בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
האור בסלון מעומעם וג'ניס ג'ופלין ממלאת את החלל בקולה. היא שוכבת על הספה, לוקחת עוד שכטה, ושוכחת מהכאב. החדר מתמלא בעשן מתוק ובקול המיוסר ששר על בובי מקגי. פתאום דפיקה בדלת. הוא מלכסנת מבט אל מעבר לדירה ונאנחת, מחברת את הפרוטזה לרגלה הקטועה ומחניקה את הכאב שכבר מתחיל להתעמעם. היא נשענת על ידיה, מתרוממת, שולחת יד לקביים, וקמה לפתוח.
***
בישראל חיים כיום כ-23 אלף אנשים שמשתמשים בקנאביס הרפואי, אנשים ש"נהנים מחומר טוב", אבל בעצם מדובר בצורך רפואי של אנשים שסובלים ממחלות ומסימפטומים איומים. במעבדות הקנאביס פיתחו מהצמח הפלאי הזה זנים שונים, כאשר כל זן מהונדס לעזור לתסמינים של מחלות שונות כמו קרוהן, דלקות פרקים, התקפי אפילפסיה, פוסט טראומה, ועוד (מצטערת אם ההתייחסות הכבדה לוויד הרסה למי מכם את הכיף, אבל היי, לא הכל כיף בחיים).
הליך קבלת האישור לקנאביס רפואי הוא מסורבל ולא פשוט; האישור מתקבל רק בהמלצת רופא מומחה ובאישור הממונה על כך במשרד הבריאות. באופן רשמי, הקנאביס טרם הוכר כתרופה מן המניין, כך שהדרך לאישור רצופה בקשיים.
כשהיא התחילה לצרוך את התרופה, הרוקחת של חברת הקנאביס הסבירה לה על המינון הרצוי לה לפי משקלה ומבנה גופה, לפי הבעיות הספציפית שלה, ובררה את הזנים שיעזרו לה להקל על הכאבים. הרוקחת גם הסבירה שכדאי שהחומר האנטי דלקתי שבקנאביס יהיה לה בדם ולכן עליה לקחת כמה שכטות מדי יום. זו תרופה שמרגיעה לה את הכאבים, מעוררת תיאבון, עוזרת להירדם. היא עוד הייתה חדשה אז, וקצת הופתעה מהלגיטימציה אבל נו, אם הרוקחת מבקשת… יש כמובן הגבלות: לא בנהיגה, לא בפומבי ורק לשימושה האישי.
אבל עד לרגע קבלת המרשם, היא הייתה צריכה לעבור במרפאת כאב, ולקבל אישורים מרופאים שונים כמו נוירולוג, פסיכולוג, רופא שיקום, ולהוכיח שעד אותו רגע, עשתה שימוש סדיר בכל התרופות הקונבנציונליות שקיימות בשוק – תרופות שחלקן כימיקליות ורעילות מאוד, כמו מורפיום, סטרואידים, פרוזק וציפרלקס הן תרופות חוקיות, שכשקוראים את רשימת האזהרות המצורפת אליהן, אפשר לקבל פיק ברכיים מרוב פחד. רק אז, יכלה לקבל את האישור לתרופה הצמחית, שתאגידי התרופות עושות מאמצים כבירים כדי למנוע את הפיכתה לחוקית. וגם משקיבלה את הרישיון ו"הוכיחה" שהיא מספיק סובלת בשביל להיעזר בקנאביס, היא עדיין צריכה לשוב ולחדש הרישיון מדי כמה חודשים, כדי לוודא שכלום לא השתנה. לחיי האופטימיות.
***
חברת "תיקון עולם" בצהרי היום. באמצע רחוב אבן גבירול בתל אביב, מחכים בתור לחנות אנשים רבים ושונים: אישה מבוגרת עם פסוריאזיס על גופה, גבר בלי יד, אישה חרדית אוחזת מסמכים, בחור צעיר בכיסא גלגלים, ואפילו סלב מוכר אחד. מאבטח חמוש עומד בכניסה לחנות שסורגים כבדים מקיפים אותה. כל מי שניגש אליו מתבקש להציג תעודה מזהה. הוא מביט בתעודה, מסתכל לבדוק אם אכן הפנים זהות לפנים בתעודה, ואחרי שוידא שכן, הוא נותן להיכנס בפנים חמורות סבר, מגניב חיוך ומאחל: "תהיה בריא". אשכרה תיקון עולם.
