אחרי 15 חודשי לחימה ועדויות של עשרות חיילים, נדב וימן, מנכ״ל שוברים שתיקה, עוד לא מסכם את המלחמה, הוא יודע שהגל הגדול עוד לפניו. כמי ששמע את כל שוברי השתיקה של המלחמה הנוכחית, הוא ככל הנראה מהאנשים הבודדים שמתחילים להבין מה חוללנו בעזה -"אחד המאפיינים הברורים של המלחמה הזאת הוא העוצמה, כל הבלמים הוסרו״. בראיון למקום הכי חם בגיהנום הוא חולק את התובנות המטלטלות שצבר במהלך המלחמה.
ב-9 באוקטובר 2023, כשבישראל מוכת ההלם והזעזוע בקושי הבינו את ממדי הטבח, חייל אחד בחיל האוויר היה הראשון לזהות שחוקי המשחק השתנו באופן קיצוני והחליט לשבור שתיקה. "העד הראשון היה מחיל האוויר, הוא סיפר שההוראה היא לירות, ללא הבחנה. אמרו להם 'יש לכם אין-סוף מטוסים, אין-סוף טילים, תירו על כולם, תהרגו, תפוצצו׳. הוא הבין מה זה אומר". בעקבות הפסקת האש, הוא מסביר, ״אפשר להרים מל"טים ולראות את מימדי ההרס, שהמטרה המבצעית היא הרס כנקמה".
בדצמבר ארגון Airwars, שחוקר את השימוש בהפצצות מהאוויר ברחבי העולם, אישש את דבריו של אותו עד במחקר שפרסם על פעילות חיל האוויר מיד לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף אוקטובר, לפני התמרון הקרקעי. לדברי וימן לאחר ה-7 באוקטובר הוסר הרסן, ״המטרות יכולות להיות בניין, טרקטור או מנהרה. זה יכול להיות אוניברסיטה או ׳מטרות שלטון׳ שיכולות להיות גם כיכר".
״גם בית של פעיל בדרגת מ"פ מופלל וכל הבניין שלו הופך למטרה לגיטימית. אבא של אחת החברות של הבת שלי הוא סגן אלוף. לפי ההגיון של צה"ל, כשהוא בא אליי לאסוף את הבת שלו, גם הבית שלי מופלל״
לפי צה״ל מדובר במטרות שהופללו
"ההגדרה למופלל ייחודית לצה"ל ולא עומדת ברף של הקהילה הבין-לאומית. בצה"ל יש guilt by affiliation. זה אומר שאם שלושה חמאסניקים מוכרים עומדים עם הטלפונים מחוץ לבית ואז גם נכנסים פנימה, הבית מופלל. גם בית של פעיל בדרגת מ"פ מופלל וכל הבניין שלו הופך למטרה לגיטימית שאפשר להפיל עליה פצצה. אבא של אחת החברות של הבת שלי הוא סגן אלוף. לפי ההגיון של צה"ל, כשהוא בא אליי לאסוף את הבת שלו, גם הבית שלי מופלל. בדירה הקודמת גרו מעלינו שני קצינים בדרגת רב סרן, זה הופך את כל הבניין למופלל? אז הבת שלי צריכה למות? אין בזה היגיון".
והנה זה התפוצץ
וימן, בן 39, נכנס לתפקיד המנכ"ל בחודש יולי האחרון, לאחר 12 שנים בארגון, בין היתר כרכז הפעילות על רצועת עזה. הרומן שלו עם הארגון החל ב-2011, כשהחליט לשבור שתיקה ולהעיד על שירותו הצבאי בצוות צלפים של סיירת נח״ל. מי שעמד ברקע ההחלטה היה מפקד הצוות שלו מהמסלול, שחר צמח, שהתקשר ביום שהשתחרר מסדיר כדי להפציר בו להעיד. ״הוא אמר לי ׳וימן, אני מכיר אותך ואת הדעות שלך, אתה חייב להצטרף לשוברים שתיקה׳. אמרתי שיעזוב אותי, שאני רוצה לטוס לדרום אמריקה וניתקתי לו בפנים. במשך שנה התכתבנו במיילים והתווכחנו אם אני צריך לתת עדות״. ההחלטה להעיד התקבלה מאוחר יותר, כשהיה כבר סטודנט להוראה בסמינר הקיבוצים וחלם לעסוק בחינוך. כמה חודשים לאחר מכן מצא את עצמו מצטרף לארגון, ״עברתי לעשות חינוך פוליטי״.
