עמנואל ימני, ממנהיגי הקהילה האריתראית בעשור האחרון ואחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגירוש, עזב את ישראל לפני כשלושה שבועות במסגרת תכנית "יציאה מרצון" של רשות ההגירה, לאחת ממדינות אפריקה, כשיעדו הסופי אינו ידוע. עזיבתו נעשתה בחשאי, גם בקהילה ובארגוני זכויות האדם הפועלים למען מבקשי המקלט לא יודעים על כך.
ימני עזב ככל הנראה מסיבות אישיות, לאחר שנואש מהסיכוי לקבל בישראל מעמד פליט ומתנאי החיים הקשים עבור מבקשי המקלט בישראל, וזאת למרות שסכנת הגירוש הוסרה מעל ראשו לאחר שבג"צ עצר באפריל השנה את הגירוש ומתווה האו"ם מעולם לא יצא לפועל. בסוף נובמבר הגיש ימני בקשה לרשות האוכלוסין לצאת לזמן מוגבל כדי להשתתף בכנס מנהיגים אריתראיים גולים בבריסל, בניסיון להיערך לרגל הסכם השלום בין אריתריאה ואתיופיה – אולם בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים ולא הונפק לו מסמך נסיעה.
ימני חי בישראל 11 שנים, ויש לו ילדה כאן שנולדה ממערכת יחסים עם אישה ישראלית, אולם הוא אינו מועמד לקבלת מעמד שכן אינו חי בזוגיות ולכן לא זכאי להתאזרחות בהליך מדורג. בראיון למקום הכי חם בספטמבר האחרון הוא הביע רצון להישאר בישראל עד שישתנה השלטון באריתריאה, בה היה נרדף על רקע התנגדותו למשטר.
"ביבי חתם על ההסכם ותוך שבע שעות ביטל אותו כי אם מקשיבים לעשרים אזרחים שעשו לך רעש, אי אפשר לנהל מדינה", אמר בראיון, "הממשלה צריכה הייתה לקבל החלטה סופית כי אין מדינה שלישית, ואי אפשר לגרש לאריתריאה והתושבים סובלים בדרום תל אביב".
גם מבקשי מקלט מחכים לבחירות
מאז שבג"צ פסל אותו סופית באפריל 2018 – לא מתבצע גירוש מבקשי מקלט. רשות ההגירה והאוכלוסין עצרה את ההיערכות לגירוש ותהליך הגיוס המואץ של פקחים נפסק. מתווה האו"ם, לפיו אמורים היו 18,000 מתוך מבקשי המקלט לעבור לפי הסכמים עם ארצות אחרות למערב, והשאר, כ-16,000, להישאר בישראל עם מעמד מסודר – נעצר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הציג אותו וספג ביקורת קשה מימין.
נושא מבקשי המקלט ירד מהפרק, וקשה להאמין שישוב לראש סדר היום בעתיד הנראה לעין, לפחות עד אחרי הבחירות. אף מפלגה לא רשמה לעצמה הישג שניתן לעשות בו שימוש, ושר הפנים אריה דרעי הוא היחיד שמנסה מדי פעם להחזיר את מתווה האו"ם לשולחן, ללא הצלחה. השרה איילת שקד אמרה לאחרונה כי היא עוקבת אחרי ההתחממות ביחסי אתיופיה ואריתריאה במטרה להחזיר את מבקשי המקלט לשם ברגע שתבוטל חובת הגיוס לכל החיים, ממנו נמלטו רבים מהם.
הדרך היחידה להוציא היום מבקשי מקלט מישראל היא במסגרת יציאה שלהם מרצון, שמאפשרת להם קבלת כרטיסי טיסה, מסמכי נסיעה ומענק של 3,500 דולר. היא גם מגנה עליהם בפני גירוש עד שיסדרו את ענייניהם, אולם זה כאמור אינו נדרש כעת שכן איש אינו מגורש.
לפי דיווחי רשות האוכלוסין וההגירה, בשנה החולפת עזבו את ישראל במסגרת "עזיבה מרצון" 2,270 אזרחי אריתריאה, 156 אזרחי סודן,241 איש ממדינות אחרות באפריקה ועוד 823 אזרחי מדינות אחרות בעולם. ברשות האוכלוסין דואגים לציין כי חלק מהעוזבים מרצון יוצאים למדינות המוצא שלהם, אריתריאה או סודן, כנראה כדי לחזק את התפיסה (ששר הפנים חוזר עליה מדי פעם) – שלא נשקפת שם כל סכנה לחייהם.
אולם נראה כי בשטח הליך העזיבה מרצון פסק כמעט לגמרי. קרוב ל-700 מהמדווחים עזבו עד אפריל, מועד הסרת איום הגירוש. חלק גדול מהאחרים נכללים במסגרת הסכמים שונים מול סוכנות הפליטים של האו"ם, ביניהם כ-1,000 איש בשנה שיוצאים באופן קבוע לקנדה ועוד כמה מאות שמצליחים לקבל מעמד פליט בשאר ארצות המערב, כ-5,000 איש בחמש השנים האחרונות, ועוד מספר לא ידוע (המוערך בכ-200 איש) שיוצא באופן עצמאי דרך שגרירויות זרות במסגרת איחוד משפחות במערב. נראה כי מדובר בעשרות בודדות בחודש של מבקשי מקלט שיוצאים מאז אפריל לאפריקה, ליעדים הכוללים את "המדינה השלישית" (אוגנדה או רואנדה), אריתריאה וסודן, חלק גדול מהם במטרה להמשיך למערב בדרכים אחרות.
באמצע דצמבר יצא ימני את ישראל בדרך זו. ברשות האוכלוסין מסרבים למסור מידע לגבי זהות היוצאים. כל מי שפנינו אליו טען כי אינו יודע על עזיבתו של ימני. הניסיונות להשיג אותו ואת תגובתו עלו בתוהו.