"ישר ללב": תקציר הכתבה ב-80 מילים

דוח הסניגוריה הציבורית לשנים 2023-2024 חושף תמונת מצב חמורה של מערכת כליאה בקריסה, המואצת תחת מדיניות השר בן גביר והכרזת "מצב חירום כליאתי". הנתונים מצביעים על חריגה קיצונית מהתקן: כ-23 אלף כלואים מוחזקים במתקנים המיועדים ל-14.5 אלף איש בלבד.

הממצאים מתארים תנאים תברואתיים ירודים הכוללים לינה על הרצפה, הימצאות פשפשים במיטות, מקקים בעמדות המזון וכתמי דם על הקירות. הדוח מתריע על הזנחה רפואית ופסיכיאטרית חמורה, מחסור במזון ראוי והעדר כמעט מוחלט של הליכי שיקום. באגפים הביטחוניים המצב החריף לכדי הרעבה, אלימות ומגפות עור.

פשפשים במיטות, מקקים בחדרי האוכל, תקרות מתפוררות, עובש וריח ביוב, נכים שישנים על כיסאות גלגלים, מקלחות מאולתרות מבקבוקי פלסטיק ודם על הקירות: דוח תנאי הכליאה ה־17 של הסניגוריה הציבורית לשנים 2023-2024 מציג תמונת מצב קשה ומקיפה, החורגת בהרבה מהאגפים הביטחוניים בלבד.

כבר לפני ה־7 באוקטובר תיעדו אנשי הסניגוריה מערכת כליאה על סף קריסה, אך מדיניות השר לביטחון לאומי, המבוססת על ציפוף, ענישה וצמצום תנאי מחייה אלמנטריים במקום ניהול מקצועי, האיצה את ההתדרדרות. במהלך המלחמה נוספו אלפי כלואים, והוראות חירום אפשרו חריגה מסטנדרטים אנושיים שפגעו בזכויות יסוד של כלואים פליליים וביטחוניים כאחד. הנזק אינו נעצר בשערי הכלא: על מנת לפנות מקום לאסירים חדשים, אלפי אסירים השתחררו ללא כל מסגרת שיקום, רבים מהם במצב נפשי ופיזי קשה יותר מזה שבו נכנסו. החברה כולה תידרש להתמודד עם ההשלכות של מערכת שבמקום לצמצם ולמזער את נזקי הפשיעה, מייצרת חדשים.

הדוח מסכם ביקורים רשמיים שנערכו במשך שנתיים על ידי צוותי הסניגוריה הציבורית ב־43 מתקני כליאה: 17 מתקנים באחריות שירות בתי הסוהר, 12 מתקני מעצר בתחנות משטרה וארבעה מתקני מעצר בבתי משפט. מן הממצאים עולה משבר כליאה חמור, המתבטא בהחמרה דרמטית בתנאי המחיה.

צפיפות ולינה על הרצפה

כבר בשנת 2007 קבע בית המשפט שלכל אסיר זכות בסיסית למיטה. אולם מביקורת הסנגוריה עולה כי לאור הצפיפות בבתי הכלא, רבים מהם ישנים על מזרונים על הרצפה – בהנחה שהשיגו מזרון.

בביקור ביולי 2023 בבית מעצר ניצן נמצא כי המתקן פעל בתפוסה מלאה. 14 מהאסירים ישנו על דרגשי מיטה ניידים או על מזרנים על הרצפה, ובחלק מהתאים לא הצליחו המבקרים להיכנס בשל הצפיפות. בתא נכים נמצא עצור קטוע רגל ששכב על דרגש נמוך, בעוד אחר נאלץ לשבת על כיסא הגלגלים. שבוע לפני הביקור נשרפו שלושה תאים באגף 5 במחאה על התנאים.

