1.

אח"י בלוב-בלוב-בלוב, ככה קוראים לצוללת החדשה שלנו, שהגרמנים מימנו והסינים בנו ועכשיו אנחנו קיבלנו, והיא גם אטומית וגם אלקטרונית וגם ביו-ננו-טכנולוגית, אבל הקפטן הוא בן-דוד של דרעי לפי סיכום עם ש"ס, אז עוד לא הצלחנו לעלות למעלה, אבל בעזרת השם נשאר לנו עוד אוויר ליומיים והקפטן אומר שאלוהים תמיד עוזר לטובים, עובדה שחיל אוויר ניצח את עזה (דן-דן מקרטני, פסנתרן הצוללת החדשה של חיל הים, שיש אומרים היא הצוללת הכי משוכללת שאי פעם נראתה בים התיכון, אבל היא לא עולה אז אי אפשר לראות. וכן, יש בה הכל, אפילו פסנתרן בארים מחיל חינוך, אפילו שקמיסט:)

2.

בפלה זה שבע שקל.

בפלה מצופה זה שמונה שקל.

טוסט כשר זה עשר שקל, טוסט לא-כשר אין! בפקודה! ועולה 13 שקל. אבל תבוא אחרי שכולם הולכים. ותבקש את אבי השקמיסט. זה אני. כל בוקר אני עושה טוסט פסטרמה-גבנ"צ בשביל יבגני, המפעיל טורפדו, אבל בשבילו אני עושה בחינם כי הוא נתן לי כרטיסיה כזאת, שכל עשר טוסטים פסטרמה-גבנ"צ הוא נותן לי פעם אחת לירות טורפדו על לוויתן. אתה לא מאמין איזה פרצוף הלוויתן עושה כשהוא רואה טורפדו. הוא עושה כזה: "וואלה? עלי אתם באים? אתם לא יודעים שאני לוויתן ענק?" אבל אז זה פוגע לו באף והוא מפסיק לדבר (לא מאמינים שהלוויתן מדבר? בבקשה, הקלטת שיחה בינו לבין הקפטן:)

3.

השקמיסט שלך יורה עלי טורפדואים!

אבל לא את אלה עם החימוש הגרעיני, נכון?

באמת תודה רבה.

על לא דבר.

זה היה באירוניה.

אה.

טוב, אין עם מי לדבר. שלום.

רגע רגע – איך זה שאתה לוויתן מדבר?

כל הלוויתנים מדברים.

לא נכון!

בטח. פשוט אין לנו מה להגיד לכם, בדרך כלל. אתם גזע של מפגרים שחבל על הזמן.

הלו! זה שאני מרוקאי –

הגזע האנושי, התכוונתי.

אה.

עוד פעם "אה". באמא שלי, לא מבין את האבולוציה. איך ניצחתם את הניאנדרטלים?

לא יודע, אני נולדתי בארץ.

ושוב, התכוונתי לגזע האנושי.

אה.

אכן אה. טוב, אני הולך להשפריץ מהראש (שזה, תתפלאו, סלנג לוויתני לטיפול פסיכולוגי, ואכן הלוויתן, בהיותו צמוד מזה כמה חודשים לצוללת, יצר קשר בלתי אמצעי עם הקב"ן של הצוללת – ולהלן עדותו:)

4.

בא הלוויתן. אמר, תן לי כדורים נגד דיכאון. אמרתי לו, הלו, אני פסיכולוג, לא פסיכיאטר, תשכב על הספה, ספר לי על ההורים. אמר לי, אני לא נכנס בספה שלך, אני לוויתן. אמרתי לו, אז תנסה יונגיאני, או דיאטה. כי אני, חביבי, לא עושה הנחות לשמנים (הקב"ן של הצוללת. ויש לו תובנה:)

5.

קשה מאוד להיות מטפל פרוידיאני בצבא. חיילים באים, רוצים פטור, אין להם כוח להישכב על הספה ולספר מתי התחילו לאונן. אבל אני לא מוותר. אני זוכר כשהשכבתי את הרמטכ"ל ושאלתי אותו את השאלה הזו. הוא מאוד כעס. בעיקר בגלל שזה לא היה במסגרת טיפול. אבל אין, זה חזק ממני, זה כמו לבקש ממסי לא לשחק כדורגל מחוץ לאיצטדיון (הקב"ן של הצוללת. ויש לו סיפור:)

6.

