עיבוד מחשב: ליוי וינטר
כשמורה מעיר לנערה שהבגדים שהיא לובשת מפריעים לריכוז הבנים, הוא מזלזל בכל מי שנוכח. הוא מזלזל בה ובשאר הבנות, על ידי הפיכתן לאובייקט, והוא מזלזל בבנים הנוכחים, כי הוא בעצם אומר שאנחנו לא מסוגלים לשלוט בעצמנו למראה ירכיים", אומר אודי שחם, בן 16 תלמיד כיתה י"א בבית הספר עירוני ד' בתל אביב, "חוץ מזה, כל החיים שלנו נהיה מוקפים בנשים במרחב הציבורי, בעבודה ובבית. כשמעירים לנערות על הלבוש שלהן מכניסים לנערים לראש שהן אשמות. כל האנשים שאומרים בריש גלי ש'היא הביאה את זה על עצמה עם איך שהיא התלבשה' הם דוגמה לחינוך לקוי בתחום הזה".
דומה שמשנה לשנה הולכים ומתרבים הסיפורים על נערות וילדות שמקבלות הערות מצוות בית הספר שלהן על "לבוש לא הולם", כאשר הכוונה היא לאורך המכנסיים או החצאית – זאת בשעה שלבני כיתתן איש אינו מעיר. פעמים רבות מדי, כולל בימים האחרונים, עולים לרשת סיפוריהן של נערות שהגיעו לבית הספר עם מכנסיים קצרים וננזפו על כך.
״בשנה האחרונה התפרסמו יותר מדי סיפורים על אכיפה כלפי ילדות ביחס למה שלבשו, שנשלחו הביתה להחליף בגדים באמצע יום לימודים, במקום להשתתף בשיעור", אומרת מיכל גרא-מרגליות, מנכ״לית שדולת הנשים בישראל, "זה דבר אחד להגדיר שלבית הספר יש להגיע בלבוש מכבד, ולא ניתן להגיע לבית הספר בחולצות גזורות ובכפכפים, ודבר שונה לחלוטין למדוד לילדות ולנערות את מספר הסנטימטרים במכנסיים או בשרוולים".
"זה שנתיים שמתקבלות בפורום החילוני פניות של הורים ותלמידים ובעיקר תלמידות שהתלוננו על החמרה מתמדת בחוקי הלבוש", מספרת דיתי דגני-פלג, מנהלת הפורום החילוני, "אנחנו שומעים על אכיפה מפלה באופן שיטתי בין בנות ובנים, השפלת תלמידות העוברות מסדרי לבוש מול חבריהן ונקיטת אמצעי ענישה חריפים מאזעקת הורים באמצע יום עבודה להביא מכנס ארוך לבת, ועד הרחקה מבית הספר.
"מדובר בתופעה המתרחשת על בסיס יומיומי ברבים מבתי הספר הממלכתיים בארץ, מכיתה א' ועד כיתה י"ב. העדויות המגיעות אלינו מוכיחות כי הדרישה הלגיטימית לקוד לבוש הולם ומכבד הפכה במקרים רבים לדרישה להחלת נהלי צניעות בבית הספר ומקדמת שיח שבו הצוות החינוכי מעביר מסר כי על הילדות להסתיר ולכסות את גופן על מנת 'לכבד' את המערכת החינוכית".
לבוש מכבד אינו למדוד סנטימטרים. מיכל גרא-מרגליות | צילום: שדולת הנשים
בשדולת הנשים ובפורום החילוני יצאו לקמפיין בשם "לא לקוד צניעות בבית הספר" בעקבות התרבות מקרי ההתנכלות לילדות ונערות על רקע הלבוש שלהן. בקמפיין הם מנסים להסביר כי מדובר בפגיעה בתלמידות על לא עוול בכפן. "אני מתנגד לחלוטין לכל המשטור שמתקיים בבתי הספר בנוגע ללבוש. ההתנגדות שלי היא עקרונית-אידאולוגית וגם פרקטית", אומר מנשה שרביט, מורה ומחנך זה 20 שנה, "בשנים האחרונות אני צופה בדאגה בהחמרת המאבק הסיזיפי הזה. לדעתי, מדובר בתהליך שעובר על החברה הישראלית ובתי הספר הם רק תמונת מראה של מצב זה".
