עונת הטניס סוף סוף התחילה. אחרי כמה טורנירים של הכנה במזרח התיכון ומסביב לאוקיינוס השקט, הדבר האמיתי הגיע – אליפות אוסטרליה הפתוחה, הגראנד-סלאם הראשון של השנה. סרינה וויליאמס נעדרת (עוד לא עברה חצי שנה מאז שילדה את בתה הבכורה), אבל האחות הגדולה ונוס ווילאמס, בגיל 37, ממשיכה להפגין נוכחות והתייצבה למשחק מאתגר בסיבוב הראשון מול בת ה-20 משווייץ, בלינדה בנצ'יץ'. למרבה ההפתעה, ונוס הפסידה.
ההפסד של ונוס וויליאמס, או הניצחון של בנצ'יץ' (תלוי איך אתם בוחרים להסתכל על זה) היה בהחלט מפתיע, בהתחשב בעובדה שרק לפני שנה ונוס הגיעה לגמר במלבורן (והפסידה לאחותה הקטנה), ובכך שבנצ'יץ' מתמודדת עם פציעות ונמצאת במעיין קאמבק מתמשך כבר זמן מה. אחרי ההפסד וויליאמס אמרה לעיתונאים "אני לא חושבת ששיחקתי משחק רע. היא שיחקה מעל ומעבר ואני נותנת לה את כל הקרדיט על זה". מסיבת העיתונאים של בנצ'יץ' נראתה מעט אחרת. השווייצרית נשאלה לא פחות משלוש שאלות על שווייצרי אחר – אולי שמעתן את שמו בעבר – רוג'ר פדרר.
בין השאלות שעלו:
"מה הופך את רוג'ר פדרר לשחקן כל כך מיוחד, לאדם כל כך מיוחד, מה המחשבות שלך על זה?" וגם "האם לפעמים זה מרגיש קצת לא מציאותי לדעת שאת על המגרש משחקת איתו?" (השניים שיחקו ביחד בזוגות מעורבים). ללא ספק, שאלות נוקבות.
יופי שזכית, נשמה, אבל בואי נדבר על פדרר. הריאיון של בנצ'יץ' אחרי הניצחון
יכול מאוד להיות שלא שמעתן את שמה של בנצ'יץ' עד כה, אבל חשוב לומר שלמרות גילה הצעיר, היא לא בדיוק אלמונית בעולם הטניס. ב-2015, בגביע רוג'רס בטורונטו, בנצ'יץ' קנתה את עולמה כאשר ניצחה בסיבוב הראשון את ג'יני בושארד, בסיבוב השני את קרוליין ווז'ניאקי, בסיבוב השלישי את סבין ליסקי, ברבע הגמר את אנה איבנוביץ' ובחצי הגמר את סרינה וויליאמס שדורגה אז במספר 1 בעולם. בגמר היא ניצחה את סימונה האלפ ולקחה את הטורניר. כל השמות שצוינו כאן הגיעו בעבר לגמרים של גראנד סלאמים או לקחו גראנד סלאמים ואת כולם בנצ'יץ' – אז בת 17 – עברה בדרך לגביע.
נחשו מי יותר מעניין את העיתונאים. פדרר ובנצ'יץ'
שברת שיא עולם? בואי נדבר על המאמן!
מאותו רגע ואילך, בנצ'יץ' הופיעה על הרדאר של כתבי ואוהדי הטניס כהבטחה צעירה ששווה לעקוב אחריה. למעשה, היא חברה במועדון לא גדול במיוחד של שחקניות פעילות בסבב הנשים שהרקורד שלהן כולל ניצחונות גם על סרינה וגם על ונוס וויליאמס. בקיצור – היא לא מישהי שחסרים נושאים לשאול אותה לגביהם במהלך ריאיון.
שבועיים לפני שהחלה אליפות אוסטרליה במלבורן, בנצ'יץ' שילבה כוחות עם פדרר בגביע הופמן הנערך מדי שנה בפרת' במערב אוסטרליה. זו הייתה הפעם השנייה שבה הם משתתפים בטורניר כצמד, והשנה הצמד השווייצרי לקח את הגביע. הוריו של פדר ישבו ביציע ועודדו את בנצ'יץ' במשחק – ועדיין, למרות הקשר שבהחלט קיים בין השניים, מהשאלות שנשאלה בנצ'יץ' אודות פדרר עולה ניחוח מוכר, מוכר מדי.
באפריל האחרון רועי פרייס מוואלה! ריאיין את מאמן הטניס הגרמני מאטס מרקל, שהגיע לישראל להעביר השתלמות למאמנים. בריאיון סיפר מרקל כי ב-2015 אימן את אנה איבנוביץ', חוייה שאותה הגדיר "רגע שיא בקריירה". השאלה הבאה של פרייס הייתה: "אז יצא לך גם להיות הרבה עם בסטיאן שוויינשטייגר?" – שוויינשטייגר, למקרה שתהיתן הוא בן זוגה של איבנוביץ', וכוכב-על מהכדורגל הגרמני שמוכר לכל חובב מתחיל של המשחק. ראוי לציין שאיבנוביץ', שפרשה בינתיים, הייתה משחקניות הטניס הבולטות של דורה, אלופת הרולאן גרוס ב-2008 ושבשיא הקריירה דורגה במקום הראשון בעולם. נראה שאך מתבקש לשאול אדם שאימן ספורטאית צמרת קודם כל על בן זוגה.
