חברת בוגבו ישראל, יבואנית עגלות בוגבו ומנשאי בייביביורן משכה את הערעור בתביעת השתקה שהגישה נגד אם לתשעה שכתבה ביקורת על מנשאי החברה בקבוצת פייסבוק. זאת בעקבות ביקורת ציבורית על התביעה, שהגשתה נחשפה לראשונה במקום הכי חם.
לפני כשנתיים תבעה בוגבו ישראל, שנשלטת על ידי איש העסקים אבנר ארז, את רבקה שמס בתביעת לשון הרע. שמס הקימה ב-2016 קבוצה בפייסבוק בשם "החיבוק של קרן – גמ"ח מנשאים פיזיולוגיים". היא למדה כמה קורסים בבית ספר גרמני שבו מעודדים את השימוש במנשאים פיזיולוגיים או ארגונומיים, העשויים בד וללא מבנה קשיח. לפי תפישת עולמו של בית הספר שבו למדה, מנשאים מסוג זה מאפשרים מנח טבעי לתינוק ועדיפים להתפתחותו.
כשנשאלה בקבוצה שהקימה על איזה מנשא תינוק היא ממליצה כתבה שמס "בייביורן לא מומלץ בשום גיל וכמעט בכל הילקוטים כגון 'ארגו' עדיף לא להשתמש לפני חצי שנה". בפעמים אחרות כתבה בקבוצה "בייביורן כפי שכבר ציינו כאן לפניי לא מומלץ בשום גיל", "בייביורן מציגים אותו כמנשא מלידה בפועל זה מנשא שאפילו בגיל 8-9 חודשים אני לא חושבת שילד יהנה לשבת בו", וגם "בייביורן הוא אולי אופנתי אך בפירוש אינו מנשא ארגונומי הוא לא תומך היטב בתינוק ולא בהורה".
בבוגבו ישראל, היבואנית, לא אהבו את הפרסומים האלו. הם שלחו לשמס מכתב התראה ובו דרשו ממנה לשלם סכום של 1.8 מיליון שקלים, וזמן קצר לאחר מכן הגישו נגדה תביעת לשון הרע על סך שלוש מאות אלף שקלים.
לפני כשבועיים קבעה שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ניצה מימון שעשוע כי מדובר בתביעת השתקה והחליטה למחוק אותה על הסף. כמו כן חייבה את החברה בתשלום הוצאות של 15 אלף שקלים לשמס. זו הפעם הראשונה בישראל שתביעת השתקה נמחקת על הסף. השופטת קבעה בנוסף כי אמירותיה של שמס אינן חורגות מהבעת דעה אישית, כי הביעה השקפת עולם ולא הציגה את עצמה כמומחית או כיועצת נטולת פניות, וכי אין כל השמצה בדברים שכתבה. את שמס ייצגו עורכי הדין פיני עזריה ומתן שוק.
כמה ימים אחרי החלטת השופטת הגישה בוגבו ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד משה בר ממשרד פרדס-בר ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי מרכז. הפרסום אודות התביעה עורר הדים ברשתות החברתיות וביקורת ציבורית חריפה הופנתה אל החברה.
בעקבות הביקורת הודיעה בוגבו ישראל שהיא מושכת את התביעה והסבירה זאת בין היתר בכך ש"המשיבה (רבקה שמס – ש"ש) ו/או מי מטעמה מנהלים נגד החברה מחול שדים בתקשורת ונעשה לה שיימינג חמור ללא בסיס" וכי החליטה שקיומו של הערעור עלול להסב לה נזקים חמורים כך שהיא בוחרת למחוק אותו.
