חג הסוכות מסמל את ישיבת בני ישראל בסוכות במדבר במשך יציאת מצרים, 40 השנה שבהן היה לנו זמן להשתחרר מהמנטליות של עבדים נרצעים ולהתגבש לעם עצמאי וריבוני. זה עבד: הגענו לארץ ישראל, הקמנו מדינה ובכל שנה בתשרי אנחנו בונים סוכות ויושבים בהן. חלקנו בונים אותן בלי להתחשב באחרים, לא הקמנו מדינה בשביל שיגידו לנו איפה ומתי להקים סוכה.

• העולם מחפש אחר קורת גג- סיכום מיוחד
• הבית שלי: קרטון וחתיכת ניילון
• עוזי וייל מדווח מהקרב בין שייקספיר לחגי תשרי

"בנית סוכה על חשבון הציבור וחסמת את הדרך לעגלות ואופניים? מצוה הבאה בעבירה", כתב בפייסבוק הפובליציסט אבישי עברי, וצילם סוכה שתופסת את כל השטח האפקטיבי של מדרכה הצמודה למסעדה. עגלת התינוק של ילדיו לא היתה יכולה לעבור בה בגללה. הסוכה לא פתוחה לאושפיזין מהציבור, ואי אפשר אפילו לעבור דרכה בדרך לצדה השני – הכניסה אליה היא מתוך המסעדה.

יותם זמרי הגיב לו: "עשית לי חשק לסרט אימה 'נקמת הטיולון'". רועי קהת שיתף שם חוויה שלו: "שיא החוצפה שפגשתי: בניית סוכה פרטית מסביב לספסל רחוב".

"מצא את הבעיה", כתב גולש בקבוצה הסגורה לאבות "פאפאזון", וצירף צילום של סוכה שנבנתה כך שהיא חוסמת לגמרי שביל להולכי רגל. בין התגובות: "אושפיזין בכפייה. זה לפחות כולל הזנה?"; "השביל חוסם את הדרך לסוכה"; "תסתכל על הצד החיובי… תעבור דרך הסוכה, תגיד ברכת 'לישב בסוכה' על הדרך וכך קיימת גם מצוות ישיבה בסוכה :)".

"ככה מקיימים מצוות חג בירושלים, תוך כדי חסימת המדרכה לבעלי מוגבלויות, אמהות עם עגלות, ובכלל. חומר למחשבה", כתב גולש בקבוצה הסגורה "ירושלמיםות", לצד תמונה של סוכת סניף "קפה קפה" בעמק רפאים. בקבוצה ניצת ויכוח על בסיס דתי-חילוני: "אמש סגרו מרחב אווירי למען בלונדה סתומה. לא רשמתם כלום. אתם עוד תודו לחרדים על קיומם ומעשיהם בעירנו. סתם, ממש סתם שנאת ישראל יש פה" מצד אחד, ו"המרחב האווירי לא נסגר. תפיסת שטח ציבורי זה יטופל על ידי קנסות, אנחנו נדאג לזה. אני אישית כבר פירקתי שתי סוכות ואחת בעיר. אגב, זה לא עיר שלכם אלא של כולם בדיוק כמו המדרכה" מהצד השני.

סוכות גם תופסות מקומות חניה. בקבוצה הסגורה "נחלאות" כתבה מישהי: "תושבי השוק, אין לכם בשביל מה לחפש חניה במהלך השבוע הקרוב. הסוכות המפלצתיות בגודלן של בתי העסק תופסות חניות רבות, כנראה חשובות יותר מזכותכם האלמנטרית לחנות בקרבת הבית. העירייה: מגלים התחשבות בבתי העסק בגלל החג. או במלים אחרות – תושבי השוק: תקפצו לנו".

בדיון שהתפתח הזכירו לה שיש גם מרתונים ומסיבות שחוסמים רחובות, שחניה היא לא זכות יסוד של איש, שממילא החניות באזור לא מספיקות ושאי אפשר לבנות את הסוכות על המדרכות.

הקבוצה "חנית כמו זין" – שמתעדת בימי חול אנשים שחנו במקומות אסורים, בחניות נכים, על מדרכות, בכבישים או כאלה שתפסו שניים ושלושה מקומות חניה במקום אחד – משמשת בחג ובחול המועד גם לתיעוד סוכות חונות.

יצחק עובדיה תיעד סוכה שחוסמת כביש שלם וכתב: "בשביל להגיע לחצי הרחוב השני אני אצטרך לעשות את כל הסיבוב. רק בבני ברק". "חנתה כמו זין", כתב שגיא זידלר על סוכת שתי חניות. ואלינה נתן מצאה סוכה שאפתנית במיוחד: "אני קוראת ליצירת האמנות הזאת 'בניתם סוכה כמו זין'. השכנים חסרי הבושה החליטו לבנות סוכה ולתפוס שלוש חניות". אפילו סכך נבול נאשם בתפיסת חניה טובה בכחול לבן.

להגנתם של בוני הסוכות ייאמר שלא לכל אחד יש גג, מרפסת או חצר פרטית לבנות בה סוכה. גם במרחב הציבורי המשותף אפשר להתאמץ ולהתחשב בזולת, במיוחד בחג שאחת ממצוותיו, הכנסת אושפיזין, אמורה לקרב בין זרים. מהמתלוננים של אומת הרשת אפשר לצפות להבנה לצרכים של שומרי מצוות ומסורת, ולחיות עם מקומות חניה תפוסים.

הנה, למשל, מישהו שמצא פשרה מעניינת – מצד אחד אין לו מרפסת, מצד שני הוא לא רוצה לתפוס חניה או לשלוח הולכי רגל לכביש. אז הוא בנה סוכה אווירית. שמעון זנדהאוס פרסם תמונה של אותה סוכה, צמודה למרפסת סגורה בקומה שאינה על הקרקע ונתמכת על ידי שני עמודים רעועים למראה. "לא יכולה להיות תמונה שממחישה את מהותנו כעם וכמדינה, יותר מהתמונה הזאת", הוא קובע. נראה שזו באמת סוכה מטאפורית, מגדל פורח באוויר בלי שורשים בקרקע.