הרגע שבו הוא וחבריו השתלטו על בית בעזה כדי להקים בו עמדת צלפים (נוהל "אלמנת קש"), יהפוך לאחד הרגעים המכוננים בחייו בין היתר בזכות העובדה שהוא עומד במרכז העדות שמסר. "אנחנו יושבים על הגג ופותחים את נשקי הצלפים", הוא משחזר. "עולה הבוקר ואנחנו מסתכלים קצת קדימה ורואים ילדים הולכים לבית ספר בתלבושת אחידה כששני מטרים משם מתנהל קרב. הרגע הזה שאני פורש את אמצעי התצפית זה הרגע בו יורד האדרנלין, והרגע שאתה מתחיל לחשוב. כשחיברתי את המצלמה התרמית והתחלתי לסרוק, שאלתי את עצמי מה אני עושה״.
לפני שהספיק לחשוב הוא קלט חממות שחוסמות את קו הירי. ״מהר מאד הגיע D9 והרס הכל. ואני שומע את האמא צועקת בערבית 'התפוחים שלי, הזיתים שלי'. זה רגע קשה. אנחנו הורסים לה את החיים סתם בשביל לילה אחד, כדי לעשות גירוי ותגובה״.
לאותה פעילות יצא צוות הצלפים מסיירת הנח״ל יחד עם כוח מחטיבת גבעתי, שכחטיבת החי״ר של פיקוד דרום, נחשבה למומחית ללחימה ברצועת עזה. ״החבר'ה מגבעתי התחילו להרוס את כל הבית. התווכחנו איתם, זה היה קרוב למכות. הם לקחו פטיש 5 קילו והתחילו לשבור את כל המנורות, את כל המתגים של האור".
באלמנת הקש הראשונה שלו, רק כשהקים את עמדת התצפית על גג הבית אליו פרץ הייתה לו הזדמנות לחשוב על הילד הקטן שהשתין על עצמו, בזמן ששלף אותו ואת בני משפחתו בכוח מהמיטה
עד אז הצוות של וימן פעל בעיקר ביהודה ושומרון. אלמנת הקש הראשונה שעשו, במחנה הפליטים בג׳נין, הפכה גם היא לרגע מכונן שהעיד עליו. גם אז, רק כשהקים את עמדת התצפית על גג הבית אליו פרץ יחד עם שאר הצוות, הייתה לו הזדמנות לחשוב על הילד הקטן שהשתין על עצמו כשוימן שלף אותו ואת בני משפחתו בכוח מהמיטה. ״התקשרתי לצמח ואמרתי לו שנתתי עדות. הוא אמר לי ׳חכה עכשיו מתחילים הדברים הקשים. עכשיו תיסע לחברון ותראה מה באמת זה הכיבוש, לא מה שאנחנו עשינו׳״.
צמח, בעצמו פעיל בשוברים שתיקה, הפך במרוצת השנים לחבר קרוב של וימן ושותף לפעילות. אלו נגדעו ב-7 באוקטובר כשצמח, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ בארי, נפל בקרב מול עשרות מחבלים במרפאה של הקיבוץ. ״הוא נלחם שבע שעות כמו אריה, הגן על המרפאה. הוא ועמית מן שכבו אחד ליד השני ומתו ביחד. כנראה שאותו רימון הרג אותם״. באותו בוקר, בין אזעקה לאזעקה, הוא והמנכ״ל היוצא, אבנר גבריהו, החלו להתקשר לכל הפעילים, התורמים, העדים ואנשי הקשר של הארגון מהעוטף כדי לוודא שכולם בסדר. כולם ענו מלבד אחד. ״שלחתי לצמח 400 הודעות, ידעתי שהוא בכיתת כוננות. אני רואה שהוא מחובר לוואטסאפ, פשוט הוא עשה בוואטסאפ דברים אחרים לגמרי, כנראה ניסה לגרום לצה״ל לחלץ אותם״.
את הבשורה הרשמית הוא קיבל למחרת. ״זה קשה כאבא, כאזרח, כבן אדם, אבל זה מאוד קשה כשזה שותף לאקטיביזם הפוליטי. אנחנו כל כך הרבה שנים אומרים שהכיבוש יתפוצץ לנו בפנים, והנה זה התפוצץ. לא דמיינו שזה יקרה בצורה כזאת מדממת וקשוחה״.