אולימפיאדת ריו ב-2016 סיפקה גם היא שני רגעים תקשורתיים מדהימים באותו הסגנון.
קורי רוגדל היא קלעית אמריקאית, מדליסטית ארד מהמשחקים האולימפיים בבייג'ין אשר שיחזרה את ההישג גם בריו וזכתה שוב במדליית הארד. העיתון שיקאגו טריביון דיווח על ההישג שלה בציוץ הבא: "אשתו של שחקן ה-NFL זכתה במדליית ארד היום באולימפיאדת ריו". הציוץ זכה כמובן לאינספור תגובות זועמות ולועגות לטריביון שהשמיט מהציוץ את העובדה שזוהי האולימפיאדה השלישית של רודגל, והמדליה האולימפית השנייה שלה – עובדות שנראו לגולשים מעט יותר רלוונטיות מעיסוקו של בן זוגה.
שיקאגו טריביון מתמקדים במי שחשוב
קטינקה הוסו השחיינית ההונגריה הפכה לכוכבת בינלאומית כששברה את שיא העולם ב-400 מטרים מעורב, ובאופן כללי רשמה הופעה מרשימה ביותר באולימפיאדת ריו (ארבע מדליות, מהן שלוש זהב ואחת כסף). ידוע כי הוסו נשואה למאמנה, אך לא מעט לסתות נשמטו כאשר שדרן רשת NBC האמריקנית הכריז, ברגע שהוסו שברה את שיא העולם ושיפרה אותו בכמעט שתי שניות שלמות "זה האיש שאחראי על כך שאשתו הפכה לשחיינית חדשה לגמרי!". מבלי לזלזל או להפחית ולו במעט מחשיבותם של מאמנים וצוותי אימון על ספורטאים, קשה עד כדי בלתי אפשרי להיזכר בעוד מקרה בו המצלמה פנתה דווקא לצוות האימון, רגע אחרי הישג עצום והיסטורי כמו שיא עולם של ספורטאי, ושהשדרן העניק את כל הקרדיט למאמן.
כישרון אמיתי: הוא זה ששבר את שיא העולם, וכל זה בלי להיכנס למים!
היא פילנתרופית חביבה, הוא מנהל דגול
אם עוד לא השתכנעתם, נספר על כתבת המגזין של האתר ynet מ-2015, לקראת שלבי ההכרעה בגביע המדינה בכדורגל, שנשאה את הכותרת "האיש שאיתה: על המעורבות של אלי ברקת בב"ש". כנראה שאז לפחות, תקשורת הספורט עוד לא לגמרי השתכנעה ביכולותיה של אלונה ברקת (היא אישה, אחרי הכל) להוביל קבוצת צמרת להישגים היסטוריים והייתה חייבת להפנות זרקור לגבר שיסביר את סוד ההצלחה.
הכתבה ההיא נחתמת במשפט הבא: "מחר בערב נוכל לדעת האם השילוב בין אהבת הכדורגל והפילנתרופיה של אלונה, יחד עם הכסף ויכולת הניהול של אלי בעלה, יביאו תואר ראשון להפועל באר שבע אחרי 18 שנה". כן, קראתם נכון, "אהבת הכדורגל והפילנתרופיה של אלונה, יחד עם הכסף ויכולת הניהול של אלי בעלה". המילים מדברות בעד עצמן.
המסקנה המתבקשת מההתעקשות הזאת, פעם אחר פעם, לחפור ולחפש ולמצוא את "הגבר שמאחורי ההצלחה", ולמסגר הישגים של נשים ביחס לגברים-שאיתן היא שככל הנראה תקשורת הספורט עוד לא השתכנעה בכך שנשים יכולות להיות סיפור עיתונאי בפני עצמן. מסתמן כי עיתונאי הספורט בישראל ובעולם עדיין לא מאמינים שספורט נשים שווה סיקור שאינו תלוי בגברים שמאחורי הקלעים.
הנטייה הזאת לחפש את הגבר מרגישה כמעט לא מודעת, לא מתוכננת, כאיזו זרימה "טבעית" של השיחה ואולי דווקא בגלל זה היא מרגיזה במיוחד. עומדת מולכן שחקנית טניס שהרגע הדיחה את ונוס ווילימאס האגדית בסיבוב הראשון של אליפות אוסטרליה הפתוחה – אבל אתם בעצם רוצים לדבר עוד קצת על פדרר. איש מקצוע מספר על עבודה עם ספורטאית שהייתה עבורו רגע שיא בקריירה – עזוב אותך, ספר קצת על בעלה הכדורגלן. שוב ושוב עומדות מולכם נשים כל כך מרשימות, שהשיגו כל כך הרבה, ועדיין, כל הזמן הזה, אתם מחפשים את הגבר.
[mc4wp_form id="1006521"]
