למרות מה שנראה לכאורה כמו ניגוד עניינים, וחרף אזהרות הדרג המקצועי – ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) ממשיך לקדם עוד חקיקה שכולה תמריץ למתנחלים: בעוד רשות המסים מזהירה כי "אין מאיפה להביא את הכסף", מקדם סוכות חקיקה שתגדיר עשרות התנחלויות כ"אזור עדיפות לאומית". המשמעות: מאות אלפי מתנחלים ייהנו מהטבות מס שעלותן לקופת המדינה מוערכת במיליונים, בהם גם סוכות עצמו ויתר שכניו להתנחלות הקיצונית יצהר.

ועדת הכספים דנה היום (ב') בהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, שכבר עברה בקריאה טרומית ומיועדת להגיע בקרוב להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. על פי ההצעה, יישובים המוגדרים כ"יישוב מאוים ביהודה ושומרון" יזכו להטבה של 100 נקודות מס (זיכוי בשיעור 25%), בשווי מוערך של כ-132 אלף שקל בשנה לכל תושב זכאי המתגורר ב"יישוב מאויים ביהודה ושומרון". הדיון הבוקר נועד להכין את הצעת החוק, שכבר עברה בקריאה טרומית בחודש שעבר, להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה.

״מעבר לפגמים של הצעת החוק יש בה מהלך בזוי מבחינה מוסרית אחרי ה-7 באוקטובר״, אמר ח״כ גלעד קריב (הדמוקרטים). ״אם רוצים אחרי ה-7 באוקטובר להכניס להטבות המס את מימד האיום הביטחוני, אז מדוע להגביל את זה רק לאיו״ש? אני מכיר יישובים באיו״ש שהאיום הביטחוני שלהם נמוך מיישובים בקו התפר״. 

בדיון שהתקיים בחודש שעבר הבהיר היועץ המשפטי למשרד האוצר כי רשימת היישובים וחלוקתם לרמות איום ״אינה שקופה לציבור, אינה מהווה מסמך רשמי וקשה לבסס עליה הצעת חוק״. 

סוכות מבקש להוסיף קריטריון של איום בטחוני לפי מדרג שנע בין 2–5, בדומה לזה שזכאים לו תושבי יישובי קו העימות ויישובים סמוכי גדר בעוטף עזה ולבנון. זאת, על פי לשון ההצעה, על מנת "להשוות את הטבות המס למפת האיום הביטחוני בפועל". סוכות מדגיש כי מדובר בכלל היישובים המצויים ביהודה והשומרון ״למעט שטחי המועצה הפלסטינית״. יישובים המצויים ברמת איום זהה, כמו אלו במועצה האזורית דרום השרון, אינם זכאים להטבות לפי נוסח ההצעה. 

108 יישובים זכאים

לחברי ועדת הכספים, כמו גם למגיש הצעת החוק עצמו לא ברור מי יהיה זה שיקבע את הקריטריונים על פיהם יוכרע האם יישוב מאוים. חברי הכנסת בדיון תהו בינם לבית עצמם האם את הסיווג יש לערוך על פי המדדים של פיקוד מרכז, פיקוד העורף או משרד הביטחון. מבחינת נציגי משרדי הממשלה שלקחו חלק בדיון, הבעיה החמורה יותר היא בעית העדר השקיפות. בדיון שהתקיים בחודש שעבר הבהיר היועץ המשפטי למשרד האוצר כי רשימת היישובים וחלוקתם לרמות איום ״אינה שקופה לציבור, אינה מהווה מסמך רשמי וקשה לבסס עליה הצעת חוק״. 

מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום במאגרי המידע של משרד הכלכלה והתעשייה עולה מדובר ב-108 יישובים שיהנו מעדיפות לאומית, ובהם אלו בנפת חברון, נפת טול כרם, נפת ג׳נין, נפת רמאללה ונפת יריחו. 

״הקושי העיקרי הוא להשיב לשאלה ׳למה דווקא איו״ש?׳, והתשובה ברורה: כי זה המגזר ששר האוצר חפץ ביקרו. אין שום היגיון מקצועי במהלך הזה״.

מסמך שפורסם באפריל 2023 מנה דאז 91 יישובים ברמות סיכון 3 עד 5. ההערכה היא כי הרשימה הסופית של סוכות תהיה ארוכה הרבה יותר, הן בשל הכללת יישובים ברמת סיכון 2 (שעד כה לא פורטה בדיונים שהתקיימו בהצעה, והן בשל תנופת ההסדרה של מאחזים בלתי חוקיים מאז קמה הממשלה.

בתחילת החודש אישר הקבינט הסדרה של 19 יישובים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון בהם גנים, כדים ושא-נור שפונו במסגרת ההתנתקות ב-2005. אלו מצטרפים ל-50 מאחזים שהוכשרו כיישובים מאז השבעת הממשלה הנוכחית. בסך הכל, בתוך שלוש שנים, זינק מספר ההתנחלויות המוכרות ב-69 יישובים חדשים – שרבים מהם צפויים להיכנס למעגל ההטבות החדש.

למה איו״ש

מלבד היעדר מקור תקציבי, התנגדות רשות המיסים והאפליה, הדיון הציף גם סוגיה של ניגוד עניינים אישי: יוזם החוק, ח״כ צבי סוכות, הוא תושב ההתנחלות יצהר. אם החוק יעבור, סוכות עצמו יהיה זכאי להטבת המס המפליגה שהוא מקדם.

״מערכת המס לא קשורה לאיום ביטחוני, היא צריכה להיות קשורה למערכת הכלכלית-חברתית", הוסיף ח״כ קריב בדיון, וחה״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הוסיף: ״זה נוהל רשלני שמנוגד לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה. הקושי העיקרי הוא השאלה ׳למה דווקא איו״ש?׳, והתשובה ברורה: זה המגזר ששר האוצר חפץ ביקרו. אין שום היגיון מקצועי במהלך הזה״.