הממשלה אישרה בשבוע שעבר את החלטה מספר 4091: תוספת תקציבית ייעודית של 1.075 מיליארד שקל לפיתוח כבישי גישה ליישובים ביהודה ושומרון לשנים 2026—2028. בהודעה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב, הגדירה האחרונה את הסכום "חסר תקדים". סמוטריץ' הסביר שמדובר במהלך שיבטיח ש"היישובים לא יישארו על הנייר — אלא יקומו בשטח". בשלב ראשון יוקצו שלושה מיליון שקל לתכנון, וחבילה רב-שנתית מלאה תובא לאישור הממשלה תוך 45 ימים.

פי 14.6 לכל תושב

התוספת מצטרפת לשבעה מיליארד שקל שהוקצו לכבישי התנחלויות מאז יוני 2024 — תוכנית רב-שנתית שסמוטריץ' עצמו הכריז עליה. תקציב הכבישים הבין-עירוניים של מדינת ישראל כולה — לפי נתוני ביצוע התקציב של משרד האוצר לארבע השנים האחרונות — עומד על כ-4.5 מיליארד שקל בשנה, כשמתוכם כ-1.4 מיליארד שקל מופנים בממוצע לכבישים בהתנחלויות.

כשמניחים את התקציב מול הנתונים הדמוגרפיים, הפער נהיה בלתי נתפס. רוב התקציב מופנה ישירות לרשת הכבישים העוקפים שמובילה להתנחלויות העומק ולמאחזים, שבהם מתגוררים כ-300 אלף תושבים, שהם כ-3.1% מתוך כ-10.18 מיליון אזרחי ישראל. התוצאה: השקעה שנתית של כ-4,590 שקל לנפש בהתנחלויות אלו. מנגד, 3.1 מיליארד שקל (יתרת תקציב פיתוח הכבישים) מתחלקים בין 9.87 מיליון התושבים הנותרים – ומהווים כ-314 שקל לנפש בלבד. סדר העדיפויות הזה מתחדד במיוחד כשמסתכלים על הקיצוצים בתקציב המדינה לצד הזינוק במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בתוך הקו הירוק.

כל עוד הוא מדווח כסדרה של "החלטות תקציביות" נפרדות, ולא כאחת ההקצאות הציבוריות הסקטוריאליות הבולטות ביותר בישראל של העשור הזה, הסעיף התקציבי שתחת הממשלה הנוכחית נעשה קבוע, נותר מתחת לרדאר של השיח הציבורי.

952 ק"מ של כבישים עוקפים

מאז הקמת הממשלה בסוף 2022, נסללו כבישים עוקפים שמחברים בין התנחלויות מבלי לעבור בריכוזים פלסטיניים, ומחברים אותן ישירות לישראל: כביש עוקף חווארה (מחלף זעתרה), עוקף אל-ערוב, מנהרת קלנדיה, עוקף לובאן המערבית, עוקף נבי אליאס, טבעת מזרחית סביב ירושלים, הרחבת כביש 60 לאורך הגדה, וכביש גוש עציון-ים המלח. בסך הכול נסללו יותר מ-952 ק"מ של כבישים עוקפים שלטענת ארגון "שלום עכשיו" כשלעצמם תרמו באופן ניכר לבלימת ההתפתחות של היישובים הפלסטיניים בגדה. הכבישים הם חלק מתוכנית אסטרטגית להכפלת נתיבים בכביש 60 והסטת התוואי רחוק מיישובים פלסטיניים. התוואי החדש יעבור על קרקעות פרטיות של פלסטינים, ואף על אזורים מיושבים, כך על פי התב"עות, שמרביתן כבר אושרו, במסגרת תוכנית אב לתחבורה ביו"ש שגיבשו קמ"ט תחבורה ישראל אפריאט והמתכנן יהושע בירוטקר.