חברת "תיקון עולם" היא אחת מספקיות הקנאביס הרפואי בישראל והגדולה שבהם. מעין וייסברג, אחראית קשרי החוץ בחברה, מבקשת לא לקרוא לצמח "מריחואנה", אלא להשתמש בשמו הנכון: קנאביס. היא מסבירה ש"מריחאונה" הוא שם גנאי אתנו-פוליטי שהדביקו לצמח בארה"ב, בניסיון למתג אותו כזבל שהביאו ממקסיקו המהגרים "מרי" ו"חואן".
וייסברג מספרת שיש בארץ תשע חברות שהן ספקיות של קנאביס רפואי. היא והאנשים מהתחום, עובדים קשה כדי למתג מחדש את הקנאביס – מסיגריות של סטלנים, לצמח שיכולותיו הרפואיות והמופלאות סוף סוף מקבלות הכרה. היא מספרת שאת השינוי ניתן כבר לראות בשטח; עד לא מזמן, כש"תיקון עולם" הופיעו בכנסים רפואיים, הם היו זוכים ליחס מזלזל, כששאר משתתפי הכנס היו מסתלבטים על ה"סטלנים" שבטח יש להם מלא קעקועים על הגוף. אבל היום בכנסים הם כבר זוכים ליחס מכבד, והרבה רופאים אף ניגשים לדוכן שלהם ומתייעצים איתם.
כל ג'וינט רפואי מורכב מ-THC, המרכיב העיקרי שאחראי על תחושת הסוטול, ו-CBD, שהוא המרכיב נטול ההשפעות הפסיכואקטיביות, אבל בעל תכונות אנטי דלקתיות, שעוזרות לדכא דלקות בגוף ואף לוקחות חלק פעיל במניעת הדלקת. בחברת "תיקון עולם", כל זן נקרא בשם של בן או בת אדם; זן "ארז" למשל, הוא מאד חזק. "דורית" היא יותר רכה. "אור" יודע להרגיע כשצריך. "שירה" מוציאה מדיכאון. לאנשים שלא רוצים או לא יכולים לעשן, ילדים למשל, יש גם תחליפים כמו שמן, קפסולות או שוקולד.
בתחילת דרכה, התנדבה וייסברג כמגלגלת ג'וינטים עבור החולים, כשהפעילות עוד היתה מתקיימת בביתו של צחי כהן, מייסד חברת "תיקון עולם". לראשונה אז, היא נחשפה לחולה פרקינסון שרועד בכל גופו, שמעשן כמה שכטות וכבמטה קסם הרעד נרגע והוא מצליח לאחוז בכוס התה, והיתה המומה. היא פגשה חולי סרטן הלומי בחילות קשות מהטיפולים הכימותרפיים, שאחרי כמה שכטות מהצמח, נרגעים ויכולים לשוב לשגרת יומם ולתפקד.
אבל לעבוד ב"תיקון עולם" זה לא כזה סקסי כמו שזה נראה; תשכחו מסמים בחינם, אין לעובדים שם שום קשר לקנאביס. העובדים זוכים לתקופת הכשרה, ולא מעט עוזבים עקב הקושי השוחק של התמודדות יומיומית עם המטופלים, שחלקם במצב רפואי קשה. "זו העבודה הכי קשה מבחינה מנטלית שעבדתי בה, ועבדתי במקומות לא פשוטים", אומר יזהר גרסיאני, שעובד שם מזה כמה שנים. "הרבה מהאנשים שמגיעים אלינו מגיעים בסוף דרכם, כשכבר אין להם אופציות אחרות וזה לא קל להיות מול המחלות הקשות. המטופלים לא תמיד מבינים שאנחנו לצידם, ואם אין להם אישור תקף ממשרד הבריאות, או הזן שעוזר להם בדיוק חסר במלאי, באמת שאין בידינו שום אפשרות לעזור להם. אנחנו רק הספקים". עוד מספר גרסיאני, שהרבה מהחולים נבוכים לשבת ברחוב בפינת ההמתנה, מחשש שיראו אותם ויקשרו אותם לצמח ה"פלילי" הזה.
***
אחד מהזנים שהיא לוקחת מורכב בעיקר מהחומר הלא ממסטל והאנטי דלקתי, ובבוקר לפני העבודה, עדיף לה לקחת כמה שאיפות מהחומר הזה, כדי שלא יפריע לה בפעילות במהלך היום – היא לא סטלנית קהת חושים, היא בחורה עובדת ומתפקדת למרות הכאבים. אבל מאוחר בלילה, כשהכאבים עזים, וג'ניס ג'ופלין בוכה ברקע, היא קמה לכבות את המוזיקה ובדרך, לוקחת עוד שאיפה מהוופורייזר (מאייד) שלה עם החומר המרגיע והנעים, ויודעת: הלילה היא סוף סוף תישן טוב.