אחד ועוד אחד ועוד אחד
כשפרצה המלחמה הוחלט בארגון על הדממה זמנית של רוב הפעילות. חלק מהעובדים גויסו למילואים, אחרים טסו עם המשפחה לחו״ל. וימן עצמו התנדב במרכז הלוגיסטי של אחים לנשק. הפעילות השוטפת של הארגון חזרה בסוף אוקטובר, כשחודשו הסיורים ליו״ש ובפרט לדרום הר חברון, ברקע אלימות מתנחלים הולכת וגואה. במקביל באותם ימים גם החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה, ומיד החלו להצטבר עדויות שלא דמו לשום דבר שהכירו.
כמה עדים הגיעו עד כה?
"עשרות", הוא משיב ומסרב לחשוף את המספר המדויק. "בצוק איתן שנמשך 51 ימים הגיעו אלינו 90 עדים, והם הגיעו בבום, כולם ביחד, איך שנגמר המבצע״. בשוברים שתיקה נערכים בימים אלו לתרחיש דומה. ״יש לנו שניים-שלושה עדים חדשים בשבוע. רובם מילואימניקים, אבל בערך 30 אחוז בשירות סדיר. שוברים שתיקה תמיד late to the party כי אנחנו צריכים לאמת את העד ואז לאמת את האירועים וזה תהליך שלוקח חודשים ארוכים. כל עדות עוברת צנזורה צבאית, ורק אז אנחנו מפרסמים אותה״.
בין העדויות ניתן למצוא את אלה על התעללויות באסירים פלסטינים על ידי חיילי צה"ל בשדה תימן והתנאים שמוחזקים בהם עצורים, שריפה והפצצה של מבנים ללא הצדקה ביטחונית, פרקטיקה של הרס כנקמה ושימוש בפלסטינים כמגן אנושי
אם במבצעים קודמים הוציא הארגון קובץ עם כל העדויות, במלחמה הם החליטו לשנות אסטרטגיה. ״כשהבנו שזה יהיה הרבה יותר גדול מאי פעם, שיש כל כך הרבה כוחות במקומות שונים ברצועה, באופנים שונים, בטקטיקות שונות, אז צריך המון עדים על כל יחידה, כי אחרת אתה לא יכול להגיד משהו כולל. אז כשהיו לנו עדויות ספציפיות עם סיפורים חשובים הוצאנו אותן החוצה".
בין אלה אפשר למנות את העדויות על התעללויות חיילי צה"ל במחנה שדה תימן והתנאים הלא אנושיים שמוחזקים בהם עצורים עזתים, שריפת והפצצה של מבנים ללא הצדקה ביטחונית או משפטית, פרקטיקה של הרס כנקמה וכן שימוש בפלסטינים כמגן אנושי, המכונה נוהל יתוש, כפי שפורסם ב-CNN בראיון עם חייל שהעיד על כך בשוברים שתיקה. במסגרת נוהל יתוש חיילי צה"ל מכריחים אזרחים עזתים, בעודם כפותים ולעיתים מכוסי עיניים, ללכת לפני הכוח בכניסה למבנים, מנהרות ותנועה במרחב. במקרה שהמבנים ממולכדים, ימותו עזתים ולא חיילים. לדברי החייל אחד ממפקדיו אמר לו: "'עדיף הפלסטיני יתפוצץ ולא החיילים שלנו".
מתי נודע לכם על השימוש בפלסטינים כמגן אנושי?
"בדצמבר 2023. חשבנו שזה קצין משוגע שעושה מה שבא לו, לא האמנתי. ואז הגיע עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. פנינו ליניב קובוביץ׳ מהארץ, שגילה שהרמטכ"ל ישב בפגישה שדיברו בה על מגנים אנושיים, אז כנראה שהפקודה מגיעה משם".
בתגובה לכתבה טענו בדובר צה"ל שהפרקטיקה מנוגדת לנהלים. מספר חודשים לאחר מכן, דובר צה"ל אישר את המקרה שנחשף במקום הכי חם, בו מפקד בנח״ל ירה למוות בפלסטיני ששימש מגן אנושי לחיילים ברפיח.הפעם ללא הסתייגות, ולו מינימלית, מעצם השימוש בפרקטיקה. וימן מספר שחלק מהחיילים העידו על ויכוחים עם קצינים בפלוגה סביב הנוהל. ״מילואימניקים גדלו על זה שנוהל שכן נאסר על ידי בג״ץ, שליאיר גולן יש הערה פיקודית על זה״.