רק אתמול הגיע אלי זה שמסתכל בפריסקופ, רצה פטור מלהסתכל.

"למה," שאלתי.

"כי כל פעם שאני מסתכל בפריסקופ, אני בעיקר רואה מים," ענה.

"נו?"

"ויש לי פחד ממים."

"אהה," אני אומר לו, "אהה," ובלבי אני חושב –הוא עובד עלי? לא, כי בתור קב"ן צוללת אני מקבל כל מיני משתמטים, וצריך לבדוק. "אז איך זה," שאלתי, "שהגעת לשרת דווקא בצוללת?"

"כי יש לי פחד עוד יותר גדול מיבשה."

"אהה," אמרתי, "אהה. ומתי זה התחיל אצלך?"

"איזה מהם?"

חככתי בדעתי, חככתי וחככתי – אבל בכל זאת, כמו שאמר אלוהים, צריך להתחיל מאיפשהו: "הפחד ממים, נגיד?"

"עם רצח רבין."

"מה הקשר?"

"היה שיעור חברה," אמר והתרווח על ספת הטיפול, "ואמרו לנו שירו בו באקדח. נורא פחדתי."

"למה?"

"חשבתי שזה היה אקדח מים," הודה.

"ממתי אקדח מים הורג אנשים?"

"בדיוק מה שאני אמרתי! נכון מפחיד?!"

"אהה. אהה," אמרתי, והרגשתי שאולי אני במקצוע הלא נכון. אבל בכל זאת, החלטתי להיות מקצועי עד הסוף: "והפחד מהיבשה, מתי הוא התחיל?"

"ברצח אריק."

"איזה אריק?"

"אינשטיין."

"אריק אינשטיין," הבהרתי לו, "לא נרצח."

"אז ממה הוא מת?"

"מפרצת."

"פאק," אמר ודפק את היד במצחו. "אני שמעתי מפלצת."

"מפלצת?!"

"בדיוק מה שאני אמרתי. נכון מפחיד?!"

בשלב זה התחלתי לחשוב שאולי קצרה ידי מלעזור לו, ועדיף פשוט לתת לו להתמודד לבד עם פחדיו, עד שיתאבד – פרקטיקה ידועה של קב"נים בצהל. אז ניגשתי ישירות לנושא, ושאלתי אותו כיצד אני יכול לעזור לו.

"תן לי פטור מפורנו."

"פטור מפורנו?" – קימטתי את מצחי – "אין דבר כזה."

"וואלה?" אמר, "ידעתי שהצבא שוביניסטי, אבל לא חשבתי שעד כדי כך."

"לא," אמרתי, "אין דבר כזה כי אף אחד לא מכריח אותך להסתכל על פורנו."

"לא?"

"לא."

"בטוח?!" שאל בחשד.

"מאה אחוז."

"טוב," אמר, "אז אני אעשה את זה סתם בשביל הכיף."

לקחתי נשימה ארוכה, ואמרתי: "אוקיי."

"תודה רבה. עזרת לי מאוד."

"אני לא בטוח במה."

"בזה שאמרת לי שאפשר," אמר והושיט יד למכנסיו – 

"לא עכשיו!"

"אה."

"חכה שתגיע לחדר שלך!"

"טוב," אמר. "אתה רואה מה קורה כשאין פקודות ברורות?" (ומילות הפרידה שמורות לשר המדע והחלל החדש, דני דנון:)

7.

"מאז כניסתי לממשלה, תחום החלל עלה לכותרות" (לא, כי באמת, אנחנו שיא המקצועיות אנחנו, והיינו מסיימים עם משהו שקשור אפילו לכאורה לנושא; אבל אז בא מר דנון ואמר את הדברים הללו, ולפעמים צריך פשוט לומר: לעזאזל עם הטכניקה! העיקר הרגש!)