בעוד שתקן הכליאה המרבי הקבוע בחוק, שאמור לאפשר לסוהרים שמירה על תנאי כליאה הולמים, עומד על 14.5 אלף כלואים ביחס לשטחי הכליאה הקיימים נכון להיום – הרי שבסוף 2024 עמד מספר הכלואים בפועל על 23 אלף. תקן הכליאה מחושב ביחס לפסיקת בג״ץ מלפני שמונה שנים, שקבעה כי הצפיפות בבתי הכלא פוגעת בליבת הזכות לכבוד והורה להרחיב את שטח המחיה הממוצע לאסיר. מכיוון שהדבר דורש בניית מתקני כליאה חדשים – פרויקטים ציבוריים מורכבים הדורשים תכנון ותקציב רב – יישום הפסיקה חולק לפעימות. תחילה הגדלה ל-3 מ״ר (הושלמה ב-2019), ולאחר מכן הגדלה ל-4.5 מ״ר לאסיר. אלא שאת יישומה דחתה המדינה שוב ושוב, בפעם האחרונה ל-2027, ובינתיים בנייה של מתקני כליאה חדשים לא נראית באופק.

מצב חירום כליאתי 

כדי לאפשר חריגה מהוראות בג״ץ ומהחובה החוקית, אישרה הכנסת הוראת שעה ב-18 באוקטובר 2023 ובה תיקון פקודת בתי הסוהר, שהסמיך את השר לביטחון לאומי להכריז על "מצב חירום כליאתי". במסגרת זו רשאים השר, שירות בתי הסוהר והמשטרה, לצופף אסירים ועצורים מתחת למינימום הקבוע בחוק ולהלינם על רצפת התא. הוראת השעה קבעה כי הלינה תהיה על מזרנים כפולים ולתקופה קצרה, אך בפועל הדבר הפך לתופעה רווחת וקבועה.

בביקור בבית המעצר אבו כביר, נמצא כי בחלק מהתאים שטח המחיה ירד לשני מטרים רבועים לעצור בלבד. 

ערב המלחמה, ב-6.10.2023, מספר הכלואים עמד על 16,353 – חריגה של כ-2,000 מהתקן. בסוף 2024 הוחזקו כבר כ-23,000 איש. כ-60 אחוז מהכלואים הוחזקו, ועודם מוחזקים, בשטח מחיה הנמוך מ-3 מ"ר: כ-35 אחוז מהאסירים הפליליים ולמעלה מ-90 אחוז מהביטחוניים. בסוף 2024 כ-3,200 אסירים ביטחוניים וכ-1,300 פליליים ישנו מדי לילה ללא מיטה.

מצוקת הכליאה הובילה להפרה שיטתית של החובה להפריד בין עצורים לאסירים, ובין מי שטרם הוגש נגדם כתב אישום למי שכבר הוגש. ההפרדה נועדה להבטיח שמי שחפותו לא הוכרעה לא יוחזק לצד מורשעים, ולשמור על סל הזכויות הייחודי לכל קבוצה. ביולי 2023, בביקור בבית המעצר אבו כביר, נמצא כי בחלק מהתאים שטח המחיה ירד לשני מטרים רבועים לעצור בלבד. 

כלי אוכל בשירותים 

ברוב המתקנים שבהם נערכו ביקורים בתקופת הדוח נתקלו המבקרים בתנאי תברואה והיגיינה לקויים עד בלתי אנושיים. כך למשל, בבית מעצר אבו כביר מצאו אנשי הסנגוריה שירותים מצחינים, רטיבות עם עובש בקירות, ריח קשה ומחנק בתאים שחלונותיהם פנו למחסן סגור במקום לאוויר פתוח. 

בכלא רימונים א' במרבית המקלחות מים יצאו מחורים בקיר, באופן שלא מאפשר רחצה בסיסית. באגף אחר דווח על מקקים העמדת הגשת המזון. בכלא אשל נמצאו בתי שימוש בכריעה, שמעליהם מותקנת מקלחת – מצב המחייב אסירים להתקלח מעל פתח השירותים הפעיל. התאים סבלו מריחות קשים, משטיפת כלי אוכל בתוך תא השירותים, וחדירת חולדות דרך פתחי הביוב. בנווה תרצה תועדו ליקויי תברואה ותחזוקה חמורים בשני ביקורים רצופים, באוגוסט 2023 וביולי 2024. קירות מתקלפים ומתפרקים, מרצפות שבורות, תאים מלוכלכים ושורצי מזיקים. האגף כולו הוגדר “לא ראוי למגורי אדם”. 

