לאחר ימים מתוחים בהם עיניי מערכת הביטחון הישראלית היו נשואות לסוריה, מיד עם נפילת שלטונו של בשאר אל-אסד צה״ל העלה הילוך. החרמון הסורי נכבש, וכוחותינו התמקמו עמוק בשטח הסורי. אך צה״ל לא היה היחיד להגיב מהר – גם ארגוני ההתיישבות ו״גאולת הארץ״ לא התמהמהו לרגע.
״צריך לכבוש ולהשמיד. כמה שיותר, וכמה שיותר מהר״, נכתב אתמול (א׳) על ידי אחר החברים בקבוצת הוואטסאפ של תנועת ״עורי צפון״, שכבר חודשים מנסה לקדם התיישבות יהודית בלבנון, והחל מאתמול גם בסוריה. ״צריך לבדוק לפי החוקים החדשים בסוריה אם מותר לישראלים להשקיע בנדל״ן ולהתחיל לקנות שם קרקעות״, כתב חבר אחר בקבוצה. בקבוצה נוספת שלחו מפות של סוריה וניסו לאתר אזורים פוטנציאלים להתיישבות.
״מה שקורה עכשיו בסוריה, מתווסף לתוצאות שכולנו ראינו – איך אנשי הפת"ח נזרקו מהגגות בעזה ואיזו מדינת טרור התפתחה תחת יוניפי"ל בלבנון ואת הפרעות שחווינו ב 07.10״, כתבו בדף הפייסבוק של תנועת ״נחלה״ של דניאלה וייס, ממנהיגות וממקימי גוש אמונים. כמי שמספר שבועות לאחר ה-7 באוקטובר ארגנה כנס שיבה לעזה, גם אמש וייס לא היססה וסימנה את הצעד הבא, מופרך ככל הנשמע – התיישבות בסוריה.
״התיישבות יהודית היא הדבר היחיד שיביא ליציבות אזורית ולביטחון מדינת ישראל יחד עם כלכלה יציבה, חוסן לאומי והרתעה. בעזה, בלבנון, בכל רמת הגולן כולל ׳הרמה הסורית׳ ובכל הר החרמון״, הוסיפו וצריפו מפה בה גבולות ישראל כוללים את כל שטחה של סוריה תחת הכותרת ״גבולות אברהם״.
״צפון הגליל״
בחודשים האחרונים, בחסות השיח הציבורי על התיישבות ברצועת עזה, החלה להירקם מתחת לרדאר תנועת ״עורי צפון״ המקדמת התיישבות יהודית בלבנון. ייסד אותה עמוס עזריה, פרופ׳ למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל. ״התנועה הוקמה לפני שנה, על שם ישראל סוקול השם יקום דמו שנהרג בעזה – הוא תמיד חלם להתיישב בלבנון״, מספר היום עזריה בשיחה עם ״המקום הכי חם״, ״כמה ימים אחרי שהוא נהרג החלטנו להקים את התנועה״.
״המטרה הייתה ועדיין להקים התיישבות בלבנון ואנחנו לא מחכים שהמדינה תגיד לנו ׳בואו׳ – אנחנו פועלים כדי שזה יקרה״
באתר התנועה נכתב על הגבול הצפוני של ישראל עם ״׳מדינת לבנון׳ – מדינה שאיננה באמת קיימת או מתפקדת״, כי הוא מלאכותי ממש כמו החומה שישראל הקימה לאורכו בשנים האחרונות. אין שום דבר קדוש בהסכמי סייקס פיקו שיצרו את הגבול הזה, סתם קו על מפה״.
״עשינו פעילויות יותר שקטות, קראנו לממשלה ולצבא לצאת למלחמה בצפון, שבת בקריית שמונה המופגזת, נסענו להר מירון מתחת לבסיס חיל האוויר ותצפתנו אל עבר לבנון״, מספר ומיד מבהיר שהפעולות השקטות הן רק בונוס בדרך ליעד – ״המטרה הייתה ועדיין להקים התיישבות בלנון ואנחנו לא מחכים שהמדינה תגיד לנו ׳בואו׳ – אנחנו פועלים כדי שזה יקרה״.
