״ביום שני אנחנו מגיעים לבית המשפט בנצרת, לבקש לשחרר את דארין ממעצר הבית אצל אחיה בקריית אונו״, אומר תאופיק טאטור, אביה של המשוררת הפלסטינית דארין טאטור, שנעצרה ב-11 באוקטובר, 2015, אחרי שפרסמה ביוטיוב שיר שכתבה. ״אנחנו לא מבקשים הרבה, רק להמיר אותו במעצר בית אצלנו. היא עצורה כבר שמונה חודשים, אין לה טלפון, אין לה אינטרנט, היא מנותקת מהעולם. לצערי המדינה שקוראת לעצמה דמוקרטית היא לא כזו. היא רוצה לסתום את הפיות, אין חופש ביטוי. היא נעצרה על שירים ביוטיוב ועל פוסטים בפייסבוק״.

• שרת שיר? אתה עצור
• המאבק במתקפה האנטי-דמוקרטית הוא מאבק בניאו-ליברליזם
• עצור באשמת הבעת דעה

דארין טאטור נעצרה בעקבות פרסום שירה, "קומו, בני עמי, קומו נגדם”. השיר משמש כפס קול לסרטון שערכה טאטור, בו נראים צעירים פלסטינים בפעולות התנגדות לכיבוש. טאטור נעצרה והואשמה בהסתה לאלימות ולטרור. המדינה לא טרחה לתרגם את השיר לעברית בעזרת מתורגמן מקצועי והסתפקה בתרגומו החובבני של שוטר ממשטרת נצרת. היא עברה שלושה בתי מעצר עד שלאחר שלושה חודשים, המדינה נענתה לבקשה לשחרר אותה למעצר בית, אבל התנתה את ההקלה בהרחקה של מינימום 40 ק״מ מביתה. בחצי השנה האחרונה היא שוהה במעצר בית בקריית אונו אצל אחיה, שנאלץ לעזוב את עבודתו כאח מוסמך בבית חולים והפסיק את לימודיו.

בכיכר השעון ביפו נאספת חבורה קטנה ושקטה לעצרת מחאה, בקריאה לשחרר את טאטור. שבת, שש בערב, שעתיים לפני תום הצום. החבורה מונה לא יותר מחמישים איש, פעילים ערבים יפואים לצד בני משפחתה וקומץ מפגינים יהודיים. החבורה עומדת בשקט על אי התנועה הרחב, קרני שמש אחרונות של ערב קיץ מאירות שלטי בריסטול צנועים בעברית, ערבית ואנגלית: ״חירות לדארין טאטור, הסירו את ידיכם מאמנים פלסטינים, לא להשתקת הקולות, חופש ביטוי לכולם, התנגדות לכיבוש אינה פשע״.

״אנחנו פה כי הגבולות המאד מצומצמים של הדמוקרטיה בישראל הולכים ומצטמצמים עוד יותר״, אומר סמי, אחד ממארגני ההפגנה. ״יש לנו פה סטודנטית שהיא משוררת, שנמצאת כבר חודשים במעצר בית, כי היא כתבה משהו שהשלטונות לא כל כך אוהבים. היא לא עשתה שום דבר לא חוקי. מתעללים בה ובמשפחה שלה כבר כמה חודשים ואנחנו מבקשים להפסיק את זה״.

״איפה כל המשוררים והסופרים?״ שואלת עלמה גניהר, תסריטאית מיפו. ״איפה כל הנכדים של אלה שלא נתנו להם בשואה לשיר ולרקוד? איפה כל הקולנוענים שלנו שמתפרנסים מזכות הביטוי?״ שני גברים ניגשים אל המפגינים ודורשים מהם ״להוריד את דגלי אש״ף״. הם צועקים ומוחים ושפת הגוף שלהם אלימה ומתריסה. השוטרים מרחיקים אותם במהירות מהמקום לפני שהמצב מתלקח. מהצד השני מופיעה בחורה צעירה שקוראת להם לחזור. היא מקללת את המפגינים ויורקת עליהם. ״תמותו, אמן. זבל, זונות זבל, שתישרפו. טפו עליכם, יא הומו אחד, יא מזדיינים״. בן זוגה נוסע לאט ליד המפגינים והשוטרים מורים לו לקחת אותה משם. הם נוסעים משם כשהבחורה לא מפסיקה לקלל ובן הזוג מתריס: ״מותר לי להגיד מה שאני רוצה״.

