השחקן הזה הוא אלוף העולם בפוקר, פעם אחר פעם הוא לוקח את כל הקופה. גם כשהקלפים שבידיו גרועים הוא מנצח. גם כשהוא מרמה, יריביו לא מצליחים לתפוס אותו על חם. תמיד הם קולטים את הרמאות רק כשהם חוזרים הביתה מרוסקים. מוכים ומופסדים, מרוקנים מערכים, מופשטים מאמון הציבור, ערומים מאידאות. על גבם מטען גדוש וכבד של מפח נפש.

יש את השחקנים הקבועים כמו: דרעי, ליצמן, לפיד, ליברמן, יעלון ובנט. בשנה האחרונה הצטרפו לשולחן שני שחקנים חדשים: "הגבוה" ו"הגולנצ'יק העממי". הם הסתכלו בבוז על הוותיקים שמפסידים פעם אחר פעם. כל אחד מהשניים זכה בתורו באליפות צה"ל. הם באו לבושים במכנסים כחולים וחולצות לבנות. מלאי ביטחון, זרקו את מפתחות הצלחתם ודרגתם בהפגנתיות על השולחן, הסתכלו לאלוף בעיניים ואמרו: "בוא נראה אותך עכשיו".

האלוף שלף מה"יומידור" (תיבת לחות לאיכסון סיגרים) את אחד הסיגרים המשובחים שקיבל במתנה, (כמו גם את יתר הדברים), מאחד מחבריו המיליארדרים. האלוף ריחרח את הסיגר כשהוא סוקר בעיניו את ה"חדשים". הוא כבר ידע על השניים כל מה שצריך. האלוף שלף את הקוטם המוכסף, דמוי גיליוטינה ממוזערת – וקטם את קצה הסיגר. החדשים נראו משועשעים, הוא הסיק מכך שהשניים לא הבינו את הרמז הדק כסיגר עבה. הוא נטל את המצית המוזהבת דמוית להביור קטן וחרך את קצה הסיגר. הדון כבר רימה חכמים וטובים מהם. זחיחותם וביטחונם הפתיעו אותו.

שני סיבובים הם הצליחו לשחק מולו מבלי להפסיד. האמת שהאלוף נלחץ. בפעם הראשונה מזה זמן רב הוא נתקל ביריבים שנראו שווי כוח. הוא הבחין ששחקנים ותיקים סביב השולחן מתחילים להתלחש וללכסן לעברו מבטים. הדבר לא נשא חן בעיניו. הוא ינק מהסיגר שאיפות עמוקות ופלט לחלל טבעות עשן כחלחלות. מנגד החלו כמה מהשחקנים להשתעל, תוך שהם מנפנפים בידיהם לגירוש העשן. אלוף העולם הבחין ששניים מיריביו דומעים מהעשן, והדבר הסב לו הנאה מרובה וגרם לו לינוק מהסיגר ביתר שאת. החדר נראה עתה אפלולי. האלוף ידע שאפלולית ומסך עשן הם ידידיו הטובים ביותר של הנוכל.

הוא ביקש מהמחלק לערבב שוב את הקלפים לסיבוב שלישי. המתח בחדר הגיע לשיא. החדשים הרגישו שיש להם יד טובה, ולראשונה מזה זמן רב הם יכולים להעיף את האלוף מהשולחן ולרשת אותו. הקלפים שקיבל לידיו האלוף, היו הפעם גרועים במיוחד. גרועים מהקלפים שקיבל בשני הסיבובים הקודמים. האלוף חזר לתרגיל הישן והטוב, התרווח בכיסאו, תוך שהוא עוטה על פניו את הבעת החיוך הרחב והמרוצה, מארסנל ההבעות שברשותו. ארסנל שרכש לפני שנים בסטודיו למשחק. עם השנים הבין שהמחיר ששילם (מכיסו?) לסטודיו, היה אחת מההשקעות המוצלחות ביותר בחייו, שוות ערך ורווחית אולי רק לעסקת המניות עם הבן דוד נתן מיליקובסקי.