מספר היחידות שאושר מתחילת השנה הנוכחית מגיע ל-3,732 — מתוכן כ-1,338 בקדומים, מקום מגוריו של בצלאל סמוטריץ'. יוסי דגן, יו"ר מועצה אזורית שומרון, ציין כי המטרה היא חיזוק השליטה בקרקע. מאז הקמת הממשלה הנוכחית אושרו יותר מ-100 התנחלויות, מאחזים וחוות רועים

במקביל, מועצת התכנון העליונה דנה בימים אלו בתוכניות לבניית 643 יחידות דיור במספר התנחלויות בגדה. הקצב המואץ של הדיונים והאישורים משקף נחישות לחדש את ההתיישבות בצפון הגדה, כולל אזורים שפונו במסגרת ההתנתקות ב-2005. מספר היחידות שאושר מתחילת השנה הנוכחית מגיע ל-3,732 — מתוכן כ-1,338 בקדומים, מקום מגוריו של בצלאל סמוטריץ'. יוסי דגן, יו"ר מועצה אזורית שומרון, ציין כי המטרה היא חיזוק השליטה בקרקע. מאז הקמת הממשלה הנוכחית אושרו יותר מ-100 התנחלויות, מאחזים וחוות רועים לכל אורכה ורוחבה של הגדה המערבית.

"מתחילת הקדנציה אנחנו מובילים מהפכה ביו"ש עם אישור של עשרות יישובים חדשים", הצהיר סמוטריץ', "אנו מחזקים את האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון ומגבירים את הביטחון בכל רחבי הארץ" הוסיף. הקשר של סמוטריץ' בין סלילת הכבישים להתיישבות איננו מקרי כלל. ממחקר של "שלום עכשיו" על השפעת רשת הכבישים הסגרגטיבית, עולה תבנית עקבית: כשנפתח כביש עוקף חדש, מספר המתיישבים ביישובים שלאורך הציר נוטה לעלות במהירות. הכביש אינו תוצאה של ההתנחלות — הוא תנאי הסף שלה. ובמובן זה, ההחלטה של סמוטריץ' ורגב מסבסדת מאפשרת ומפעילה לא רק היבט מינהלי של חיי היומיום ביו"ש, אלא מוציאה לפועל את הסיפוח. רגב אמרה כי "כחלק מחזון 'מחברים את ישראל', אנו ממשיכים להשקיע בפריפריה".

לחסל את הרשות הפלסטינית

448 בכירים אירופיים לשעבר פנו במכתב פתוח להנהגת האיחוד האירופי בדרישה לפעול נגד מה שכינו "הסיפוח הבלתי-חוקי" שמבוצע דרך פרויקט E1, ולהטיל סנקציות ממוקדות (איסור ויזות, חסימת פעילות עסקית) על המעורבים במכרזי E1. בהקשר זה, עמותת עיר עמים הישראלית פרסמה דוח שלפיו הסרת המגבלות הבינלאומיות ואישור כ-3,400 יחידות דיור ב-E1, יחד עם הרחבת מעלה אדומים והקמת ארבע התנחלויות חדשות — מבשרת אדומים, משמר יהודה, יציב ובר כוכבא — וסלילת כביש 45, יוצרים נקודת מפנה במדיניות עם השלכות חמורות על הרציפות הגאוגרפית הפלסטינית.

על פי תחקיר "המקום הכי חם" שפרסמו בשבוע שעבר אילי פארי וסיון תהל, תוכניות הבנייה בשטחי E1 מקודמות כעת במלוא המרץ. תוכניות אלו, שהופשרו והוקפאו מאז שנות ה-90 בשל לחץ בין-לאומי, נועדו לבתר את הרשות הפלסטינית במרכזה, תוך יצירת רצף התיישבותי בין ירושלים למעלה אדומים וגדיעת הרצף בין צפון הגדה לדרומה. התוכנית אושרה באוגוסט האחרון בוועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה, הנמצאת בסמכותו של סמוטריץ'. עוד עולה מהתחקיר כי איש הנדל"ן ליאור זברג, חתנה של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, פעיל בקידום ושיווק פרויקטים בשטח זה, ואף הוביל בעבר מפגשי מתעניינים בנושא.

המשרד הלאומי הפלסטיני לשמירה על הקרקעות טוען עוד ש-34 התנחלויות נוספות אושרו בישיבת ממשלה חשאית במהלך מלחמת איראן של 2024, ושפרטיהן נשמרו בסוד "מחשש ללחץ בינלאומי". מדובר בהיקף ההכרזה הפורמלית הגדול ביותר על התנחלויות חדשות בהיסטוריה התכנונית של מדינת ישראל בגדה, ובהתאמה גם בעיגון הפיסקאלי שמספקת לו החלטה 4091.