בית המשפט העליון נענה אתמול (רביעי) לבקשת "המקום הכי חם", "העין השביעית", "הצלחה" ו"שקוף" לשדר בשידור חי את הדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
הדיון יתקיים ב-7 לספטמבר, וב-12 לספטמבר ידון העליון בהרכב חריג של 15 שופטים בעתירה נגד ביטול עילת הסבירות. גם עבור דיון זה הוגשה בקשה לשדרו בשידור חי. העתירות הוגשו בידי עו"ד אלעד מן, המלווה א.
ההכרעה בשתי העתירות הללו נמצאת בלב הוויכוח הציבורי בישראל בימים אלו. "מדובר בעתירות העוסקות בליבת הנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי במדינת ישראל נכון לעת הזו והנמצאים בלב מחלוקות ופולמוס", נכתב בבקשות לשידור החי, "ועל כן אין ספק שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית גדולה. הוא נוגע לאזרחי ישראל, רובם ככולם, וקשור לנורמות הנוגעות למינויים, לרשות השופטת והמבנה המשטרי בישראל ובהוראות חוק מרכזיות אחרות
ב-24 ביולי אישרה מליאת הכנסת ברוב של 64 חברי כנסת את התיקון לחוק יסוד: השפיטה בקריאה שנייה ושלישית. התיקון מבטל את השימוש בעילת הסבירות בהחלטות שיפוטיות בנוגע להחלטות ממשלה ושרים. זהו החוק הראשון שעובר במסגרת חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת ממשלת נתניהו.
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שתישלט בידי הממשלה, הוא נדבך נוסף של חוקי ההפיכה. עד שתצליח בכך, מסרב שר המשפטים יריב לוין לכנסה. בתנועה לאיכות השלטון עתרו נגד לוין ונגד הממשלה בדרישה שיכנסו את הוועדה. לטענת התנועה, אי כינוס הוועדה חרף המחסור החמור בשופטים יש בו משום הפרת החוק בידי שר המשפטים.
עוד טוענת התנועה בעתירה, כי יש חשש שאי כינוסה של הוועדה "נגוע בחוסר תום לב ובשיקולים זרים" וכי הדבר "אינו מידתי ובלתי סביר בצורה קיצונית ופוגע באופן ישיר באזרחי המדינה וברשות השופטת".
בית המשפט העליון החל לפני כשלוש שנים בפרויקט ניסיוני לשידור דיונים נבחרים. בחלקו הראשון שודרו 12 דיונים בשידור ישיר בעתירות ובהליכים בעלי חשיבות ציבורית, במהלך השנה הנוכחית הוחלט על הרחבת הפרויקט. הדיון האחרון ששודר עסק בעתירה נגד "חוק טבריה", שנועד להיטיב ישירות עם מקורב של אריה דרעי שרצה להתמודד על ראשות העיר.
ההחלטה אילו דיונים לשדר נסמכת על סעיף 7 לנוהל השידורים, בו נכתב כי "אמת המידה המרכזית להמלצה על שידורו של דיון היא קיומו של עניין ציבורי בהעברת הדיון בשידור ישיר. לצד זאת ייבחנו שיקולים נוספים, לרבות: טיבו ומהותו של ההליך וכן ההשלכות שיהיו להעברת הדיון בשידור ישיר על זכויותיהם של בעלי הדין ושל צדדים נוספים, ובהן הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב".
בבקשות נכתב כי "חשיבותו של התיק האמור לציבור גדולה וראוי כי בית המשפט הנכבד ישקול את אפשרות שידורו נוכח מאפייניו, ובשל כך שהוא נוגע לציבור רחב, בסוגיות ליבה".
עוד קודם לשתי העתירות המדוברות שודר הדיון בבג"ץ בעתירה נגד חוק הנבצרות, תיקון לחוק יסוד שלפיו בג"ץ לא יהיה מוסמך לדון בנבצרות של ראש ממשלה, וכל החלטה או צו בנושא יהיו נעדרי תוקף. על פי נוסח הצעת החוק, נבצרות של ראש ממשלה תוכל להתרחש רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את מקומו. הסמכות להכריז על נבצרות תהיה של ראש הממשלה עצמו, או בניגוד לדעתו אם הממשלה הצביעה על כך ברוב של שלושה רבעים מחבריה, ולאחר מכן גם הכנסת הצביעה על כך ברוב של 90 ח"כים.
החוק התקבל למרות הטענות כי מדובר בחקיקה פרסונלית שנועדה לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי, ובפרט להתגבר על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באשר לניגוד העניינים שבו נמצא נתניהו, הנאשם בשלושה תיקים פליליים, בעיסוקו בחוקי המהפכה המשפטית.
בחוות דעת חריפה קבעה בהרב-מיארה שיש לבטל את החוק שכן מדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, ובשימוש בהליך חקיקה מואץ כדי לעצב הסדר נבצרות לראש הממשלה באופן שיאפשר לו להתערב ב"קידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב באופן אישי את מצבו המשפטי".
כמה ימים לאחר הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי והרחיב את הדיון בעתירה ל-11 שופטים. כעת על המדינה לנמק מדוע לא להקפיא את החוק.