בבית כלא גבעון העצורים הראו למבקרים פשפשים שאספו בצנצנת ואת כתמי הדם על הקירות. בבית סוהר השרון סיפר אחד העצורים באגף, נשא HIV, כי הוא נאלץ לישון על הרצפה כיוון שהמיטות מלאות פשפשים. בבית סוהר מעשיהו ראו אנשי הסנגוריה פשפשי מיטה יוצאים מחורים בקיר.

כמו בדוחות קודמים, גם בתקופת הדוח הנוכחי, נראו על גופם של אסירים רבים עקיצות של פשפשי מיטה בכל חלקי הגוף וסימני דם על קירות התאים. בבית כלא גבעון העצורים הראו למבקרים פשפשים שאספו בצנצנת ואת כתמי הדם על הקירות. בבית סוהר השרון סיפר אחד העצורים באגף, נשא HIV, כי הוא נאלץ לישון על הרצפה כיוון שהמיטות מלאות פשפשים. בבית סוהר מעשיהו ראו אנשי הסנגוריה פשפשי מיטה יוצאים מחורים בקיר.

אחת הבעיות הנפוצות ביותר שחזרה ב-16 מתקנים נוגעת להעדר אוורור מספק בתאים ותנאי חום ומחנק קיצוניים. בבית מעצר ניצן מסרו עצירים כי מרוב החום והמחנק ובהיעדר מענה אחר, הסוהרים החלו להביא להם שקיות קרח כדי להקל במעט על המצב. אחד העצורים טען שהחום ומהחנק הבלתי נסבלים גורמים לו לפגוע בעצמו. 

אסירות נפגעות יותר

חומרת המצב בלטה במיוחד נוכח העובדה שהמתקן מאכלס אסירים רבים עם פרופיל פסיכיאטרי או עם לקויות קוגניטיביות, הזקוקים לליווי צמוד, יציבות יומיומית ותרופות שלהן תופעות לוואי כמו הזעה וצמא מוגבר. המבקרים ציינו כי בתנאים אלה כמעט בלתי אפשרי לספק לאסירים טיפול הולם או שיקום בסיסי.

אסירות במצבים נפשיים קשים מועברות בפועל לאגף 4- “אגף משתלבות”, המשמש למעשה כאגף הפרדות. בביקור באוגוסט 2023 היה האגף מחניק ומצחין, בין היתר לאחר שאחת האסירות מרחה צואה על קירות התא וזרקה את מזון הצהריים על הסורגים

ב-11 ממתקני הכליאה שבהם נערכו ביקורים עלו ליקויים בנוגע לטיפול הרפואי. סוגיה שחזרה על עצמה במספר מתקני כליאה היא מחסור אקוטי בטיפול פסיכיאטרי. המחסור במענה פסיכיאטרי לאסירות עם מגבלות נפשיות בנווה תרצה הוא מהחמורים ביותר שעולים בדוח. בשב״ס אין מסגרת ייעודית לנשים הזקוקות להשגחה או טיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי, בדומה למרכז המיון והבדיקה הפסיכיאטרי המיועד לגברים, ואילו במוסדות האזרחיים קיים קושי לאשפז עצורות ואסירות בשל מצוקת מקום ובשל דרישות האבטחה.

אסירות במצבים נפשיים קשים מועברות בפועל לאגף 4- “אגף משתלבות”, המשמש למעשה כאגף הפרדות. בביקור באוגוסט 2023 היה האגף מחניק ומצחין, בין היתר לאחר שאחת האסירות מרחה צואה על קירות התא וזרקה את מזון הצהריים על הסורגים. המבקרים תיארו אווירה רוויית צעקות, קללות והתפרצויות של אסירות המצויות במשבר נפשי.

