יותר ממאה ימים של אש ועשן

בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט

משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך

שריפה שנגרמה מעפיפון תבערה | צילום: נעמה כספי

יותר ממאה ימים של שריפות בנגב המערבי. הכל כבר נאמר, והתמונות אומרות הרבה יותר מאלף מילים, למרות שהתמונות לא מעבירות את הריח השרוף שנשאר באזור ימים ושבועות.

גם על ממשלת ישראל נאמר כבר הכל. זה בגלל איראן, זה בגלל סוריה, זה בגלל אמריקה, זה בגלל שלא סופרים אותנו, או שזה פשוט כי אין להם שום פתרון טוב למצב. הם לא רוצים לשלם את מחיר המלחמה, אבל גם לא את מחיר ההסכם. בפועל, הממשלה פשוט לא נוכחת בדרום ומשאירה את הישובים שלנו כאן בסוג של לימבו: מצד אחד הרצון "להיות חזקים", להמשיך בחיים להסתדר לבד, ומצד שני חוסר הידיעה המוחלט לאן כל זה ממשיך.

אבל לא על הממשלה הזו באתי לכתוב כי באמת שנאמר כבר הכל. באתי לכתוב אליכם, אל כל מי שלא חי כאן, ושואל את עצמו "איך אפשר לעזור?", או שאומר "זה מגיע להם", או שמפטיר "למה הם לא מפגינים?", או שלוחש "למה כולם כל כך אדישים?".

לעסקנים אני רוצה לומר: אל תבואו לחבק ולחזק אותנו, כי נמאס לנו מחיבוקים. אל תעשו עלינו סיבוב, כי כבר קצת נמאס כאן מאורחים שבאים בעיקר כדי להרגיש טוב עם עצמם, ועוד יותר נמאס מאלו מימין ומשמאל שבאים כדי להצטלם כאן לתקשורת ולהיעלם אחרי יום. אם אתם רוצים לבוא או לעזור הצטרפו ליוזמות המקומיות שיש כאן ופשוט תעזרו, מיוזמה לקנות ציוד מגן למתנדבים, דרך היוזמות להתנדב לתצפת, ועד ליוזמות מקומיות לנטיעות ביערות שנשרפו. יש המון אפיקים לעזור בהם, רק בבקשה – אל תחבקו אותנו יותר.

ואל תשאלו למה אנחנו לא מפגינים ולא צועקים. בניגוד אליכם, היישובים כאן צריכים את הממשלה בכל יום ובכל שעה. זה עצוב, זה מצער, אבל זה המצב. אנחנו צריכים אותה לתמיכה בתשתיות, במענקים לייצור, לטיפול בקשישים, למיגון של גני ילדים, לקנייה של עוד כבאית – רשימה שלא נגמרת שבשנים האחרונות רק הולכת וגדלה, ואני רוצה לראות את האדם שייצא נגד הממשלה ולמחרת ירוץ אחרי השר הרלוונטי לבקש כסף.

מערב הנגב: שמיים כחולים, אדמה שחורה | צילום: נעמה כספי

ואתם הרי יודעים שזה לא ייגמר אצלנו. רוצים לעזור לנו באמת, ולעזור גם לעצמכם? צאו להפגין, צאו לצעוק – אנחנו נצטרף. תדרשו שינוי של המדיניות בעזה, ואם אתם קשורים לאופוזיציה תדרשו מהם לדבר כבר, לכל הרוחות, כי רק לחץ ציבורי יגרום בסוף לממשלה לזוז. ככה, כשנגיע למלחמה הבאה (והרי נגיע אליה), תהיה כבר דרישה ברורה איך לסיים אותה, ולא עוד "הבנות" שלא מחזיקות מים. ככה יהיה לנו הסכם מסודר שמבטיח שקט לשנים.

בדיוק לפני ארבע שנים התחיל מבצע צוק איתן, ושוב יש כאן אש, בינתיים רק בשדות ובחורשות, אבל אם לא יעצרו אותה זה ייגמר שוב בעשרות הרוגים אצלנו ובאלפים אצלם. הגיע הזמן שכולנו ביחד נגיד די.