בחמישי האחרון ניסו 6 משפחות להקים מאחז בשם ״מי מרום״ ליד מארון א-ראס, במרחק כשני קילומטרים לעומק שטח לבנון. חלפו שעות עד שהגיעו לפנות אותם. ״הגענו במטרה להתיישב״
ביום חמישי האחרון עזריה יחד עם 6 משפחות נוספות חצו את הגבול ללבנון בניסיון להקים מאחז בשם ״מי מרום״ באזור מארון א-ראס, במרחק כשני קילומטרים לתוך שטח לבנון. ״הגענו במטרה להתיישב״, אומר עזריה. הפעילים נטעו במקום עצי ארז לזכרו של החייל יהודה דרור יהלום, שנפל בקרב בדרום לבנון לפני כחודשיים. חלפו מספר שעות עד שכוחות צה״ל פינו אותם.
״חיזבאללה היו חודשים עם אוהלים בתוך שטח ישראל, אלינו הגיעו מהר כדי לפנות אותנו״, אומר עזריה. ״הלכנו למרות שהיינו הרבה יותר מהם. הגיעו ארבעה חיילים, אנחנו היינו 6 משפחות. אם היינו רוצים היינו יכולים להישאר שם עוד המון זמן. להתחיל לרדוף אחרינו בהרים״.
״עד הליטני זה חלק מהגליל״
לדבריו בקבוצות של התנועה כבר חברים אלפי אנשים ״שמאוד מתעניינים בזה ומאוד רוצים״. את הכניסה ללבנון ביום חמישי העדיפו לא לפרסם מראש.״אם היינו מפרסמים היו חוסמים אותנו ולא היינו נכנסים, היה לנו יותר חשוב להצליח מאשר שנהיה כמה שיותר אנשים״.
איך הצלחתם להיכנס ללבנון?
״נכנסנו עם רכבים מהגדר, היה סיור מקדים, מצאנו איפה אפשר. השער היה פתוח ופשוט נכנסנו. עד הליטני זה חלק מהגליל. בשלב הראשון נתיישב איפה שנצליח. אין עניין במיקום מסוים, הכי חשוב זה להיות מעבר לגדר. אנחנו צריכים להילחם בטאבו של הגבול שנקבע בין צרפת לאנגליה לפני מאה שנה״.
״פעם ראשונה מפנים, אנחנו הולכים. פעם שניה אומרים ׳תפנו׳ אנחנו נשארים יותר. פעם הבאה, אנחנו נשארים ללילה. ככה עד שיש יישוב״
״הפעילות הבאה כנראה תהיה בחנוכה, נפרסם, נגיע, לא נכנס ללבנון. יהיה משהו חוקי. רק כדי להעלות מודעות, לראות את הציבור מגיע. אנחנו נגור בעזרת השם בגבול לבנון, ואם נהיה שם הגבול יעבור צפונה והצבא ישמור עליו. יהיה הרבה יותר בטוח להיות שם מאשר לפני שנה וחצי במשגב עם או מטולה״.
כשנשאל איך לדעתו יצליח להקים ישוב בשטח מדינה ריבונית אחרת, שטח עזריה את ספר ההוראות מפעל ההתנחלות לדורותיו. ״פעם ראשונה מפנים, אנחנו הולכים. פעם שניה אומרים ׳תפנו׳ אנחנו נשארים יותר. פעם הבאה, אנחנו נשארים ללילה. ככה עד שיש יישוב. בהתחלה הורסים אותו ואז מגיעים להסכמה שיהיה יישוב אחד וזהו. בינתיים מתחילים לעבוד על היישוב הבא. זה שלא ראלי שהמדינה תבנה, לא אומר שהמדינה חייבת להרוס יישוב שבנינו״.
״בעזה יש את נחלה ועוד כמה גופים, אבל בצפון כרגע אנחנו התנועה היחידה. נחלה עושה את זה יותר עם אישורים. אנחנו פועלים בצורה יותר ׳חוד-חנית׳. בהתחלה בכלל לא דיברו על זה. אנחנו משנים את השיח״
״כמו שהצבא נלחם גם בעזה וגם בצפון, אותו דבר ההתיישבות: אנחנו צריכים לעשות התיישבות בכל מקום. בעזה יש את נחלה ועוד כמה גופים. בצפון כרגע אנחנו התנועה היחידה שממש מתעסקת בזה. נחלה עושה את זה יותר עם אישורים״. הסגנון שלו, הוא מבהיר, שונה. ״אנחנו פועלים בצורה יותר ׳חוד-חנית׳״.
