בג"ץ הודיעה אמש כי הוא דוחה פה אחד את כל העתירות בנוגע לכהונתו של נאשם בפלילים כראש ממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני. מדובר בשבע עתירות, דומות בבסיסן, שאוחדו לדיון אחד: עתירה התנועה לאיכות השלטון, התנועה לדמוקרטיה מתקדמת, יש עתיד-תל"ם, עמותת "חוזה חדש", משמר הדמוקרטיה, עו"ד שפיק רפול וקבוצה של 123 אנשי ביטחון, חינוך, רוח והייטק שעתרו יחד.
הקבוצה האחרונה הגישה את עתירתה למנוע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה פעמיים באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ לכנר. בפעם הראשונה, לפני הבחירות, היא נדחתה בשל היותה מוקדמת מדי. בפעם השנייה שהוגשה, ב-15 במרץ, היא התקבלה.
הקבוצה שיצגה הולץ לכנר התגבשה לפני כחצי שנה. יזמו אותה בכירי הייטק שצירפו איהם בהמשך בכירים נוספים מתחומים שונים. בהם אפשר מצוא למשל את אנשי ההייטק ד"ר אורנה ברי, דב מורן ואורני פטרושקה ובכירים לשעבר במערכת הביטחון ובפוליטיקה הישראלית, כמו כרמי גילון, עמי איילון ויובל דיסקין.
במהלך הדיון השבוע בבג"ץ אמרה הולץ לכנר: "אזרחי החברה הדמוקרטית בישראל, אותם אני מייצגת כאן, שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון בידי כבודכם. אליכם העיניים נשואות, בנפול המבצר אין עוד מציל לכולנו". הנשיאה חיות השיבה לה: "באמת בכל הכבוד, הטיעון הזה לא במקום. זה שנקבל או לא נקבל את העמדה שלכם – שום מבצר לא נופל". עוד אמרה לכנר בפתח דבריה כי "לפנינו עתירה בעלת חשיבות ציבורית עליונה ומכרעת עבור כלל אזרחי ותושבי מדינת ישראל". הולץ לכנר אף נאמה במסגרת מחאת הדגלים השחורים בכיכר רבין למען הדמוקרטיה, לפני כשבועיים.
על פי מידע שהגיע למקום הכי חם, כל אחד מ-123 מחברי הקבוצה שילם סכום של כ-3,000-2,000 שקל בממוצע, כשהיו כמה שאף שילמו יותר. מכיוון שכך, הרי ששכר הטרחה של הולץ לכנר הגיע לגובה המוערך במאות אלפי שקלים. הולץ לכנר עצמה סירבה להתייחס לסכומים.
בהמשך מסרה בתגובה כי: "מדובר במשרד עורכי דין פרטי ואיננו נותנים מידע אודות שכר הטרחה של עורכי הדין בכל תיק. המשרד עוסק בתחום המשפט הציבורי, אולם בתיק זה אנו מייצגים אנשים פרטיים, ולפיכך איננו מתייחסים לנושא שכר טרחתנו". מקורבים לקבוצה מסרו כי שכר הטרחה היה רשות ולא חובה – וכן כי היו מי ששילמו מיוזמתם סכומים גבוהים יותר.
האם שכר הטרחה שגבתה הולץ לכנר על ייצוג הקבוצה גבוה ביחס לעתירות אחרות?
עורך דין שמנוסה בהגשת עתירות אומר כי שכר הטרחה בעתירות יכול לנוע מכ-15 אלף שקלים – שזהו סכום נמוך מאוד שיכול ללמד על כך שהעתירה היא אכן בנפשו של עורך הדין ועד כ-200 אלף שקלים שזהו סכום שנדיר יחסית לקבל כשכר טרחה בעתירות.
עורך הדין שחר בן מאיר, הידוע בהגשת עתירות ציבוריות בשנים האחרונות, בין היתר על תקנות המעקב של השב"כ ותשלום מס על מעון ראש הממשלה, אמר: "כשייצגתי אנשים או גופים נוספים, למשל עמותות או גורם שהצטרף אלי, או כשמדובר בעתירה ציבורית מעולם לא לקחתי כל שכר טרחה ואף את ההוצאות שילמתי בעצמי. חלק מהעניין שאתה מבקש להיות "עותר ציבורי" או לייצג עותר ציבורי שזהו סוג של "שירות לציבור", ואנשים אינם אמורים להתעשר משירות אזרחי עבור הציבור".