למה השימוש בקוד הלבוש החריף לאחרונה?
שרביט: "החברה מסורתית ושמרנית יותר ויותר. גם אם נדמה לנו שככל שיעבור הזמן הליברליזם ילך ויתפתח, הרי מה שקורה הוא הפוך ודווקא הכוחות השמרניים גוברים. התלמידים משקפים את הבתים מהם הם באים. השמרנות באה לידי ביטוי גם בהכנסת יותר ויותר תכנים דתיים לבתי ספר ממלכתיים.
"חלק גדול מהמורים מאמינים באמת ובתמים שהתלמידים, ובעיקר התלמידות, מתלבשות באופן 'מופקר' ולא ראוי, ולכן, ההקפדה היתרה על אורך המכנסיים ושרוולי החולצה. בעבורם זה מעשה חינוכי ערכי אמיתי, וחלק מהם אף מחשיבים עצמם כלוחמים שעומדים בפרץ ורק בזכותם בית הספר לא נראה כמו חוף הים. חלק אחר של מורים ומנהלים לא עומדים בלחץ הכוחות השמרניים, ובמקום לקיים דיאלוג עם התלמידים, מעדיפים להיצמד לחוקים נוקשים, כללים שניתנים למדידה, ובכך הם רוצים לקנות לעצמם שקט: 'אסור חולצות בטן, מכנסיים באורך כזה וכזה, חולצות עם רוחב כתפייה כזה וכזה ועוד'. הם רוצים כללים עם הגדרות מדויקות שאותן ניתן לאכוף, וכך, בניסיון לקנות לעצמם שקט הם רק מייצרים עוד ועוד מלחמות מיותרות וגורמי חיכוך אינסופיים ובהרבה מהמקרים רק מעודדים את התלמידים לשכלל את יכולת הרמייה ואת הניכור מול המבוגרים".
הכוחות השמרניים גוברים | מנשה שרביט
האם שמרנות היתר הזאת נובעת מכך שבראש משרד החינוך עומד אדם דתי כמו בנט? אתה כמנהל קיבלת הנחיות מלמעלה?
שרביט: "מאבקים אלה קיימים כנראה מאז שיש בתי ספר, אבל בשנים האחרונות זה מחריף בגלל 'רוח המפקד' של שר החינוך נפתלי בנט. אדגים מתחום אחר, אבל לדעתי משקף: הבעת דעה פוליטית בכיתה. לפי חוזר מנכ"ל מותר ואף רצוי שמורה יביע את דעתו הפוליטית, אלא שכולנו ראינו את מה שקרה לאדם ורטה או הזמנה לשימוע של מנהלים על כך שהם חשפו בפני תלמידיהם את אנשי 'שוברים שתיקה'. המסר שעובר הוא 'אל תחרגו מהקונצנזוס, אל תנהלו בית ספר על פי תפיסת עולמכם החינוכית כי אז תוזמנו לשימוע'. גם אם אין לשימוע הזה משמעות מעשית, הרי שאף מנהל לא מעוניין לעמוד בסיטואציה הזו. יחד עם אלה באה גם הקפדה על 'קוד לבוש' פוריטני-קלריקלי שמתיימר לייצג את היהדות ובעצם מדובר בכפיית קודים דתיים על מערכת החינוך הממלכתית".
"להעיר לילדות ולנערות על מה שהן לובשות משדר להן שהן אובייקט מיני, ושהן צריכות להתכסות כדי לא לגרות את הבנים", מסכמת גרא-מרגליות, "זה מסר מקטין ופוגעני עבורן. לא רק שהאכיפה בבתי הספר של קוד צניעות היא משפילה ומזיקה, היא בניגוד להנחיות משרד החינוך שאוסרות על ענישה משפילה ועל שליחה הביתה בגלל אי עמידה בהוראות הנוגעות ללבוש. אנחנו קוראות להורים להשתתף בדיונים בנושא בבית הספר, כפי שמאפשר משרד החינוך, ולמנוע החלת כללי צניעות על ילדיהם וילדותיהם״, היא אומרת.
[mc4wp_form id="1006521"]
