בּוֹא נשתה כּוֹס יין מר על חוּרבּן ירוּשלים.
בּוֹא נדשדש בּין נוֹצוֹת של עוֹרבים שהתקוֹטטוּ,
מִתְאבּקוֹת בּעפר הטַיֶלת של שֶרוֹבֶר.
בּוֹא נבּיט באריה המוּניציפאלי מטפס לשָוְא,
מפּלתוֹ חרוּטה על קירוֹת פחי האשפה
בּין צלעוֹתיו יֵאַרֶה הדבש,
לחוּרבּן עזה.

בּוֹא נבּיט בַּכִּפּה, חיוורת בּאוֹר השחר,
מְמשְמֶשֶת להִזדהר אל זריחת השמש
נכלמת כּמוֹ קצה המטֶה, נרתעת מִגעת בּיערת הדבש.
כּשתעלה השמש תזהיב גם היא
ואחר כּך נכֶּה, ונעוּט אל השׁלל
ונֹאכל על הדם.

שולי דיכטר

ירושלים י' באב תשע"א, אוגוסט 2011; ז' באב תשע"ד, אוגוסט 2014