון נוסף ״למנוע ניגוד עניינים״, אולם ההפך הוא הנכון.
״הפרקליטות, על אף עבודתה לצד המשטרה, אינה מהווה חלק אורגני ממנה ולא חשופה לניגוד עניינים מהותי כמוצג על ידי יוזמי הצעת החוק״, ציינו אנשי התנועה לאיכות השלטון בנייר עמדה על הצעת החוק. ״שיתוף הפעולה בין פרקליטים לשוטרים מתקיים במסגרת תפקודית מקצועית ברורה, כאשר כל גוף פועל תחת סמכויות נפרדות ולשם מטרות שונות. לכן, אין כל ביסוס לטענה בדבר ׳ניגוד עניינים חריף׳, בין אם על בסיס אינטרסים מקצועיים משותפים ובין אם בשל יחסי עבודה קרובים, כפי שנטען בדברי ההסבר להצעה״.