שתיית קפה, הסתובבות במרחב או הליכה לים נהפכו לעבירות הנאכפות ביד קשה כלכלית ופיזית. כשהחוק נחקק ונאכף בשרירותיות, אינו שוויוני ואינו מפורסם לרבים באופן ברור– ייתכן שראוי לסטות ממנו. חושבים שזה יוביל לאנרכיה? תחשבו על גילה גמליאל ושאר מפרי ההנחיות

הממשלה הישראלית תקועה, הכנסת הישראלית משותקת. המחיר של זה גבוה בהרבה מכמה מיליארדים שיעלו בחירות נוספות, עד אשר תיווצר הקרקע הפוליטית היציבה להצעיד את ישראל במהלך המשבר ולאחריו

הזעזוע הדמוקרטי שאותו אנו חווים חייב להדליק יותר מסתם נורה אדומה. יש כעת הזדמנות נדירה להשלים הרכבת חוקה לישראל, שתסדיר גם מצבי קיצון דמוקרטיים כפי שנתקלנו בהם בשנה החולפת

הציבור הישראלי שבע מקמפיינים המתנהלים על גבו. על הפוליטיקאים לסכם כי תקופת הבחירות הקרובה, אם תהיה כזו, תיארך 45 יום. כי מה שטוב לבריטים, טוב גם לנו

המרוץ לח"כ המצטיין והרצון בסיקור תקשורתי מביא לעומס חקיקה מיותר וריק מתוכן. הגיע הזמן שאופן החקיקה בישראל יוסדר ויימצאו פלטפורמות פרלמנטריות חדשות להעלאת נושאים לסדר היום

הרשימות הנמצאות על סף אחוז החסימה נאבקות להביא מצביעים חדשים, אבל כל גידול במספר המצביעים – גם מרחיק מהן את רף החסימה. וגם: הצ'ופר שמקבלות המפלגות על לפחות 1% מהקולות ולמה בניכוי הערבים - אחוז ההצבעה בישראל לא רע

תשדירי התעמולה שיחלו הערב כבר אינם רלוונטים בעידן הדיגיטלי, אבל עדיין שווים לא מעט כסף עבור המפלגות. האם בעקבות מסקנות ועדת בייניש, הבחירות האלו יהיו הפעם האחרונה שישודרו?

שלטי בחירות ענקיים במעון ראש הממשלה, פודיום עם סמל המדינה ושלטי מפלגות על גשרים – הכל כולל הכל, תעמולה אסורה ועבירה על חוק הבחירות. המפלגות מתעלמות מהחוק, אכיפה אין ולאזרחים לא איכפת מספיק כנראה

אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת דווקא ניסה לעצור את התיקון שפגע בסופו של דבר בבן ארי. "אין לכם דיבורים אומללים אתם? רק לנו יש התבטאויות?" – אבל אף אחד לא הקשיב לו. ככה זה כשמשחקים בחוקי משילות לפי גחמות