כשח', תושב הרצליה, היה ילד, הוא נהג לבלות בגינה ציבורית הממוקמת ברחוב שלומציון בהרצליה פיתוח. "היינו קוראים לזה בלומפילד הקטן", הוא סיפר לנו השבוע, "כי היינו משחקים שם תמיד כדורגל". עשרות שנים חלפו מאז ולפני כמה חודשים חזר ח', שמתגורר לא הרחק משם, לרחוב הסמוך לגינה. הפעם הוא לא ביקש לשחק כדורגל, אלא להפגין אל מול ביתו של מי שהיה יו"ר הכנסת והיום הוא שר הבריאות, יולי אדלשטיין, במחאה על התעלמותו מהחלטת בג"צ לקיים הצבעה ולבחור יו"ר חדש לכנסת.
השר אדלשטיין מתגורר בקוטג' שבנוי על שטח שגודלו כחצי דונם עם אשתו אירנה נבזלין, בתו של האוליגרך לאוניד נבזלין, שהוא בין היתר בעל מניות בעיתון הארץ ומשפחתו מחזיקה בכמה נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים בשכונה.
מה רבה היתה הפתעתו של ח' כשגילה שכבר כמה עשרות מטרים לפני ביתו של השר חסום שטח ציבורי, המשמש גם כמגרש חניה, שהוא הדרך היחידה להיכנס לגינת ילדותו, שמשתרעת על שטח של יותר מדונם. ח' תהה האם הגינה הציבורית הפכה לפרטית. הוא בדק עם המאבטח שעמד ליד המחסום. המאבטח איפשר לו להיכנס לגינה, וכך התברר שהיא עודנה ציבורית.
זה היה בחודש מרץ. מאז, כפי שגילו כמה תושבי הרצליה שעמם שוחחנו, הכניסה לגינה הציבורית אינה אפשרית. מאבטח שעומד ליד המחסום לא מאפשר לתושבים לעבור וכך נחסמה הדרך היחידה לגינה הציבורית הסמוכה.
מה רבה היתה הפתעתו של ח' כשגילה שכבר כמה עשרות מטרים לפני ביתו של השר חסום שטח ציבורי, המשמש גם כמגרש חניה, שהוא הדרך היחידה להיכנס לגינת ילדותו
כאשר אדלשטיין היה יושב ראש הכנסת היה זה שירות הביטחון הכללי שהיה אחראי לאבטחתו. כעת, כשהוא שר הבריאות, מי שאחראי לאבטחתו זהו קצין הביטחון של משרד הבריאות, הכפוף להנחיות של שירות הביטחון הכללי. בדיקה שערכנו גילתה כי שירות הביטחון הכללי לא נתן כל הוראה לחסום חלק מהרחוב לפני ביתו של אדלשטיין או את הגינה הציבורית כפי שניסו לרמוז במשרדו של השר – הן דובר המשרד והן יועץ התקשורת של אדלשטיין.
ארבעה בתים וגעגוע
השבוע הגעתי למקום כדי לבדוק את המידע שהגיע למקום הכי חם ומתברר שאכן, במרחק כמה עשרות מטרים מהכניסה לבית, במקום שבו ממוקמת עמדת אבטחה, הוצב מחסום.
על המחסום תלוי שלט קטן שמבקש ממי שמגיע לשם להמתין בסבלנות עד לבוא השומר, וזאת למקרה שהוא נמצא בסיור בשטח. כשהגעתי, השומר היה נוכח בעמדה שלו ומיד יצא אלי. הוא ביקש לדעת מה אני עושה שם. השבתי שאני רוצה לטייל בגינה הציבורית. הוא לא איפשר זאת.
תחילה טען המאבטח שמדובר בשטח פרטי. השבתי לו שזה לא נכון, וביקשתי לראות את התעודה שלו. התעודה העידה שהוא עובד בחברת אבטחה פרטית, t&m. שאלתי אותו האם הוא מאבטח את הבית של אדלשטיין ונבזלין. הוא השיב שהוא מאבטח ארבעה בתים.
כשסירבתי לעזוב והתעקשתי להיכנס לגינה, הוא הציע להזמין שוטרים וכך עשה. בתוך זמן קצר הגיעו שני שוטרים ממשטרת הרצליה רכובים על אופנוע. הם שאלו למעשי במקום. הסברתי שברצוני להיכנס לגינה הציבורית.
הם סירבו ובהמשך פנו למאבטח. השוטרים שאלו אותו מה העניין, והוא ענה להם שהוא מאבטח את המקום. הם פנו אלי וביקשו שאעזוב את השטח. שאלתי מדוע הם לא בודקים עמו מטעם מי הוא מאבטח את המקום, שכן לחברה פרטית אין שום סמכות לאסור על הציבור להסתובב בשטח ציבורי, אבל הם סירבו לעשות זאת והשיבו שזה לא מעניין אותם כלל.