מחמוד, משורר ופעיל זכויות אדם מיפו, מגיב: ״מבחינתי הדגל מסמל את השחרור. כל מה שאנטי דמוקרטי, אני עונה עליו בעזרת הדגל הזה. אנחנו פה היום בשביל דארין טאטור, אבל היא מייצגת את כלל האסירים הפלסטינים ובפרט את מאות העצירים המנהליים ואת העצירים מעולם התרבות, השירה והספרות. אנחנו פה כדי לקרוא לשחרורם, אבל גם כדי לשפוך אור על המציאות של מערכת בתי הכלא שנועדה לדכא את העם הפלסטיני, בין אם בתוך ישראל, בין אם בגדה או בעזה״.

מדי פעם נשמעות קריאות בוז או קללות ממכונית עוברת. חלק מנוסעי הרכבים יורקים או עושים תנועות מגונות, אבל כל ההתגרויות האלה אינן נענות על ידי המפגינים, שממשיכים לעמוד בשקט עם שלטיהם. לקראת השקיעה, ההפגנה השקטה מגיעה לסיומה. חלק מן המשתתפים ממהרים אל סעודת האיפטאר ששוברת את יום הצום. תאופיק טאטור מודה לכל המשתתפים ומזכיר שביום שני יתקיים דיון בבית המשפט. החבורה מתפזרת לאיטה, כיכר השעון מתרוקנת והשוטרים עוזבים את האזור. מאה מטרים משם, על הטיילת, עוברים זוגות ומשפחות על פני סככת ההידברות של פורום המשפחות השכולות. ״זה לא ייגמר עד שנדבר״, כתוב על הבאנר שלהם. אשה מבוגרת קוראת שיר לשלום. אף אחד לא מקשיב.

—

קומו בני עמי, קומו / דארין טאטור

(תרגם מאנגלית: עודד וולקשטיין)

קומו, בני עמי, קומו נגדם.
בירושלים לבשתי את פצעיי ונשמתי את כאביי
נשאתי את נשמתי בכף ידי
למען פלסטין ערבית.
לא אכנע ל"תהליך השלום",
לא אנמיך את דגליי
בטרם אגרש אותם מארצי.
אני מניחה אותם בצד לימים שיבואו.
קומו בני עמי, קמו נגדם.
קומו נגד גזל המתנחלים
והצטרפו לתהלוכת השהידים.
קרעו לגזרים את החוקה המבישה
האוכפת השפלה וניוול
ומונעת בעדנו מלהשיב את הצדק על כנו.
הם שרפו ילדים שלא חטאו
ובהדיל הם צלפו לעין כל
הרגו אותה לאור היום.
קומו בני עמי, קומו נגדם
קומו נגד הטבח של הקולוניאליסטים
אל תלכו אחרי סוכניהם בקרבנו
הכובלים אותנו לאשליית השלום.
אל תחששו מלשונות אכולות ספק:
האמת בלבכם חזקה יותר
כל עוד אתם מתקוממים
בארץ שימיה ארוכים
מכל הפשיטות והכיבושים.
עלי קורא מקברו:
קומו, בני עמי המורדים.
כתבו לי פרוזה על צמח האלוורה:
שרידיי ישיבו לכם.
קומו, בני עמי, קומו נגדם.
קומו, בני עמי, קמו.

השיר גם תורגם לאנגלית מערבית על ידי המשורר טאריק אל היידר.