״כשהקמתי את התנועה להתיישבות בדרום לבנון לא דיברו על זה בכלל. אנחנו משנים את השיח״. השיח ועיצובו הם נדבך מהותי אצל כלל תנועת ההתיישבות מראשיתה. חלק מהתהליך. ״אנחנו בקשר עם חברי כנסת. אני מניח שכמו שלקח זמן עד שהסכימו לדבר על התיישבות בעזה גם לוקח זמן עד שמתחילים לדבר על התיישבות בלבנון. אריאל קלנר הזכיר משהו, לימור סון הר מלך. לאט לאט יותר ויותר מעזים לדבר על זה״, מספר עזריה. ״יש תמיכה. אבל כדי שהמדינה תבוא ותגיד ׳בואו תתיישבו׳, זה קשה. במילים של רה״מ – זה לא ריאלי. יש להם לחצים מכל העולם. לומר ׳קחו כסף, נבנה לכם׳ זה לא ריאלי. מה כן ריאלי? שנבוא ונתיישב״.
אלי סוריה
עד לאחרונה התגורר עזריה במאחז ״אלי עזה״ בסמוך לגבול הרצועה, במטרה להעתיקו פנימה כשתגיע שעת הכושר. במקביל קידם את רעיון ההתיישבות בלבנון. ״גרנו חצי שנה באלי עזה, ועכשיו גם עם הגשמים והרכבת שעומדת לחזור לפעול, פינו אותנו משם, גידרו את המקום, ואנחנו הרגשנו שעשינו מספיק רעש. המטרה היא כמובן לא להתיישב מתחת לגשר של רכבת אלא בתוך עזה. אנחנו ממשיכים בפיעלות״ ומיד מבהיר – ״לא בהתיישבות בעוטף, אלא במאמץ להתיישב בתוך עזה״.
״התיישבות מביאה לנו ביטחון ואנחנו ממש רואים איך שגירשו את תושבי גוש קטיף מה קרה בדרום. לאויב לא אכפת כמה הורגים להם. מה שאכפת להם זה איפה אנחנו מתיישבים. אם אנחנו חוזרים לקו ההתחלה מבחינתו הוא ניצח. לנו קשה עם כל הרוג, אבל הם לא סופרים. אם השטח נשאר אותו דבר זה ניצחון שלהם. הדרך היחידה שיהיה הפסד לצד השני זה אם אנחנו נחזור לאדמה שלנו״.
בחודש יוני קיימה התנועה את ״כנס לבנון הראשון״, כבר אז אנשי התנועה דיברו על סוריה, לפני שמישהו בארץ בכלל חשב בכיוון. מי שהתבטא בנושא הוא היה דוקטור חגי בן ארצי, אח של שרה נתניהו ובעצמו בתנועת ״עורי צפון״. לדברי בן ארצי גבולות המדינה צריכים להיות אלו שהובטחו לעם ישראל בתקופת התנ״ך – "אנחנו לא רוצים אפילו מטר אחד מעבר לנהר פרת. אנחנו צנועים. מה שהובטח לנו אנחנו חייבים לכבוש. מה שלא הובטח לנו, זה כבר דורש מלך וסנהדרין. אבל אנחנו מסתפקים במועט".
נכחו בכנס גם עו"ד דורון בן צבי מארגון ״חוננו״; פרופסור יואל אליצור, מי שטען שטבח ה-7 באוקטובר הוא עונש אלוהי על תועבות מיניות; עמיעד כהן, מנכ"ל קרן ״תקווה״ שנמנית על תורמי פורום קהלת; יהודית קצובר, מייסדת התנועה להחלת ריבונות ביהודה ושומרון ודניאלה וייס.
כמו וייס ובן ארצי גם עזריה לרגע לא מתבלבל מאירועי אתמול בסוריה.דעתו ברורה: ״קראנו לממשלה לתפוס כמה שיותר ממה שהיה שטח סוריה. המורדים הם בדיוק חמאס. אולי עכשיו הם עושים קולות נחמדים אבל זה סונים שימצאו את האויב המשותף שהוא אנחנו. צריך עכשיו, כשאפשר, לעשות כמה שיותר״.
כשנשאל האם צריך עכשיו להתיישב שם אמר ״כשיש ממש מלחמה זה לא זמן להתיישב. ללבנון נכנסו בגלל הפסקת האש. אם יש ממש הפצצות כל הזמן, זה לא מפריע, זה עוזר מאוד. האם כשיש מלחמה טוב שיהיו אזרחים? כנראה שלא כי אז הצבא כל הזמן יצטרכו להיזהר״