"זה ריצת מרתון, לא ספרינט"
עתירת 123 בכירי המשק היא עתירה של קבוצת אנשים פרטיים שהוגשה במימונם והם אינם חייבים בכל דיווח. חלק ממי ששוחחנו איתם טענו כי אינם רוצים להתייחס וכי מדובר בידיעה רכילותית. אבל אחרים, ובהם גם נשיאת אוניברסיטת בן גוריון לשעבר, פרופ' רבקה כרמי וראש השבכ לשעבר עמי איילון דיברו עמנו בגלוי ולא חשו שעליהם להסתיר דבר:
"סדר הגודל של התרומות באמת היה משהו כמו 2,000 שקלים. היו אולי כאלו שנתנו יותר וכאלו שנתנו פחות", אומרת כרמי. "אלו היו הצרכים של עורכי הדין וכשהיינו צריכים נתנו למימון הפעילות. אנחנו הולכים ביחד מדצמבר 2019. היו כמה עתירות וכמה תשובות וכל מיני פעילויות. עכשיו אנחנו 123 והחלטנו שנישאר עם המספר הזה פחות או יותר למרות שהיו כאלו שרצו להצטרף. גיבשנו קבוצה לריצת מרתון ולא לספרינט. זה מהלך ממושך שעוד לא הסתיים".
עו"ד שחר בן מאיר: "חלק מהעניין כשאתה מבקש להיות עותר ציבורי או לייצג עותר ציבורי – שזהו סוג של 'שירות לציבור'. אנשים אינם אמורים להתעשר משירות אזרחי עבור הציבור"
עמי איילון, מחברי הקבוצה: "כן, תשמעי, היו כאלו ששילמו בהתחלה 1,500-1,700 שקל. אני לא יודע אם כולם שילמו אותו הדבר, אבל סדרי הגודל עד עכשיו במצטבר זה בערך 3,000 שקל לכל אחד. אולי יותר".
זה לא שכר טרחה גבוה לדעתך, במצטבר מכולם?
"אני חושב שזה סכום שכל אחד מאיתנו היה מוכן לשלם ולא חושב שמישהו מצטער על זה. אין לי יכולת להעריך כמה עולה לעבוד על עתירה כזו. אני לא יודע לחשב שעות עבודה והתייעצויות עם מומחים. אבל אם את שואלת אותי אני לא מרגיש שלא קיבלתי תמורה לאגרה – וככל הידוע לי אין מישהו אחר שמרגיש שעשו עליו קופה. זה לא העניין. יש לנו קבוצת וואטסאפ ששם יש את כל המידע שנוגע לעתירה ולא ראיתי טענות בעניין.
"אני גם חושב שזה צודק ונכון או יפה שכשבנאדם מחליט שהוא מצטרף לעתירה הוא לא רק חותמת או מעודדת אלא גם מוכן לשלם על זה. זה הרבה יותר נכון מאדם אחד או חמישה שממנים את כולם. זה מה שעשיתי עד היום בכל מיני דברים שיזמתי או השתתפתי בהם, כמו מודעות בעיתונות של אנשי שייטת או מטכ"ל למשל שיצאו בקריאה נגד נאשם בפלילים שממשיך לכהן כראש ממשלה. גם אז זה עלה לנו כסף ושילמנו ומימנו את המודעות האלו אני חושב שזו הדרך הנכונה ביותר".
איך התגבשה היוזמה הזו? כיצד בחרתם בהולץ לכנר שתייצג אתכם?
"זה התחיל מכמה אנשים טובים שהגיעו מתחום ההייטק. אני חשבתי שזה מאוד יפה כי לצערי יש לנו אמנם קהילת הייטק מדהימה, אבל דווקא המעורבות שלהם בהתנהלות מדינת ישראל – לא עומדת בפרופורציה למשקל שלהם במשק. לכן שמחתי מאוד כששאלו אם אני רוצה להצטרף, ולאט לאט זו הפכה ליוזמה של אנשי הייטק, אקדמיה, חינוך וביטחון. כשאני הגעתי הולץ לכנר כבר היתה שם אז אני לא יודע לומר כיצד נבחרה. אני כן חושב שעורך דין שבוחר לייצג בעתירה כזו לא עושה את זה משיקול מקצועי או כלכלי. אלא מחליט שזה בנפשו".
בניגוד לאיילון ולכרמי, היזמים אורני פטרושקה ודב מורן לא רצו לדבר על שכר הטרחה ששולם לעורכת הדין. "מה זה משנה איזה סכום שילמנו. בעיני זו סתם רכילות. איזה חשיבות יש לזה", אמר פטרושקה.
שקיפות זה דבר חשוב. אין בה כדי לפגוע בחשיבות של העתירה שלכם. אם היית שומע על עתירה מהצד השני אז היה מעניין אותך המימון לא?
"נתנו כמה שהתבקשנו לתת".
אז כמה בערך?
"אני לא רוצה לדבר על זה זה לא חשוב. מה שחשוב בעיני ואני יכול לומר זה שהעותרים נשאו בעלויות העתירה ואין איזה גביר שעומד מאחוריה".
דב מורן מסר שאין לו עניין להתייחס לזה כי מדובר בעניין פרטי. יובל דיסקין גם הוא בחר לא להתייחס והפנה אותנו לאשת יחסי הציבור של הקבוצה רחלי גולדבלט.
