בתוך אי הוודאות הכלכלית והפוליטית של ערב ראש השנה תקפצ"ו הבא עלינו לטובה, דווקא יש ודאות אחת מוחלטת ופשוטה למדי. לא משנה מה תחליט המשלה – להגדיל את הגירעון או לא, להעלות מסים או לא – התקציב הזה יהיה רע לישראלים. ולא רק זה, הוא יהיה רע במיוחד לישראלים שאין להם.
למעשה, התקציב הבא עלינו לרעה (אם ישכילו מנהיגינו המהוללים לרקוח את ההסכמה הפוליטית הדרושה להעברתו) יצליח להיות גרוע אפילו יותר מתקציב 2014, שהיה רע מלכתחילה, עוד לפני שסבל מתת ביצוע וקיצוץ רוחבי.
עזבו אתכם מענייני מאקרו שלא מעניינים אף אחד ואפילו מקטטות פוליטיות מצולמות היטב. הן לא משנות את עובדת היסוד: התקציב יהיה רע, וככל שיש לכם פחות, כך הוא יהיה גרוע יותר בשבילכם: ממשלת ישראל מתכוונת להוציא פחות על בריאות, רווחה, חינוך, תחבורה ועוד. זה אומר שהמסים שלכם יקנו פחות שירותים. מי שיש לו כסף יסתדר באמצעות שירותים פרטיים בחלק מהנושאים. ומי שאין לו? ובכן, שלא יתפנק. כשבנינו את הארץ היה הרבה יותר קשה.
כמה התקציב יהיה רע? הוא יהיה רע לתפארת. לא רק שהוא מתעקש להקריב את העתיד הקרוב כדי להשיג את הביטחון המיוחל בעלות של 60 או 70 מיליארד שקל בשנה, הוא גם עומד על כך שבעתיד תתקשה כלכלת ישראל לצמוח ולהתרחב. איך הוא יעשה את זה? באמצעות קיצוץ במשרדים כמו תשתיות ותחבורה למשל – אלה המשרדים שההשקעות בהם מעודדות צמיחה ארוכת טווח בזכות השיפור בתשתיות הציבוריות שמגדיל את הפריון.
ככה זה, כשיש קצת לחץ תקציבי והרבה לחץ פוליטי, העתיד יכול ללכת לעזאזל. בכל זאת, אנחנו מדברים פה על ההישרדות הפוליטית של מר"ן יאיר לפיד. עם כל הכבוד, הפריון במשק והצמיחה העתידית מתבקשים לעמוד בצד ולהמתין כמו כולם.
הדימוי מבוסס על: "Lapid 2013" מאת מטה יש עתיד – מטה יש עתיד. מתפרסם לפי רישיון Creative Commons Attribution-Share Alike 3.0 דרך ויקישיתוף.
*
שר האוצר מתלבט. מתלבט קשות. מקמט את מצחו ומדגיש את קמט ההרהור וההתחבטות הנאה שחורץ אותו ממזרח למערב. מה יש לעשות? האם עלינו להעלות מסים ולעמוד ביעד הגירעון? חלילה וחס! האם להרחיב את הגירעון ולשפוך את הכסף על מחולל הצמיחה הידוע כתקציב הביטחון? בוודאי! שהרי אין ישראל יכולה להרשות לעצמה אלופי משנה עניים, חלילה. הם אלופי המשנה של כולנו.
הוא גם לא מבין איך המציאות הזו מתרגשת עליו. הרי באמצע 2013 הוא אמר שעוד שנה וחצי יהיה טוב יותר. ואם הוא עצמו – לא שי פירון, לא עופר שלח, לא בועז טופורובסקי – הוא ולא שרף, אמר שב-2015 יהיה טוב יותר, איך זה שהמציאות לא מבינה אותו ומתיישרת?