נוהל יתוש פי מאה יותר גרוע
"כן. כי שמים להם מדי צה״ל והופכים אותם למטרה. חלק מהעדים אמרו ששמו להם מדים כדי שצה"ל לא ירה בהם, כמו במקרה של המפקד בנח״ל שירה בפלסטיני ברפיח, וחלק אומרים ששהמדים נועדו למשוך אש. כשהפלסטיני ייכנס למנהרה החמאס ירו עליו".
יש לכם מושג כמה כאלה מתו?
״אני מניח שזה מספר שלעולם לא נדע״.
חשבתם לפעול בעניין הזה משפטית?
״המטרה שלי זה לא להפוך את צה״ל לצבא כובש טוב יותר. ממש לא. יש ארגונים שמתעסקים בעניינים משפטיים כמו האגודה לזכויות האזרח, שהגישה עתירה לבג״ץ על שדה תימן אחרי שפרסמנו את העדוית. אני רוצה שיתקיים דיון, שאנשים יבינו מה עושים שם״.
״אנחנו מתחילים לשרוף בתים״
וימן לא מוכן לחשוף את מספר החיילים שהעידו על נוהל יתוש, לדבריו, העדויות בתהליך של אישור הצנזורה ויש עוד מידע רב שלא פורסם וספק אם יפורסם בישראל. במלחמה הנוכחית הפרופיל של העדים שמגיעים לשוברים שתיקה השתנה, והפך מגוון יותר, בניגוד לכל הסטריאוטיפים.
״הם אומרים 'היינו חלק ממשהו משוגע ואנחנו רוצים שכולם ידעו׳. כשהם חוזרים הביתה הם רואים שאף אחד לא מדבר על זה, גם לא בתקשורת. לא על ׳להילחם בחמאס, להשמיד תשתיות׳, אלא מה שהם באמת עשו״
"בחודשים הראשונים העדים שהגיעו אלינו היו כאלה שהעידו בעבר, התגייסו למילואים והעידו שוב. מאז הצטרפו עוד רבים אחרים. הרוב צעירים, או סטודנטים או כאלה שהתחתנו לא מזמן, אנשים שיש להם קנה מידה למה הגיוני ומה לא, או כי הם עשו קו בשטחים, או שיש להם חיים, עבודה, משפחה וילדים. הפריסה הפוליטית של מי שהגיע להעיד מאוד נרחבת. אנשים שמגדירים את עצמם ימנים, כולל אנשים שגרים מעבר לקו הירוק, הגיעו להעיד כי שמה שהם חוו בעזה היה מטורף מידי״.
מה למשל?
"הרג והרס כל כך נרחבים שמאד הפריעו להם. זה דבר אחד להגן על מדינת ישראל ולהילחם במלחמה צודקת מול חמאס, שאני חושב שהיא מאוד מאוד צודקת, וזה דבר אחר לגמרי מה שעשינו בעזה. אלו שני דברים שונים". החשש להעיד, שאולי מצופה מציבור המתנחלים, מתבטל לדבריו לנוכח החוויות הקשות שלהם במלחמה. ״הם אומרים 'היינו חלק ממשהו משוגע לגמרי, אנחנו רוצים שכולם ידעו מה אנחנו עושים שם'. כשהם חוזרים הביתה, כולם נורא גאים בהם, אבל אז הם רואים שבתקשורת אף אחד לא מדבר על מה שהם באמת עשו. לא ׳להילחם בחמאס, להשמיד תשתיות׳, אלא מה שבאמת".
טענה שחוזרת על עצמה בעדויות היא שיש "בעיה מובנית במערכת", למה הם מתכוונים?
