מוסטפא חפאידה הוא צעיר פלסטיני שעובד בישראל באישור. לפני כחודש דיווח חסן שעלאן באתר ynet כי חפאידה נקנס ב-730 שקלים בידי פקח עירוני בחוף סירונית בנתניה כי התרחץ ללא בגד ים. בעירייה טענו אז שלבש תחתונים, אך חפאידה אומר כי לבש בוקסר ומעליו מכנסיים קצרים שאותם הסיר רגע לפני כניסתו למים. חפאידה הגיש בקשה לביטול הקנס שבה טען כי סביבו היו צעירים נוספים במכנסיים קצרים, אולם רק בעלי חזות ערבית קיבלו קנסות.
לפני כשנה פורסם על ידי רועי צ'יקי ארד ב"הארץ" מקרה דומה, גם הוא בנתניה, שבו נקנס צעיר פלסטיני נוסף ששהה בישראל עם אישור ביחד עם חבריו משום שלבשו תחתונים כהים במקום בגד ים. גם במקרה זה עלתה הטענה שהיו שוהים נוספים ישראלים בלבוש דומה שלגביהם לא נעשה דבר ואף לא נאמר להם כלום. הקנסות שהוטלו עליהם בגובה 730 שקלים ניתנו בטענה להפרת חוק העזר העירוני המדבר על לבוש הולם בחופי הרחצה.
חוף סירונית בנתניה | צילום: האגודה לעידוד תיירות לנתניה
בעיריית נתניה טענו בשני המקרים כי היא אינה עושה אכיפה סלקטיבית נגד ערבים בחופי הרחצה. היא טענה כי עובדיה פועלים לשמור על החוק "בשוויוניות, ללא הבדלי דת, גזע ומין". עם זאת, נתונים שהתקבלו מבקשות לפי חוק חופש המידע מגלים כי האכיפה רחוקה מלהיות פרופורציונלית ליחס השוהים בחוף בין יהודים לבין ערבים.
בחמש השנים האחרונות קנסה עיריית נתניה פי ארבעה יותר ערבים על הימצאות בחוף "ללא לבוש הולם", שלטענתה של העירייה היה תחתונים – 38 ערבים ישראלים או תושבי חוץ ערבים, לעומת 10 ישראלים יהודים בלבד.
לפי הנתונים שהגיעו לח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) לפי בקשת חופש מידע שעשה, עולה כי "תושבי החוץ" הם פלסטינים שהגיעו לרחוץ בחופי נתניה. בחמש השנים שלפני כן קנסה עיריית נתניה רק שני מתרחצים לפי סעיף הלבוש הלא הולם – האחד יהודי, השני ערבי. העירייה מסבירה את הפער בין חמש השנים האחרונות לבין חמש השנים שקדמו להן בכך שנוספו פקחים ליחידת החופים, ולכן מספר הדוחות גדל פי 24.
הבגדים שלבש מוסטפא חפאידה כשקיבל את הדו"ח | צילום: מוסטפא חפאידה
חוק העזר העירוני שבו החלה העירייה לעשות שימוש משמעותי הוא חוק מיושן משנת 1966, שקיים בספרי החוקים של רשויות נוספות, אך אלה לא עושות בו שימוש כלשהו. הסעיף בחוק העזר העירוני לנתניה "הסדר מקומות רחצה תשכ"ו-1966" קובע כי "לא יימצא אדם בשפת הים ללא לבוש רגיל או ללא בגד רחצה" כשהוא מעל גיל 6. העירייה לא סיפקה הסבר לפניות מצד המקום הכי חם בנוגע לפרשנות החוק כפי שהוצגה כשנחקק, אולם ההערכה היא שמטרתו הייתה למנוע התערטלות ורחצה בעירום. המושג "לבוש הולם" אינו מוגדר בחוק העזר העירוני, והמילה תחתונים אינה מופיעה בו כלל.
גם בחדרה, חיפה, הרצליה, אשקלון, בת ים, תל אביב ורשויות נוספות קיים חוק דומה. בהרצליה, חדרה ואשקלון מעולם לא ניתנו קנסות בגין חוק עירוני זה. בחיפה הביעו תמיהה על הרעיון לאכוף את החוק הזה. בראשון לציון יש חוק עזר עירוני האוסר על הימצאות בעירום, ובגינו ניתנו דו"חות בודדים בשנים האחרונות, אולם אין סעיף האוסר בגד "שאינו הולם". ראוי לציין כי הדו"חות שניתנו בראשון לציון ניתנו כולם ליהודים. בתל אביב, עיר שאל חופיה מגיעה ככל הנראה האוכלוסייה המגוונת ביותר בישראל, לא ניתנו דו"חות כלשהם על "לבוש בלתי הולם" או רחצה בלבוש שאינו בגד ים בחמש השנים האחרונות.
"מהנתונים שנחשפים על התנהלותה של עיריית נתניה בכל הנוגע למתן קנסות עולה חשש כבד לאכיפה סלקטיבית כלפי מתרחצים ערבים שמטרתה להרחיק את הציבור הערבי מחופי הים של העיר", אומר ח"כ דב חנין שפנה לעירייה מספר פעמים בנושא, "אכיפה של נורמות התנהגות וסדר ציבורי היא דבר נכון, אבל פסול לעשות שימוש בררני בתקנות כדי להבריח את המתרחצים הערבים מחוף ימה של נתניה.
"התשובות של עיריית נתניה אינן מלאות ומספקות", הוא מוסיף, "ובכוונתי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בנושא. חוף הים שייך לכלל האזרחים ללא הבדל דת גזע ומין, והכרחי שהדבר יופנם אצל כל גורמי השלטון".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "עיריית נתניה פועלת בהתאם לחוק ומתוך מטרה לשמור על הסדר הציבורי בשוויוניות ללא הבדלי דת, גזע, מין ולאום. העירייה דוחה מכל וכל כל טענה בנוגע לאכיפה סלקטיבית בהיותה חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי. מהנתונים שנמסרו ניתן ללמוד כי התבצעה אכיפה שוויונית ביחס לאזרחי ותושבי ישראל. הפער היחיד הוא בין תושבי חוץ לאזרחי ותושבי ישראל ופער זה יכול ונובע מטבע הדברים מחוסר מודעות ו/או אי ידיעת החוק".
[mc4wp_form id="1006521"]
