28.10.85 לספירת הצרפתים
בטח שמעת שיש לנו קצת צרות בירוקרטיות (שוקן לא שלח לי עדיין חוזה. אני מכין לו טורפדו בין-יבשתי. אבל בטוח שנסתדר. יש לנו בית גדול ויפה (אל תספר לאף אחד) ואם לא יסלקו אותנו מפה במפתיע, מה שבהחלט ייתכן – אנחנו מתחת לפופיק של פריס (וידוע לך מה יש מתחת לפופיק?).
חוץ מזה קונים כל היום. בורג – יום עבודה. כיסא – שבוע. כסף עף מהכספת בלי חשבון. כשנגיע לתחתית נוריד את נעמי ותמי לרחוב. לא תאמין – לא עליתי גרם! יום אסל (בלי חשבון – קרואסונים, בגטים, סטייקים, נקניקים – מה לא), יום בסל (מים, בצל ומלח).
***
קודם כל עבודה – אני מצרף הורוסקופים לציפה (אני מקווה שלא שלחתי אותם כבר פעם, בבלבולי), חמישה מדורים לרינו, כיוון אוונגרד. לא ברור לי בכלל שזה מתאים ל"חדשות", וקבלות לנורית. הפעם הגעתי לפעם הראשונה שהקבלות עברו את המשכורת, אל תספר לאף אחד אבל יש פה משרד שמתמחה בזיוף קבלות, כולל לחץ נכון על העט, הקפדה על המשטח שעל השולחן, רעידות ביד (בעזרת כבל חשמלי) וכו'. השיטה, אגב, מאוד פשוטה – כשאני מבקש קבלה אני פתאום אומר (באמצע הכתיבה) או – יש לכם עט כזה, בדיוק כזה! מיד אני רוכש עט מאותה סדרת ייצור, ואידך זיל גמור.
***
לא מספיק הצרות הרפואיות שלנו, והנה מצלצל הטלפון. נורית על הקו. עמוס ראה פתאום את רשימת ההוצאות שלי והודיע נחרצות שאין על מה לדבר, הוא מגביל אותי מעכשיו ל-250 דולר לחודש, גרוש לא יותר! בהתחשב בעובדה שהתרגלתי לסביבות ה-1,000 (תאמין לי שלי זה עולה יותר!) מדובר בהפחתה של רבע עד שליש המשכורת. חוץ מזה משכורת פברואר עוד לא הגיעה (ומחר מתחיל אפריל!) וגם כאן התחדש המאבק לקיום. אני עומד לנקוט במלחמה אטומית ללא אזהרה מוקדמת, אבל עד שיגיע המכתב אליך הרי כבר אשכב מקופל בפינה, כך שלמה לי להתרברב, אחכה שיבוא מישהו שלא מכיר אותי כדי לשחק ת'אבו-עלי.
מתוך "ספר מגוחך" בהוצאת אדם
***
על השוקנים אני חושב שכתבתי לך. אפילו אם כתבתי, אני מתאר שוב את המעמד המרגש בו הניף גדעון קוץ-גלעדי(1.90 מ') את נורית ד. (0.98 מ') שני מטר באוויר כדי לראות תזמורת ג'ז שהסתירו הצרפתים הטיפשים שעמדו במעגל. כשהיא הורדה לבסוף (אחרי שתי דקות של טלטול רגליים) אמרתי לו שהוא הפסיד 20% ממשכורתו. הנ"ל ענה במרירות ש-20% זה כל מה שהוא מרוויח.
***
9.7.86
ועוד אתה מעיז לבקר את חוסר ההיגיון במעברים שלי מפסקה לפסקה, מה? חוסר הגיון?! הרי נוסח כתיבה זה עומד לפרוץ ולהשתלט על הניו-ניו ג'ורנליזם, זרם תודעה בלתי מרוסן, פורץ ועומד, שולט וזורם! שים לב שעיתונאים שמקדימים את זמנם, שרית לוי-ישי, למשל, כבר נוקטים בסגנון הזה.