ביולי 2024 נמסר כי 36 אסירות זקוקות למענה פסיכיאטרי, וכשליש מהן מצויות לפרקים במצב פסיכוטי פעיל. אף על פי שהן דורשות מעקב הדוק, פסיכיאטרית מגיעה לבית הסוהר פעם אחת בשבוע בלבד, ובשאר הזמן ניתנות התייעצויות מרחוק. המבקרים התרשמו כי מצב האסירות הללו הולך ומתדרדר משנה לשנה – לצד פגיעה באסירות האחרות המוחזקות בסמיכות אליהן.

בביקור שנערך בבית המעצר אבו כביר בנובמבר 2024 התברר כי בשל מצוקת מקום בבית החולים אברבנאל מוחזקים בבית המעצר עצורים במצבים פסיכיאטריים קשים, הזקוקים לאשפוז, או לטיפול רפואי עד שיתפנה עבורם מקום. 

בביקורים בכלא רימונים הבחינו המבקרים במקקים רבים בצמוד לעמדת הגשת האוכל, על מתקני החימום ואף על מגשי ההגשה. עוד דיווחו אסירים כי האוכל "אינו אכיל", וכי לעיתים חולק להם מזון שעמד בעגלה יומיים.

עצור הסובל מפוסט־טראומה עקב שירותו הצבאי דיווח כי הוא מתמודד זמן רב עם כאבי גב, וקיבל טיפול למספר ימים בלבד. עצור נוסף, שטופל בתחליף סם טרם כליאתו, מסר כי אינו מקבל את התרופה במעצר ולכן מתקשה לישון וסובל מכאבים; עצור אחר, הסובל מאסטמה וזקוק לטיפול תרופתי ולמשאפים, דיווח כי אינו מקבל כל מענה רפואי. עצור נוסף טען כי הוא שוהה במתקן כשניים וחצי חודשים, סובל מאלרגיה קשה ומציג פצעים בכפות ידיו בשל מצבו הוא נמנע ממגע באוכל ומסתפק בלחם בלבד. לצד אלה עלו תלונות רבות של עצורים על יחס מבזה ומשפיל מצד צוות המרפאה, ובעיקר מצד החובשים.

מקקים על עמדת האוכל

במהלך הביקורים במתקני הכליאה עלו שוב ושוב תלונות מצד אסירים על מזון ירוד עד כדי בלתי אכיל, מחסור מתמשך בירקות וכמויות שאינן מספיקות. אף ששב"ס מחויב לספק תזונה הולמת לכלואים, רבים מהם נאלצים להשלים את המזון באמצעות רכישות בקנטינה על חשבונם. 

בביקורים בכלא רימונים הבחינו המבקרים במקקים רבים בצמוד לעמדת הגשת האוכל, על מתקני החימום ואף על מגשי ההגשה. עוד דיווחו אסירים כי האוכל "אינו אכיל", וכי לעיתים חולק להם מזון שעמד בעגלה יומיים.

אמנם שב"ס השיק פרויקט למכירת ירקות בקנטינה, אך בביקור ברימונים ב' התלוננו אסירים כי ערכת הירקות, במחיר 18 שקלים למספר ירקות בודדים, אינה נגישה לרבים מהם ומעמיקה פערים כלכליים. אסירים חסרי יכולת כלכלית אינם יכולים לרכוש מזון כלל. בכלא מעשיהו התלוננו אסירים על מים באיכות ירודה ועל כך שהם נאלצים להחליף ציוד בסיסי תמורת ירקות.