האלוף חזר לתרגיל הישן והטוב, התרווח בכיסאו, תוך שהוא עוטה על פניו את הבעת החיוך הרחב והמרוצה, מארסנל ההבעות שברשותו

חלק מהשחקנים הוותיקים קראו ל"חדשים" שלא יתפתו להאמין, שהם מכירים את ההבעה הנינוחה שכל תכליתה להסתיר מצב הפוך לחלוטין של מצוקה. האלוף הבחין בהיסוס ושילש את הסכום ALL IN. החדשים היו אומנם בעבר אלופי צה"ל, אבל מעולם לא ראו ערימה כזו של כסף על השולחן. "עממיקו" אמר ל"גבוה": "אנחנו הולכים להפסיד כאן את התחתונים שלנו". שניהם זרקו את הקלפים וכל הערכים שהחזיקו ברשותם. הנוכל גרף את הר הכסף שנערם, תוך שהוא דוחה בגב כף ידו את הערכים שהושלכו, כשעווית של גועל על פניו. תחושת הגועל שחש למראה הערכים היתה אמיתית לחלוטין. אלוף העולם ניצח שוב.

האלוף הבטיח ל"גבוה" שבעתיד הוא יוותר על תוארו רב השנים, ויעביר אותו לידיו בטקס מרשים. הגבוה היה מאושר והנהן בהתלהבות. הוא ביקש מכונית כמו לאלוף, בכדי שיוכל להתאמן ולהתרגל לתואר וללמוד איך זה מרגיש. הנוכל ליקק את שפתיו בסיפוק והורה בו במקום להעניק לגבוה מכונית כמו שלו ואפילו באותו צבע. האלוף הסביר לגבוה שהמכונית, המאבטחים, הג'ובים ושאר הכיבודים, נועדו למעשה להיטיב עם הנתינים. הנוכל התקשה להאמין שמי שהדיר שינה מעיניו במשך שנה, הוא אדם חלש המזכיר את חכמי חלם.

הגבוה היה מרוצה, הוא נסע במכונית אמיתית כשהוא מחזיק בכיסו בהבטחתו החתומה של האלוף להעברת המלוכה ושכל הטוב הזה יהיה עוד מעט שלו.

האלוף היה מוטרד מעט מהנייר עליו חתם. הוא ביקש מהגבוה את כתב ההבטחה בכדי לערוך בו שינוי קוסמטי קל. הגבוה סרב וחיבק את המכתב לחיקו. לאלוף כבר לא נותר כוח וגם לא קלפים טובים. על אחד מהקלפים הייתה תמונתו של סר מייקל מכלוף זוהר. על קלף אחר היו תמונות של צחי חרטא הנגבי ומירי רגב. על הקלפים הנוספים התנוססו תמונות של: אוחנה, אקוניס ואמסלם.

הגבוה היה מרוצה, הוא נסע במכונית אמיתית כשהוא מחזיק בכיסו בהבטחתו החתומה של האלוף להעברת המלוכה ושכל הטוב הזה יהיה עוד מעט שלו

האלוף ידע שאם הוא הולך עם הקלפים האלה לסיבוב רביעי, הוא גמור. בנוסף לכך, באמתחתו שלושה כתבי אישום, הטיפול הכושל בקורונה, אבטלה בשמים ושלל רמאויות שנחשפו. הנוכל זכר כיצד התרגיל הישן והטוב סייע לו בעבר. הוא צעק:  "או שמשנים סעיף קטן – או שהולכים למשחק נוסף". הגבוה והגולנצ'יק נבהלו. "המצב קשה ויש לנו אחריות, זה ממש לא הזמן", הם מלמלו. מה גם שהשגנו את שלושת הכ' של  הלורד סר מייקל מכלוף זוהר (כסף, כבוד וכוח), הם חשבו לעצמם, אז למה לשחק שוב?

האלוף צעק ALL IN. כולם החווירו. מרבית השחקנים כבר היו מרוקנים מערכים ומאידאות, ורק רצו להנות ממעט הז'יטונים שנותרו ברשותם. הם נזפו בגבוה: "תן לאלוף את כתב ההבטחה, מדובר בסך הכל בשינוי קוסמטי קטן וחסר חשיבות".

הגבוה נשאר לעמוד חיוור ומזיע כשהוא מפשפש בכליו. ושאר מעשיו של מושחתיאל יסופר בתולדות ישראל, או בפרקי ההיסטוריה של הפוקר העולמי.