כתיבה מהקרביים אין?? אני? הרי אני מפורסם שבלי שום בושה אני מוציא קרב אחר קרב, כל יום שישי לעיני 250,000 קוראי "העיר", 85,000 קוראי "כל העיר" ו-12 קוראי "חדשות"! ועוד מה תבקש ממני, מכורע! שאלכלך את שוקן וילדיו?! אותו אדם הומני! איזה חן, איזה גבות! (האם סיפרתי לך את האנקדוטה החביבה בלונה-פארק, קטע אותי אם כבר סיפרתי, שבה תמי באה לבקש ממני כסף לקרוסלה, ואמרתי לה: "אין לי כסף, תמי, גשי לנורית, כמו כולם". אך נורית, בעלת אינסטינקט הגזברות המפורסם, לא נשארה חייבת: "אין לי גרוש, כל הכסף שלי אצל עמוס. גשי לעמוס", ואני, ברפליקה שהדהימה את כל הנוכחים בג'רדן דז-אקלימטסיון: "זה מה שהיא תמיד אומרת לי". כמובן שכולם פרצו בצחוק סוער שנרגע רק לאחר שעה ארוכה).
***
נתחיל בענייני עבודה. כידוע לך, ודאי, אני מנהל כרגע מלחמה בצורר הרשע בנושא חופש הדעה. אני מצרף למכתבי זה א. מדורים לימ"ח חירום (שיימצאו אצלך, מתחת לדולרים) וב. את המכתב ששלחתי ליוסי, כדי שתבין במה מדובר. אני לא שולח ל"חדשות" מדורים חדשים עד שידפיסו את שני הפרובלמטיים, ורק אז אודיע להם לגשת אליך ולפדות את אלה תמורת חופן ירקרקים. בינתיים – אף מילה לאף אחד, שלא נעורר את הרעים.
***
מתוך "ספרות זולה 6"
לפני סיום – מספר סידורים לשמירת הכושר.
אם עוד לא עשית – אמלוק את ביציך! לשאול את יהודה מלצר אם הוא התקשר אלי, באיזו הוצאה הוא עובד ואם הם יהיו מעוניינים בספר נפלא שלי, שילווה במסע פרסום רעשני. אם לא – על איזו הוצאה הוא יכול להמליץ. אני צריך מאוד את המקדמה וגם את הבסיס – שאדע שאני לא עובד על ריק (אגב, את הספר כבר התחלתי, ולמרות התגובה הפסימית שלך הוא יהיה נפלא! לא יודע אם יקנו או לא, אבל הוא יהיה הרבה יותר טוב מקודמיו! ואם תגובתך מתבססת על מידע מ"פרוזה", שרק שלושה אנשים קנו את "דרדס במכנס", ואחד מהם חושב שזה על הדרדסים, אין לי אלא לנוד בראשי אהוי לתבוסתנים! המהפכה בוא תבוא על גופתי המתה, בי נשבעתי!
***
אני שולח לך מכתב בענייני עבודה. קודם כל, יש לך כאן 26 ברווזים. חוץ מזה מצורף פה פוסטר אדיר לציפה. עכשיו שים לב: תשאל אותה אם זה מעניין אותה כמדור פעם בשבועיים במוסף (יכול להיות שזה סותר את העמוד של ש. כהן). אם לא, אפשר לשאול את יוסף קליין אם זה מעניין אותו. אל תלחץ יותר מדי כי אני לא בטוח שזה בכלל רעיון טוב, רק תברר בעדינות. אם הם להוטים (לא עושים טובה, להוטים) תרמוז להם בעדינות שתמורת סידור עם נורית על חומרי עבודה(תמורת קבלות) אפשר להגיע לסידור (מדובר על סכומים עם 6 ספרות, בגרושים צרפתיים).
דבר שלישי: כתבתי מכתב לנורית ובו הצעתי לה שאתה תביא לי חומרים מהארץ. אל תיבהל, משקלם הכולל לא יעלה על המותר בטיסה (20 ק"ג). אם היא תאשר אשלח לך רשימה (מדובר בעיקר ברָסְטֶרים שעולים פה 70 פרנק האחד. רק לצורך השוואה – ארוחה טובה עולה כמו 2 רסטרים, קומפרי?).
הערות אחרונות בעניין הטיול. אם אתה בונה על מסעות גדולים, זיונים מפוארים, מלונות 5 כוכבים בריביירה וכו', אינך מכיר לא אותך ולא אותנו. אנחנו פה כבר זקנים, די בורגנים, ואני, אף בימי הגדולים, נזהרתי שלא לעשות תנועות חפוזות. מה שמובטח לך פה זה בית חם ואוהב, אוכל אכול שרטוטה, חיי שלווה ומנוחה נכונה.