"בכל שכונה שצה"ל נכנס אליה מפזרים לפני כן פליירים מהאוויר, או שולחים הודעות שאומרות שיש לפנות את המקום. לחיילים נאמר שכל מי שנשאר הוא מחבל, הפקודה היא לירות על מנת להרוג (ולא ביצוע נוהל מעצר חשוד וירי לגובה ברכיים ומטה) כל גבר בגיל צבא, שזה נורא עמום. מזה אומר גיל צבא? ולמה כל גבר? במקביל, לקהילה הבין-לאומית אומרים שעשינו כל מה שיכולנו, כלומר זרקנו פליירים. אנחנו הכי בסדר". הוראות הפתיחה באש המקובלות בצה״ל מחייבות זיהוי של אמצעי, כוונה ויכולת של החשוד לסכן את חייך כדי שירי לעבר מרכז גופו יהיה מוצדק. אלא שבמלחמה, מעידים הלוחמים, ״אתה יכול להרוג גם אם אין אמצעי, כוונה ויכולת. אומרים להם תירו לכל עבר. בתור מי שנלחם בעזה, אני יכול להגיד שזה מאוד מקל. חמאסניקים ברוב הפעמים שאתה רואה אותם, הם לא עם מדים, הם נראים כמו אזרחים, והלחימה בתוך שטח בנוי כשהכל שבור, הרוס, מפוצץ. זה מאוד מקל שאומרים לך שכל מי שאתה רואה אתה יורה בו והורג אותו".
פרקטיקה נוספת היא השמדת מבנים ללא הצדקה, לעיתים לצורך גירוש או הנעה של אזרחים ממקום למקום, גם כאשר מדובר במבני ציבור. ״אחד העדים סיפר שהמ"פ אמר 'אנחנו מתחילים לשרוף בתים'. במלחמה הזאת אין קרבות פנים מול פנים. חמאסניקים צצים ממנהרה, מצמידים מטען, יורים RPG ונעלמים. רוב הלחימה זה השמדה. ישבתי עם עד שזה מה שהוא עשה, שרף בתים, והוא אמר 'אני יהודי, למדתי היסטוריה, יש לי משפחה שבאה מאירופה, אני צריך לשרוף ספרייה ואז בית, אתה יודע מה זה עשה לי?' וזה לא עד אחד. ההסבר שנותנים להם זה שאסור שהפלסטינים ידעו איך אנחנו פועלים.
או כדי שלא יהיה להם לאן לחזור, אלו טענות שגם מעלים פלסטינים
"חלק מהחיילים מספרים שזה מה שנאמר להם, שזה כדי שלא יהיה לאן לחזור. אבל לכאורה יש לשריפת בתים הצדקה ביטחונית. ״בצוק איתן אחד החיילים סיפר על ריב בין החיילים האם זה בסדר או לא בסדר לאכול קורנפלקס מהבית ששהו בו״, הריב הסתיים כשנזכרו שברגע שיצאו מהבית יעלה עליו D9. ״כשעשיתי אלמנות קש בשטחים גלגלנו את השטיחים, לא ישבנו על ספות, לא השתמשנו בשירותים או במטבח. הייתי בטוח שאני החייל הכי מוסרי על כדור הארץ, אחרי שגררתי את כל המשפחה מהמיטות באמצע הלילה וכפתתי את האבא. זה חלק מההצדקות שאתה מספק לעצמך״.
היה משהו בעדויות שהפתיע אותך?
"הקטע הדתי, כמה שהדת נכנסה להכל. בית כנסת בחאן יונס, מנורה ברפיח, זה משהו שהצבא ניסה למנוע ופתאום נהיה לגיטימי. אבל צה"ל השתנה, יש בו הרבה יותר קצינים ומפקדים מהציונות הדתית והרכיב המתנחלי שגדל, במיינדסט, לאו דווקא 'בוא נבנה היאחזות בעזה', אלא ערך חיי האדם של פלסטינים שכמעט ולא קיים. בנוסף, ואולי כפועל יוצא של אותו מיינדסט, וימן מספר שהופתע גם מעוצמת ״הדה-הומניזציה של הפלסטינים, שקפצה מדרגה בגלל ה-7 באוקטובר. פרוזדור נצרים שהפך לשטח השמדה, הוראות להרס מוחלט, מל"טים מורידים שני ילדים בני 14 על אופניים, יורים לכל עבר".
אמרת שהחיילים שלובשים לנז'רי של נשים פלסטיניות זה גם חלק מהדה-הומניזציה
״אחד העדים, כשדיברנו על הסרטונים שעלו לרשתות החברתיות, אמר 'זו הדרך שלנו להחזיר לחמאס על הסרטונים מה-7 באוקטובר. הנה אנחנו בתוך הבתים שלכם, הורסים לכם, שורפים לכם את הבתים, אחרי ששרפתם את הקיבוצים׳. אני גם חושב שיותר מהכל זה מעיד על הניתוק המוחלט של החברה הישראלית בנוגע לעזה. מבחינתם יש 2 מיליון עזתים וכולם טרוריסטים פונדמנטליסטיים, וזהו. לא יכול להיות שיש שם אנשים עם חיי מין, או רצונות, מאוויים ופנטזיות״.
