1.

עכשיו, כשסוף סוף התחיל החורף, את רוצה להיפרד? (אחד, בסוודר של דוב צפוני, עומד באמצע מתחם שרונה עם כוס יין ביד, מחבק את עצמו מרוב קור וחוגג את הברררר, ולא מאמין מה היא – מי שלא תהיה – אומרת לו בטלפון. ויש עוד קווים לדמותו:)

2.

---

עכשיו,

כשרוב הפיגועים הם בשטחים ורוב הנדקרים –

אחרי ניתוח דמוגרפי וגיאוגרפי ובעיקר אחרי ניתוח של איך שהם נראים –

אינם ממחנה השלום, עכשיו את רוצה להיפרד? ועוד בשבוע שיוסי שריד נפטר? אין לך לב? את יודעת מה, תעשי בעצמך רישיון ג' ונראה מי יסיע את כל הערבים שלך לקלפי בבחירות הבאות (אחד, נהג אוטובוסים של השמאל הקיצוני, שנשבר לו הלב. ויש לו גם טענה כלכלית:)

3.

עכשיו כשההפגנות נגד מתווה הגז אוטוטו מצליחות, והולכים ולחלק את המשאבים לכל עם ישראל וכולנו נהיה עשירים אבל עם ריח של נפט מעורבב עם סרדינים – עכשיו את הולכת להתקלח? תמיד את חייבת להיות יוצאת דופן? (ויש לו צד רומנטי:)

4.

עכשיו כשגם הצרפתים מבינים שאוכל ושתיה וסקס ויינות משובחים זה לא הכל בחיים – זה דווקא הזמן שתישארי איתי, שאצלי אוכל ושתיה וסקס ויינות משובחים זה אפילו לא קצת בחיים.

מה?

לאן את הולכת? (והנה זה בא בעדתי:)

5.

עכשיו כשסוף סוף מירי רגב תביא תקציבים למזרחים, מה שאוטומטית יוריד תקציבים לאשכנזים, מה שאוטומטית יגרום להם לחפש מחזאים לבנבנים בחינם, מה שאוטומטית יגרום להם להזמין ממני מחזה על הדור השישי לשואה –

במשפחה שלנו ידעו שזה יבוא עוד שלושה דורות קודם, ולכן זה נחשב שאנחנו בטראומה כבר שישה דורות, למרות שלכאורה יכולנו להימנע מהכל לו רק היינו מאמינים לידיעה האפריורית שלנו עצמנו,

אבל מצד שני, כמה שהיינו נביאים היינו גם עקשנים להוכיח לכולם שאנחנו סובלים יותר מכולם, ולכן נשארנו בשואה כשהגרמנים הגיעו, והאמת גם אחרי שהגרמנים הלכו – מישהו צריך לעשות להם רגשות אשמה, וזאת לא תהיה מירי רגב, שלא מסוגלת לעשות רגשי אשמה אפילו לג'ינגיס חאן – עכשיו את עוזבת אותי? (ויש לו רק דבר אחד להגיד, בתגובה:)

6.

בתגובה, יש לי רק דבר אחד להגיד: אני מאוכזב. מאוד מאוכזב. יודעת מה? אם הייתי קצת יותר מאוכזב ממה שאני עכשיו, הייתי מצביע לבית היהודי כנקמה. אבל אני לא עד כדי כך מאוכזב. אני עדיין מסתכל בנפתלי בנט וחושב, הוא דומה לדוד שלי שתמיד שואל אותי למה אני לא מתחתן, ובמקביל רוצה שאלך איתו למועדון חשפניות ולא אגיד לאשתו. ופעם אחת אמרתי לו: "מה אתה רוצה יותר, שאני אתחתן או שאני אלך איתך לראות חשפניות?"

אז הוא אמר, "לא יודע, לא יודע, לא יודע" – אני חושב שנשרפה לו התוכנה רק מהשאלה (אז?)

7.

אז כמו שאמרתי, אני מאוד מאוכזב.

אבל לא עד כדי מאוכזב שאגיד לך לא לעזוב אותי, כי יש לי כבוד עצמי.

אבל כן מאוד אשמח אם תביני מדברי שאני לא רוצה שתלכי.

אבל לא כי אני אמרתי,

כי הבנת בלי שאני אגיד.

אם כי אמרתי. שלא תגידי שלא אמרתי, זונה.

לא אמרתי שאת זונה. אמרתי זונה בתור ביטוי כללי.

אלא אם כן תעזבי אותי באמת, ואז זה את, ועוד איך את.

טוב, כל מה שנותר לי להגיד לך זה מה שראש הממשלה אומר לאשת ראש הממשלה כל בוקר: "שוב את?" ושניה אחרי זה: "רוצה קפה?" (הבנאדם לא סגור על עצמו, זה ברור. מצד שני, מי כן סגור על עצמו? אפילו היטלר, אומרים, היו לו רגעים שהיה אומר לעצמו, "מה נשמע, הימלר". לא היה סגור על עצמו)