"אני מרגישה כאילו נזרקתי משם כמו סמרטוט ישן, כאילו נגבו עליי רגליים וזרקו משם", אומרת בעצב ויקטוריה שוסטרמן, "הם פיטרו אותי מהיום למחר, ארבעה חודשים לפני יציאה לגמלאות. מי יקבל אותי עכשיו לעבודה? איך אני אשרוד  ללא משכורת?"

שוסטרמן עבדה כדיילת של חברת 'ג'ייד' (Ja-de) בסופר-פארם בערד במשך שלוש שנים. מעסיקתה הישירה היא 'דניה קוסמטיקס', החברה הגדולה המייצרת ומשווקת מוצרי קוסמטיקה ובשמים, שדיילות שלה מוצבות כמעט בכל סניף של כל רשת פארם. היא מספרת שמעולם לא קבלה שום הערה ממנהליה, להיפך: כולם שיבחו אתה על המכירות הגבוהות, העמידה ביעדים ויחסי האנוש המעולים שלה. שום דבר לא בישר רע, לדבריה, עד שלפני חמישה ימים, ב-5 באפריל, מסרה מנהלת האזור לידיה הזמנה לשימוע. "זה היה בשבילי כמו רעם ביום בהיר", אומרת שוסטרמן. "הייתי פשוט בהלם. למה לפטר אותי? הרי הייתי ראשונה במכירות בין כל דיילות הסניף".

בשימוע שהתקיים למחרת התברר כי למרות השבחים עד לתקופה האחרונה, בחברה טוענים כי המכירות של שוסטרמן ירדו, היא כבר אינה עומדת ביעדי המכירות, והדבר מהווה עילה לפיטורין.

"הרגשתי מושפלת, כי זה פשוט לא נכון", היא אומרת בעלבון, "תמיד עמדתי ביעדי המכירות. בחודש שעבר היעד היה 18,000 שקלים ואני מכרתי סחורה ב-18,670. כולם יודעים שהיום בערד קשה למכור משהו לאנשים, אין להם כסף כי אין עבודה כאן".

נתוני המכירות נשלחו לחברה ואינם בידי שוסטרמן, ובחברה מסרבים להתייחס לנתונים כלשהם.

"כנראה רצו לפטר מישהי מבוגרת וחלשה". ויקטוריה שוסטרמן 

שתי משכורות מינימום

לפני ארבע שנים עברו ויקטוריה ובעלה גריגורי מירושלים לערד. אוויר העיר היבש היטיב עם בריאותו של גרגורי, שעבר התקף לב כמה שנים לפני כן, וגם הוצאות המחייה בדרום קטנות יחסית למרכז. הבעיה היחידה היתה למצוא עבודה בעיר מוכת אבטלה. ויקטוריה, רוקחת וקוסמטיקאית במקצועה, שעבדה בירושלים בבתי מרקחת פרטיים, התקבלה לעבוד כדיילת קוסמטיקה. בעלה התחיל להרוויח משכורת מינימום בחברת שמירה.

"הרווחתי בסך הכל 2300 שקלים לחודש", היא מספרת, "אבל בשבילנו זה סכום משמעותי. עכשיו  אני פשוט לא יודעת איך נשלם חשבונות, ואני הרי עוד משלמת עבור השהייה של  אמא שלי בבית אבות בירושלים".

בשימוע ניסתה שוסטרמן לטעון כי תמיד עמדה ביעדי המכירות והראייה לכך: דו"חות המכירה שלה שנשלחו לחברה. טענותיה, כך נראה, לא התקבלו. לדבריה, המנהלת אמרה לה שהיא עובדת טובה אבל "כנראה אין לה כבר כוח למכור מוצרים". בבוקר למחרת היא התבקשה לבוא לעבודה מוקדם  יותר, כדי לקבל את ההודעה על פיטוריה.

"הייתי משובצת במשמרת ערב", היא מספרת, "אך המנהלת התקשרה בבוקר וביקשה שאבוא. כאשר באתי לעבודה היא אמרה לי שאני מפוטרת, שאני יכולה ללכת הביתה ולא לבוא יותר לעבודה. את מכתב הפיטורים שלי הם ישלחו לי בדואר. מאז אני לא יכולה להירגע. כל הדיילות האחרות היו פשוט המומות כאשר שמעו שאני מפוטרת, כי למה לפטר אותי? הדיילות אמרו שאולי רצו להכניס מישהו במקומי".

פיטורין זמן קצר כל כך לפני היציאה לפנסיה, מתארת שוסטרמן, מעמידים אותה בפני שוקת שבורה: "גם לא תהיה לי כל הכנסה, וגם הפנסיה שלי תפגע. לא חסכתי הרבה מאז שהגענו לארץ, יש לי בקופה רק 60,000 שקלים, וכל שקל שייכנס הוא משמעותי עבורי.

"אבל מה שעוד פוגע בי זה היחס הנוראי שקבלתי לאחר כל השנים שעבדתי בחברה הזאת במסירות. לקחתי משמרות של ימי שישי, נשארתי שעות נוספות, עשיתי כל מה שהמנהלים ביקשו, ובסוף הם מחליטים לפטר אותי. אני מרגישה שזאת אפליה, שכנראה רצו לפטר מישהי מבוגרת וחלשה".

משפחת ג'ייד מאחלת לעובדת הצלחה בהמשך

באתר של ג'ייד נכתב:" ג'ייד מציבה את התמיכה בקהילה בראש מעייניה ומסייעת באהבה למוסדות וארגונים שונים באמצעות תרומות ומתן חסויות". פיטורי שוסטרמן, עם או בלי עמידה ביעדים, רגע לפני הפנסיה, לא יהיו המקרה הראשון שבו התחשבות וחמלה אנושית כלפי עובד החברה לא נכללות במושג "מחויבות לקהילה" שהחברה מתגאה בו.

תגובת מותג ג'ייד: "החברה הופתעה נוכח טענות העובדת, והסגנון הבוטה של ה"פוסט" אשר פורסם על ידי בן המשפחה. חברת 'דניה קוסמטיקס' מעסיקה מאות עובדים במגוון רחב של תפקידים, ומקפידה לעמוד בדרישות החוק. החברה מעסיקה עובדים רבים בגילאים שונים, והנושא כלל איננו רלבנטי.

"גם במקרה הנדון סיום העסקתה של העובדת בוצע מסיבות מקצועיות בלבד, ובתום הליך שימוע במסגרתו ניתנה לעובדת האפשרות להגיב עניינית לטענות אשר נטענו כנגדה, בעטיין היא פוטרה מעבודתה. אנו מאחלים לעובדת בהצלחה בהמשך, ומודים לה על תקופת עבודתה במשפחת ג'ייד".