מאז שנבחר סם בראונבק (Sam Brownback) למושל מדינת קנזס והמפלגה הרפובליקנית השיגה שליטה על בית המחוקקים של המדינה, העבירו רפובליקנים שמרנים זרם של חוקים המקצצים במס הכנסה ובהוצאות המדינה, הרחיבו את הזכות לשאת נשק והגבילו את ההפלות. לאחרונה הורה בית המשפט העליון של קנזס למדינה להגדיל את ההוצאות על בתי ספר ציבוריים. השופטים הסתמכו על הדרישה החוקתית שבתי ספר ימומנו כראוי, ואיימו לסגור את בתי הספר בשנה הבאה אם המחוקקים של קנזס לא ייענו לפסיקה. בית המשפט העליון גם התערב וביטל מספר עונשי מוות והחל לדון בתביעה שעניינה ביטול מגבלות על הפלות.

אלא שהפסיקות הללו אינן לרוחו של המושל בראונבק והרפובליקנים השמרנים בבית המחוקקים. במקום שהמחוקקים יכבדו את הפסיקה וישקלו מחדש את הצעדים שבהם נקטו בשנים האחרונות – צעדים שפגעו באופן ברור בתושבים שבחרו בהם – הם החליטו לצאת למאבק בבית המשפט. ועדה בסנאט של קנזס הנמצאת תחת שליטת הרפובליקנים אישרה להצבעה הצעת חוק המרחיבה את העילות להדחת שופטים (Impeachment). על פי ההצעה, לעילות ההדחה הקבועות בחוק (לקיחת שוחד ופשעים חמורים אחרים) יתווספו גם "ניסיון לתפוס את הכוח" של בית המחוקקים או הרשות המבצעת.

סנטורים רפובליקנים התומכים ב"חוק ההדחה" – שיאפשר להדיח גם את המושל ועובדי ציבור נוספים – טוענים שיש בעיה רצינית עם האופן שבו בית המשפט העליון מפרש את גבולות השפיטה שלו. לדבריהם, בית המשפט פולש לתחומים לא לו. לטענתם יש להשתמש בכלי ההדחה נגד שופטים שפוסלים חקיקה. ההצעה זוכה לתמיכה משמעותית בבית מחוקקים, וכמעט מחצית מחברי הסנאט חתמו על הצעת החוק.

הניסוי השמרני בקנזס כמעט הושלם

קנזס הפכה להיות "גראונד זירו" לאנטגוניזם שמרני כלפי בית המשפט. במידה ש"חוק ההדחה" יעבור, קיים חשש כי ייפתחו הליכי הדחה נגד שופטים בבית המשפט העליון ועובדי ציבור אחרים בקנזס. המושל בראונבק ומחוקקים רפובליקנים כבר ניסו, ללא הצלחה, לשנות את האופן שבו שופטים נבחרים ולקצץ בתקציב של הרשות השופטת. לדברי דובר ארגון Justice at Stake, קבוצה המקדמת עצמאות שיפוטית שבסיסה בוושינגטון, ההתקפות על בתי המשפט בקנזס מהירות ואלימות יותר מאשר במדינות אחרות. נראה כאילו בית המחוקקים בקנזס זורק מכל הבא ליד על בית המשפט.

סם בראונבק

לקראת הבחירות בסתיו הקרוב, צפויות קבוצות שמרניות בקנזס להקדיש מאמצים ואמצעים רבים במאבק נגד בית המשפט. קבוצות שמרניות במדינות אחרות מוציאות כסף רב כדי להשפיע על זהות השופטים שייבחרו. שני מועמדים לבית המשפט העליון במדינת ארקנסו, למשל, הובסו לאחרונה לאחר ששתי קבוצות שמרניות הוציאו סכומי עתק על שידורים שכוונו נגדם. אחד מהם היה שופט מכהן שביקש להפוך לנשיא בית המשפט העליון.

נראה שהרפובליקנים השמרנים בקנזס אינם מכירים בגבולות לעוצמתם ולא במעצורים לרצונם. יש מעט עקרונות של ממשל דמוקרטי שהם לא יפעלו כדי להפר, לעוות או להתאים אותם למטרותיהם.  

כבר עכשיו אפשר לומר שהניסוי השמרני בקנזס כמעט הושלם. הממשלה הוסבה והיא עובדת בסימביוזה מופלאה עם העשירים והמחוברים, לא עבור האנשים הזקוקים לה ביותר.