שיקום, טיפול וחינוך

למרות שתיקון 42 לפקודת בתי הסוהר עיגן את זכות האסירים לשיקום, הממצאים מצביעים על כשלים חמורים. בביקור בכלא אשל בדצמבר 2023, אסיר המרצה את מאסרו הראשון כבר 5 שנים סיפר כי פגש עובד סוציאלי רק פעמים ספורות ולא שולב בתעסוקה. בכלא כרמל, המחלקות הטיפוליות בתפוסה מלאה עם רשימות המתנה ארוכות. בבית מעצר ניצן תוכנית הגמילה מסוגלת לקלוט רק 12 עצורים, בעוד עשרות ממתינים, וקיים מחסור בכוח אדם טיפולי.

שב"ס אינו מציע מענה טיפולי בערבית, רוסית או אמהרית, מה שמונע מאוכלוסיות שלמות גישה לשיקום. בבית מעצר אבו כביר לא היה כל מענה לדוברי ערבית. במתחם אופק נמצא כי 60 אחוז מהנערים דוברי ערבית – אך אין עובד סוציאלי דובר השפה. בבית סוהר השרון כל העובדות הסוציאליות דוברות עברית בלבד, והסוהרים משמשים כמתרגמים, דבר הפוגע בחיסיון ובאמון. כמו כן, נמשכת המדיניות של אי-שילוב כלואים זרים במסגרות טיפול, מה שמוביל לשחרורם לחברה ללא כל הכנה או תמיכה.

מצוקת הכליאה הובילה לתופעת הלנת עצורים בתחנות משטרה ובתי משפט בתנאים מחפירים. בבית משפט השלום באשקלון הוחזקו בתא של כ-9 מ"ר תשעה עצורים, ללא הפרדה בין סוגי עצורים. בין אוגוסט לאוקטובר 2023 נערכו ביקורים ב-12 תחנות משטרה. בתחנת בת ים הוחזקו שני עצורים במשך 10 ימים ללא החלפת בגדים, ללא ציוד בסיסי וללא משחת שיניים. אחד מהם, מכור לסמים, נראה בקריז אך לא קיבל טיפול. בתחנת יפו הוחזקו עצורים 7-12 ימים באותם בגדים ללא טיול יומי. בתחנת מסובים הוחזקו בני 18-19 שבוע שלם מבלי לצאת מהתא אפילו פעם אחת.

אסירים ביטחוניים מאז המלחמה

מאז אוקטובר 2023 חל שינוי עמוק בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים. עוד לפני המלחמה שררה צפיפות קיצונית, אך לאחריה הוחלה מדיניות גורפת של צמצום תנאים: בוטלו ביקורי משפחות והצלב האדום, היציאה מהתאים צומצמה לשעה ביום, זמני התאורה קוצרו, ומוצרי חשמל הוחרמו. ההגבלות הוחלו גם על קטינים, המוחזקים 23 שעות ביממה בתנאי צפיפות ותברואה ירודים, מנותקים ממשפחותיהם.

בביקורים בבתי הכלא גלבוע, רמון, מגידו וקציעות וכן באגפים הביטחוניים באיילון, שטה, אשל ומגרש הרוסים, עלתה תמונה קשה ואחידה. אסירים דיווחו על רעב ניכר, ירידה חדה במשקל, חולשה והתעלפויות. הם מוחזקים בתנאי צפיפות קיצוניים, ללא אוורור וללא חומרי היגיינה. באגפים רבים התפשטה מחלת הגרדת לממדי מגפה, ואסירים סבלו מפצעים פתוחים וגרד בלתי נסבל במשך חודשים ללא טיפול.

במגידו נמצאה חריגה של 520 אסירים מעל התקן. בתא ששטחו 23 מ"ר הוחזקו 12 כלואים, ושטח המחיה עמד על כשני מטרים לאדם. בקציעות התפוסה עמדה על כ-200 אחוז. לצד התנאים הפיזיים והרעב, עלו תלונות רבות על אלימות מצד הסגל: חיפושים אלימים, ומכות בעת העברות. חלק מהדיווחים תיארו מעשים פליליים והועברו לבדיקת היועצת המשפטית לממשלה.