צריך הרבה אומץ כדי לכתוב שמינויים פוליטיים טובים לדמוקרטיה. מעריך אנשים עם אומץ, כאלה שאומרים את מה שרחוק מהמובן מאליו. אבל מה שהקפיץ לי את הפיוז הוא הטיעון הזה: "ברגע שאנשים מגלים שניתן להשיג פרנסה דרך פעילות מפלגתית, הם מצטרפים אליה ובכך הם מחזקים את המפלגה. ברגע שהמפלגות חזקות, גם הדמוקרטיה הופכת לחזקה באופן אינהרנטי".
אחרי שקראתם פעם שנייה כי לא הייתם בטוחים שהבנתם נכון, בואו נבין למה מינויים פוליטיים לא באמת מחזקים את הדמוקרטיה.
מפלגת שלטון משמרת את הכוח שלה דרך מינויים פוליטיים. השמאל עשה את זה, הימין עשה את זה, גם ראש שבט באפריקה עשה את זה. אין חדש תחת השמש, אבל זה רחוק מלהיות דמוקרטי.
נלך קצת אחורה. פעם היה ראש כפר, מושל צבאי, מלך, קיסר או סתם פרעה, וכולם מינו מינויים פוליטיים. פשוט קשה לשלוט בכולם, אז נותנים צ'ופרים למקורבים והם דואגים שהשלטון יישמר. סוציולוגיה פשוטה.
ואז הגיעה הדמוקרטיה עם עקרון השוויון ועקרון האיזון של הכוחות בחברה. לפי הראשון צריך לתת הזדמנות שווה ללא קשר לדעה פוליטית. לפי השני המנצח בבחירות הוא לא שליט אבסולוטי. הוא חייב לאפשר למפסיד ולכלל הציבור לאזן אותו. אנשי המקצוע במשרד ממשלתי נותנים איזון כזה באמצעות ראייה לטווח הארוך, למרות חילופי השר כל שנתיים.
הבעיה עם פעיל מפלגה שמקבל תפקיד היא לא רק שהוא לא תמיד מקצועי ומתאים. הבעיה היא שהכישורים העיקריים שלו הם נאמנות לשר – הוא לא מי שייתן איזון מקצועי לגחמות פוליטיות של יחסי ציבור.
אם אני רוצה להיות פעיל מפלגה, זה בגלל שהצצתי במצע שלה ועקבתי אחרי החקיקה והתקציבים שהיא מקיימת והדיונים שהיא מנהלת. פעיל לא אמור להתייצב מתוך תקווה שאולי יקבל מינוי לראשות אגף חצילים במשרד החקלאות. זה לא מחזק את הדמוקרטיה וגם לא את החצילים. ההקבלה הלוגית בין חיזוק המפלגה לחיזוק הדמוקרטיה קלוש, מפני שמדובר רק בחיזוק מפלגת השלטון.
משרדי ממשלה אמורים להיות גוף מקצועי, שמאפשר מדיניות של שמאל, ימין או מרכז. כמובן שסביר למנות מנכ"ל משרד ממשלתי שיקדם מדיניות של שר, על פני מנכ"ל עם אידיאולוגיה הפוכה שמתאימה לשר הקודם. אבל בין זה לבין להחליף את כלל הצוות במשרד יש הבדל ענק.
כותב המאמר טוען שאיבדנו אמון בפוליטיקה בגלל שבלתי אפשרי להשיג דרכה ג'ובים. לדעתי איבדנו אמון בדמוקרטיה בגלל הסיבות הבאות:
א. הצהרות גדולות ומעשים קטנים (אם בכלל).
ב. שחיתות.
ג. קשרי הון-שלטון.
תערכו משאל רחוב על השאלה "למה אתה לא פעיל מפלגה?" רוב התשובות יהיו שלא משנה מה נעשה – כלום לא ישתנה. זו גם הסיבה לשיעורי הצבעה נמוכים בבחירות ולייאוש הכללי מהפוליטיקה. מינויים פוליטיים הם בטח לא התשובה לחוסר האונים הפוליטי של הציבור בישראל. אולי הם חלק מהסיבה לייאוש.
עופר ברקן הוא עובד סוציאלי קהילתי ופעיל חברתי