אין גבול לעוצמה, אין מעצור לרצונות

בישראל, כמו בקנזס, הימין הלאומני רוחש בוז עמוק כלפי עקרונות הדמוקרטיה, מוסדות המדינה, נבחריה וחוקיה. הוא מנסה זה שנים לשנות את פניו של בית המשפט העליון, בין השאר על ידי השתלטות בתרגילים נלוזים על הוועדה לבחירת שופטים. פוליטיקאים, חברי כנסת, שרי ממשלה והוגי דעות ימניים מנהלים זה מספר שנים מסע הסתה ודה-לגיטימציה נגד בית המשפט, נגד שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית. כמו עמיתיהם בקנזס, הם טוענים כי בית המשפט מרשה לעצמו לפלוש לתחומים לא לו. מטרתם היא להחליש את מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון.

במקביל למסע ההסתה, גם הימין הישראלי האמוני-לאומני מנסה להעביר שורה של חוקים אנטי דמוקרטיים ובלתי חוקתיים בעליל. הם עושים זאת בידיעה ברורה שייווצר עימות עם בית המשפט אשר עשוי לפסול חוקים או החלטות שונות. כך למשל עשה שלשום בג"ץ כאשר קבע כי סעיף היציבות במתווה הגז אינו חוקתי. דוגמה נוספת לחוק שעשוי להיפסל אם יגיע לפתח בג"ץ הוא חוק ההשעיה, שיאפשר הדחת ח"כים מכהנים. הפוליטיקאי הימני רואה בעימות כזה הזדמנות כפולה: אם יצליח להעביר חוקים אנטי דמוקרטיים כאלה – הרי שזכה; אם בית המשפט יפסול אותם – יוכל לצאת נגד בית המשפט "הבוגדני והפעלתן". כל אלה יאפשרו לממשלה לממש את תכניתה להשתלט על בית המשפט העליון.

אכן, כדברי המגזין "טיים", King Bibi.

בעקבות ההחלטה לבטל את סעיף היציבות ולדרוש כי מתווה הגז יאושר בחקיקה בכנסת, יצאו שרי הממשלה במתקפה חסרת תקדים נגד השופטים. השר זאב אלקין אמר כי בג"ץ התערב בצורה בוטה בניהול המדינה "בלי לשאת באחריות", כלשונו. השר יריב לוין הצטרף: "שופטי בג"ץ הוכיחו פעם נוספת שהם אינם מבינים את תפקידם ואינם ראויים לו". הגדילה לעשות שרת המשפטים איילת שקד, שאמרה: "ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה… לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ושגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת".

כמו בקנזס, גם הממשלה בישראל עובדת בסימביוזה מלאה עם העשירים והמחוברים, וכמו הרפובליקנים השמרנים בקנזס – כך גם הפוליטיקאים הימניים בישראל אינם מכירים בגבולות לעוצמתם ולא במעצורים לרצונם. הם פועלים להפר כמעט כל מגבלה בממשל דמוקרטי או לעוות מגבלות אלו כדי להתאימן למטרותיהם. והם בהחלט לא מתכוונים להפסיק.

בתקופת שלטון לא רציפה של 20 שנה, בשילוב של ניאו־ליברליזם קיצוני ורעיונות לאומניים־ משיחיים ואנטי־דמוקרטיים, הצליח נתניהו לרסק ולעצב מחדש את החברה והמדינה. ישראל הפכה ממדינה המנסה להשתלב בסביבה למדינה ששאיפתה היא התפשטות טריטוריאלית על פי גבולות "ההבטחה האלוהית", ממדינה החותמת על הסכמי שלום עם שכנותיה למדינה תוקפנית המאיימת על שכנותיה ורואה את עתידה בחיים על החרב. תחת שלטונו של נתניהו הפכה החברה הישראלית מחברה ליברלית הומניסטית יחסית, לחברה לאומנית, קסנופובית וגזענית. נתניהו מסית בלי בושה נגד אזרחי המדינה הערבים.

כמו המושל בראונבק בקנזס, ראש הממשלה נתניהו ממוסס צעד אחר צעד את עקרון הפרדת הרשויות במדינה, ומנצל בערמומיות את האיומים החיצוניים ואת הסכסוך עם הפלסטינים, שהוא מלבה מדי פעם, כדי להגביר את שליטתו. אכן, כדברי המגזין "טיים", King Bibi.

הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר