הלוואי שיום אחד אוכל לכתוב דברים טובים!

אין לי מילים לתאר את הוצאתם להורג של 30 גברים אפריקאים צעירים, בהם שלושה אריתראים שהיו בישראל עד לפני חודשים אחדים. למה לאפריקאים אין זכות לחיות? מתי אנשים יבינו מדוע אנשים אחרים נאלצים לעזוב את ארצות מוצאם ולחפש מקלט בארצם של אחרים?

Click here for the English version of this text

שלושת הגברים האלה עברו את המסלול של חולות-סהרונים ואז אוגנדה או רואנדה. האופן שבו נרצחו אינו שונה בהרבה מהאופן שבו נרצח עבדל עזיים. הם נדחו והוכרחו לעזוב את ישראל בגלל שהם שונים (שחורים ולא יהודים), והם הוצאו להורג בלוב כי אינם מוסלמים.

והכל נמשך כרגיל. מדוע החיים לא נעצרים? מה המשמעות של החיים על פני כדור הארץ הזה עם כל השנאה, הגזענות והנפוטיזם?

שאלתי את אמאן ביינה, הכלוא עמי בחולות, על הטרגדיה ועל הוצאתם להורג של שלושה אחים אריתראים שהיו כלואים גם הם במתקן, והוא אמר: "אין מילים להסביר את הצער. בני משפחותיהם עדיין אינם יודעים ואנחנו לא רוצים להגיד להם. הייתי בסהרונים עם אחד הנרצחים. זה קשה".

לפני שאני מאשים אחרים, אני מאשים את כל ה"מנהיגים" האפריקאים בתקופה שאחרי הקולוניאליזם. אין לכם לב? מה המשמעות של מנהיגות בשבילכם? אתם חייבים להבין שההרג של אנשינו הוא מכוון ושיטתי.

צילום מתוך סרטון ההוצאה להורג של דאעש 

כמעט כל המנהיגים המערביים והאירופאים מאוחדים ברצונם לגרום לאנשינו לסבול. אני ממליץ לכם לקרוא את התגובה הבריטית לשאלת ההגירה, את דבריו של ראש הממשלה האוסטרלי ואת הדברים של ישראל כץ, שר התחבורה הישראלי. כולם מסכימים שיש לאסור על מהגרים להיכנס לארצותיהם, לתת להם למות. זוהי דרך יעילה לשעבד את האפריקאים ולגזול את המשאבים שלנו. יש אפילו אידיוטים שתומכים בהוצאה להורג שביצע דאעש מכיוון שהקורבנות הם אריתראים. יש מי שאמרו "יש עוד רבים כאן (בישראל). תהרגו את כולם" ו"דאעש זה הפתרון למסתננים בישראל". ובינתיים המנהיגים האפריקאים עומדים מנגד כאילו דבר לא קרה.

לפני כשבוע ציינו את ימי הזיכרון לשואה ולרצח העם בדארפור וברואנדה. בעוד ימים אחדים נציין את יום הזיכרון לרצח העם הארמני. בכל פעם אנחנו אומרים "לעולם לא עוד", לא רק לרצח עם אלא גם לשנאה, גזענות ונפוטיזם, ונשבעים להפיץ בעולם סובלנות ומחילה. אבל נראה ש"לעולם לא עוד" הוא רק ביטוי. נראה שאיש אינו לומד מההיסטוריה. דעות טוטליטריות כמו אלו שהובילו לשואה ממשיכות להתפשט.

אנשים מעמידים פנים שהם אוהבים את אפריקה, אבל רק גונבים את משאביה ושונאים את אנשיה. כמו שאמר מלקולם אקס: "אינך יכול לשנוא את שורשי העץ ולא לשנוא את העץ. אינך יכול לשנוא את אפריקה ולא לשנוא את עצמך".

מועטסים עלי הוא מבקש מקלט מדארפור, ממנהיגי קהילת מבקשי המקלט בישראל