הפעם לא חיכיתי למונדיאל. המחשבה על הטורניר הזה הרגיזה אותי. ובכלל כדורגל מרגיז אותי. והמחשבה על זה שהכדורגל מרגיז אותי מעוררת בי תחושה שאני נרגן ומריר, מה שמעורר תחושות של נרגנות ומרירות.
המונדיאל הראשון שלי היה ב-82'. מונדיאל-המונדיאלים. המונדיאל של ברזיל ההיא. ושל פאולו רוסי. ושל מלחמת לבנון. אבא שלי איבד את רגליו ב-28 ביוני בהתקפה על מוצב בגזרת דאמור. שבוע אחר כך גם הוא הסכים אתי שזה היה יפה מצדו לעשות את זה ביום של הפסקה במשחקים. בעצם, בשיחה הראשונה שלנו אחרי הניתוחים עדכנתי אותו על המצב בסיבוב השני.
בכלל, כשהייתי נער הייתי כל כך מכור לכדורגל, שמיעטתי לחשוב על דברים אחרים. הייתי סופר את הימים למונדיאל הבא שנתיים מראש. אפילו בשנת 90', הטורניר האיום מכולם, שהיה אלים והגנתי ושלילי באופן כללי, לא הרגשתי מרומה במיוחד. ככה זה כדורגל. לפעמים הכדור לא נכנס.
בשנים האחרונות זה אחרת. לכדורגל יש ריח מוזר. תמיד היה לו ריח של שעשוע להמונים, שתפקידו לייצר שקט שלטוני, אבל בעשור האחרון התחלפו הבעלים. עכשיו מחזיקים בקבוצות הכדורגל העשירות בעולם שייחים מהמפרץ, אוליגרכים רוסים ומהמרים פיננסיים מארצות הברית.
כשכל כך הרבה כסף רוכב על ההתמכרות של מיליארדים, יש לו ריח מטריד. פתאום המיליארדים נראים כמו כלי לקבלת הכשר למשטרים אפלים ועסקים מפוקפקים. בימים כאלה, המסעות הציניים של הקבוצות הגדולות בעולם לכל קצווי תבל, כדי למכור עוד ועוד חולצות של מסי ורונלדו נראים כמעט רומנטיים בתמימות שלהם, בטח בהשוואה לארנקים המתפקעים של קבוצות כמו מנצ'סטר סיטי ופאריס סאן ז'רמן, שנותנות לך תחושה שהן יכולות לקנות הכל.
וגם חוויית הצפייה בכדורגל השתנתה. מהמשחק שהכל יכול לקרות בו, הוא נהפך לעוד כלי שבו הכסף עושה את כל ההבדל. הליגות השוויוניות של אירופה נהפכו לקרבות גלדיאטורים בין שתיים, שלוש וארבע קבוצות. היום, אנחנו מדליקים את הטלוויזיה בסוף השבוע ומחכים שינגנו לנו קונצרט. כסיסת הציפורניים של פעם היתה כלא היתה. והקבוצות הקטנות? אלה שפעם היו אחד הקשרים העיקריים בין האדם לקהילה? הן נטבחות במשחקי הליגה ונזנחות על ידי הילדים. מי לא רוצה להיות בעד מסי, רונלדו, זלאטן או אגוורו? מי לא רוצה לנצח בכל שבת?
*
גם להתאחדויות הכדורגל יש יד ורגל בתחושה הלא נוחה מהמשחק. אני זוכר את הדיבורים על שחיתות בפיפ"א ואופ"א כבר בשנות ה-80, אבל גם כאן, מלת המפתח נהפכה להיות "מהמקפצה". כשאפילו אירוח הגביע העולמי עומד למכירה, אתה לא יכול שלא לתהות מה בעצם לא עומד למכירה. ומה באשר למשחקים האלה שבהם אנחנו צופים בכזו תאווה בכל סוף שבוע? מי מוכר אותם למי?
ליגת האלופות, למשל, היא מפעל – אולי מפעל הכדורגל המלהיב ביותר של ימינו – אבל היא בוודאי המפעל המטריד ביותר. גם אני, כמו מיליארדים, מתרגש ממסי ואינייסטה בכל שבוע, אבל יותר מדי שנים, יותר מדי שריקות הולכות לכיוון שלהם. ואתה לא יכול שלא לתהות, למי יש אינטרסים גדולים כל כך שהם ימשיכו לנצח.
רק דבר אחד יש לו בראש. קמע מונדיאל 2014
לא מדובר רק על הימורי ספורט, שהם אחד העסקים הצומחים ביותר במאה הזו. אלה הם המובנים מאליהם. השאלה העמוקה יותר היא מי עוד מעורב לשמר את הסטטוס קוו הזה, של חמש או שמונה קבוצות על. הבעלים? השלטון? קבוצת התאגידים הזאת שתמיד תמיד מלווה את הספורטאים הגדולים והטורנירים הגדולים? אתם מכירים את השמות מצוין.
*
אפשר לכתוב על כל זה עוד הרבה מאוד מלים, אבל התוצאה, עבורי ועבור השותף שלי לצפייה שבועית בכדורגל, היא אדישות מסוימת כלפי המפעל הזה: מונדיאל שהוא חגיגה של צבעים ומותגים על חשבון הגינות אנושית בסיסית, שהסמלים המובהקים ביותר שלו הפעם הוא איצטדיון שאיש לא צריך בלב הג'ונגל (במחיר של רבע מיליארד דולר), ובפעם הבאה טורניר בנסיכות מפרץ טוטליטרית ובחום של 50 מעלות? איך אני יכול לתמוך בזה?
ותוסיפו לכל אלה את העובדה שרשות השידור היא שמעבירה את שידורי המונדיאל. אז כן, אני בעד שידור ציבורי, אבל זה לא אומר שאני בעד יורם ארבל ודני נוימן, אנשים שאפשר להריץ עליהם בדיחות מכאן ועד האמזונס, אבל תכל'ס, הבדיחה היא כבר הרבה מאוד זמן עלינו.
אצטדיון מיותר באמצע הג'ונגל. הארנה אמזוניה במנאוס
אז לא, המונדיאל הזה לא בשבילי. מונדיאל מנותק, עשיר, דורסני, קפיטליסטי, לועג להמון ולחולשתו בחמש יבשות, סמל לסחטנות התאגידית נגד מאות מיליונים בעולם המערבי ומיליארדים בעולם השלישי, סמל למדינות ותאגידים שהפכו את ההשתנה מהמקפצה למקצוע. איך אני יכול לצפות בזה?
*
חוץ מהנגיחה הזאת של ואן פרסי, כן? והסלאלום של רובן. וראיתם את הוולה הזה שלו נכנס? ואת ההקפצה של באלוטלי שהאנגלים הרחיקו מהקו? ואיזה סטייל יש לבנזמה הזה! ראיתם מאיזה זווית הוא השחיל אותו? ולמה מאיר איינשטיין לא מסוגל להגיד אורוגוואי? ואיזה תענוג היתה קולומביה! וקוסטה ריקה! וחוף השנהב! ולא אמרתי מלה על הקלאס של מסי. ועל זה שהיום הגרמנים מתחילים. נגד רונאלדו!
לא בשבילי המונדיאל הזה, אבל דברו אתי עוד חודש.