אז מה שנותר לו הוא להתחבט בסטטוסים יפים בפייסבוק, לשאול האם כן מסים או לא מסים (ולענות. יאיר תמיד עונה), לשלוף ארנבים מהכובע (ועידה אזורית! טאדאם!) ולקדם את ארון הקודש הידוע בכינויו מע"מ אפס. כל הלהטוטים האלה טובים מאוד כדי להתעלם מהמציאות, והמציאות היא תקציב איום, שממשיך את הפגיעה החלשים ומעמיק את הפערים בחברה הישראלית. המציאות היא אפס מענה לבעיות יסוד כמו מחירי הדיור, הקרטלים, הפריון המביך של המגזר הממשלתי וגובה השכר במערכת הביטחון.
*
לכאורה, יכולנו לצפות שככל שהמאבק על התקציב יהיה יותר פוליטי ופחות ענייני, הציבור ייהנה ממנו יותר. הרי פוליטיקאים רוצים למצוא חן בעיני הציבור. אבל אנחנו באמת מקום מיוחד: יש לנו שר אוצר שכל קיומו הפוליטי – כמו סופלה – בנוי על האוויר הקרוי אהדה ציבורית. הרי מפלגת יש עתיד מעולם לא טענה שיש לה אידאולוגיה. עם זאת, הוא לא עשה עבור האהדה הציבורית הזאת דבר מלבד לכתוב סטטוסים ממש מרגשים.
ואכן, רבים הם המאבקים הפוליטיים. ראש הממשלה מושך ל"קודם כל ביטחון", הימין מושך להעמקת ההתנחלויות (כי עבור האחים היהודים, הציונות היא בכלל כלי שבאמצעותו אפשר להעביר תקציבים לתפוח, נווה צוף, מעלה ניצחון ג' ובקעת תמריצים ד') ויאיר שלנו,שַרוֹצַרֵנוּהאהוב, הוא מושך למע"מ אפס.
ואם כלכלנים מהודו ועד כוש כבר הודיעו שמע"מ אפס רע למשק, רע למחוסרי הדיור ורע לעצירת מחירי הנדל"ן, מה נותר בו? נותרה בו יוקרתו של היאיר. מע"מ אפס הוא האוויר בסופלה, הוא כרעי התרנגולת שעליהם מונח כיסאו הרם של מנהיגנו הכלכלי המצוין. אז ברור שמע"מ אפס חייב לעבור.
אז מה אם המחיר הוא המשך הפגיעה בצרכני הדיור. אז מה אם המחיר עלול להיות המשך העלייה במחירים ועוד קודם לכן המשך הקיפאון בשוק, שמנציח את מצוקתם של מיליוני ישראלים? הרי מה יהיה על יאיר אם הוא לא יסמן וי על המע"מ אפס. לאן הוא יוליך את החרפה.
אם כן, ימתין בבקשה הציבור, ימתינו האלמנות, היתומים, מחוסרי הדיור וקלי הכיס, ימתינו התלמידים, הצפיפות בכיתות, החולים במסדרון, האוטיסטים, החירשים וכל פושטי היד. אתם לא שומעים את משק כנפי ההיסטוריה בצהלה? אתם לא מבינים שהמע"מ אפס גדול מכולנו? שהוא יהיה פה גם אחרי כולנו? אתם כבר יכולים לתת לו שם אחר, תקראו לו "מורשת לפיד".
אז חישקו שפתיים, אחים. נכון, ב-2015 יהיה חרא, אבל יאיר אמר שיהיה טוב, אז כנראה יהיה חרא טוב-טוב. ואם נסבול שנה או שנתיים או עשור, זכרו שאנחנו עושים את זה למען גדולים וטובים מאתנו. למען תקציב ביטחון ללא ביטחון, למען מע"מ אפס ללא ירידה במחירי הדיור, למען פוליטיקאים שאיכשהו, כל ניצחון שלהם הוא עוד הפסד שלנו.
וכמעט שכחתי:
אם כל זה נשמע לכם פסימי, כואב, עצוב, אפילו בלתי אפשרי עבור אחדים, זכרו: הבטיחו שמחירי הדיור יירדו ב-30-10 אחוזים כבר ב-2015! אז יש, יש למה לצפות, אחים. במיוחד אם אתם במעלה-העברות שביהודה, או בפתחת-תזרים שבשומרון.