״למי אכפת מפלסטינים״
גם אחרי שהעיד והצטרף לארגון, וימן המשיך להתייצב למילואים, וב-2012 נלחם במבצע עמוד ענן. מאז שהפך לבכיר בשוברים שתיקה, הוא טוען, הפסיקו לקרוא לו מהמילואים. ב-2020 הוא שוחרר רשמית. הוא גדל בבית מפא"יניקי בשכונת צהלה בתל אביב. אביו היה סמג"ד בצנחנים וסבו נלחם כמג"ד במלחמת העצמאות. שני אחיו הגדולים שירתו ביחידות מובחרות ומשרתים עד היום במילואים. אולי בגלל זה לא מפתיע שלמרות שהוא כבר שנים לא חלק מצה"ל, הוא עדיין מדבר על הצבא בגוף ראשון וההזדהות שלו עם הצבא מורגשת.
בניגוד למוניטין שהימין דאג להדביק לארגון שציין בשנה שעברה 20 שנה לקיומו, עיקר המסרים שלו מופנים לקהל ישראלי. העדויות זכו לחשיפה בעיקר בעיתונות הבין-לאומית, בישראל היה זה עיתון הארץ וגופים שלא נמנים על עיתונות המיינסטרים. עם העיתונאים בטלוויזיה, הוא אומר, אין מה לדבר. "מה-7 באוקטובר הם החליטו לגייס את עצמם למאמץ המלחמתי. הם לא רוצים לשמוע, זה לא מעניין אותם. ׳למי אכפת מפלסטינים׳, הם אומרים. אז אני אומר אוקיי, אכפת לכם מהחיילים שלנו. ממה שהם צריכים לעשות. חשוב לי שהחברה הישראלית תבין באמת מה זה להילחם בחמאס. שלא רק יסתמכו על תצלומים סטריליים של מטוסים מפציצים מהאוויר ובניינים מתפוצצים בשחור לבן ויגידו לעצמם וואו איזה סטריליים אנחנו״.
עם זאת, חלק מפעילות הארגון מוקדשת לתקשורת הזרה. ״אני פונה החוצה כי אני מאמין שחשוב שהשיח יתקיים גם שם. למועצת יש"ע יש לוביסטים, אנחנו משלמים להם את המשכורת, יוסי דגן למשל נוסע לארצות הברית ועכשיו גם שטח פרסום בטיימס סקוור (כדי לברך את טראמפ- ר"ח), הם עובדים אקטיבית כדי שהכיבוש יקרה״, הוא מסביר.
אתה לא מרגיש שאתם משכנעים את המשוכנעים?
"אחרי המתקפות על שוברים שתיקה ב-2016, כשחברי כנסת ממפלגת העבודה חתמו על עצומה להוציא את שוברים שתיקה מחוץ לחוק, או כשקיבוצים עשו הצבעות אם זה בסדר ששוברים שתיקה יכנסו פנימה לדבר על הכיבוש, הבנתי שאין דבר כזה משוכנעים. הרבה יותר נוח לעצום את העיניים ולחבק את החיילים. הרבה יותר נוח לשלוח חבילות מזון למפונים מהצפון או מהקיבוצים מאשר לעצור רגע ולהסתכל ולהבין מה אנחנו עושים ברצועת עזה״.
האוזן הישראלית יכולה לשמוע עדויות נגד הצבא המוסרי בעולם?
"האוזן הישראלית יכולה ומאוד צמאה לשמוע על הצבא המוסרי ביותר בגלקסיה, לא בעולם. ולראיה כשאנחנו עושים אירועים ציבוריים, מגיעים המון אנשים. יש פער מאוד גדול בין מה שקורה בשטח לבין שמוצג בתקשורת ובשיח הפוליטי, ואני אומר את זה בצער רב. התקשורת מועלת בתפקידה ופוגעת בציבור כשהיא לא מתווכת לו את המציאות. ילדה בפריז יודעת יותר ממבוגרים בתל אביב על מה שקורה בעזה. הלוואי שהייתי יכול לשבת בפאנל של ערוץ 12 או 13, אבל שם יש התקרנפות מוחלטת. דעות כמו שלי לא מקבלות שם ביטוי. עצם זה שעשרות עדים מגיעים אלינו וממשיכים להגיע ולשמר את השיח המוסרי הערכי- זה ההישג המרכזי שלנו".