שאלתי את השוטרים מדוע הם לא בודקים מטעם מי הוא מאבטח את המקום, שכן לחברה פרטית אין סמכות לאסור על הציבור להסתובב בשטח ציבורי. הם השיבו שזה לא מעניין אותם
בהמשך הגיעו שני מאבטחים נוספים שזהותם אינה ברורה לי, בג'יפ בצבעים שמזוהים עם שירות הביטחון. הם לא דיברו איתי ונסעו כעבור כמה דקות. הוספתי להתעקש להיכנס לגינה, ובתגובה אחד השוטרים הזעיק תגבורת שהגיעה בדמות שוטר נוסף. השוטר ביקש בנימוס שאתפנה. אחרי שיחה קצרה עזבתי את המקום.
"השר לא קובע את אבטחתו"
במשך הזמן ששהיתי מול ביתם של אדלשטיין ונבזלין בניסיונות להגיע לגינה, התקשרתי לשר אדלשטיין ואף שלחתי לו הודעה בדבר רצוני להיכנס לשטח הציבורי הסמוך לביתו וחסום על ידי המאבטח שלו.
היועץ של השר, פנחס וולף, התכתב עמי, ושאל מה הבעיה. הסברתי לו, ושאלתי אם מדובר בשטח פרטי או בגינה ציבורית. וולף השיב שמדובר בשטח ציבורי ולא פרטי.
ביקשתי, אם כך, שיורה למאבטח לאפשר לי להיכנס לגינה. הוא השיב כי יתקשר לקצין הביטחון. כוונתו היתה לקצין הביטחון של משרד הבריאות, שממונה על אבטחת השר ומקבל הוראות משירות הביטחון הכללי. כעבור זמן קצר חזר היועץ של השר וכתב כך: "הבהרתי שאם זה לא היה ברור, זה כמובן לא שטח פרטי. אני לא יכול להיכנס לשיקול הדעת האבטחתי המקצועי שלהם. ואם יש משטרה, אז עוד יותר אין לי מגע איתם".
ביקשתי שיעביר תגובה רשמית, והוא שלח אותה בתוך זמן קצר:"שר הבריאות, ככל שר אחר, אינו קובע את סידורי אבטחתו. כמו כן אין ביכולתו להתערב בשיקול הדעת המקצועי של המאבטחים. כל שאלה בעניין יש להפנות לשירות הביטחון הכללי האמון על הנחיות האבטחה".
"שר הבריאות, ככל שר אחר, אינו קובע את סידורי אבטחתו. כל שאלה בעניין יש להפנות לשירות הביטחון הכללי האמון על הנחיות האבטחה"
עוד הוסיף: "את מוזמנת לפנות גם לדובר המשרד שיבדוק עם הקב"ט". פניתי למשרד ראש הממשלה, לקבל את תגובת שירות הביטחון הכללי, ונמסר לי כי הם אינם מטפלים באבטחת השר ועלי לפנות למשרד הבריאות.
פנינו לדובר משרד הבריאות שמסר בתגובה: "אבטחת השר מבוצעת על פי חוק ובהתאם להנחיות השב"כ. המאבטחים מוסמכים לתפקידם על ידי השב"כ ומועסקים על ידי משרד הבריאות באמצעות חברה פרטית מתקציב המשרד".
פנינו שוב לשירות הביטחון הכללי וקיבלנו את התגובה הבאה: "בסמוך למעונו של השר יולי אדלשטיין מוצבים אמצעי אבטחה מזה מספר שנים בהיותו אישיות מאובטחת בהתאם לדין. אמצעי האבטחה אינם חוסמים את הגישה לרחוב ו/או לגינה הציבורית הסמוכה. ככל שמתעורר צורך אבטחתי בכך, מתבקשים לעיתים אזרחים השוהים בסמוך לביתו של השר להזדהות ולהשיב למספר שאלות של גורמי האבטחה".
פנינו גם לעירית הרצליה, שממנה נמסר בתגובה: "שתי החלקות הללו הן בגדר שטח ציבורי של דרכים, ללא מוצא, המובילות לבתים ברחוב שלומציון. לעיריית הרצליה לא ידוע ולא הגיעה כל בקשה לחסום שטחים אלו – ואנו נבדוק את הנושא. במקביל, חשוב לדעת שבמידה ואדם נחסם על ידי גורם כלשהו בשטח ציבורי – זכותו להגיש על כך תלונה במשטרת ישראל".
עיריית הרצליה: "לא הגיעה אלינו כל בקשה לחסום שטחים אלו. במידה ואדם נחסם על ידי גורם כלשהו בשטח ציבורי – זכותו להגיש על כך תלונה במשטרה"
לפני שעזבתי את המקום הספקתי לקבל דוח מהמשטרה על כך שהתרחקתי מביתי מעבר למותר. הסברתי לשוטרים שאני עיתונאית ולכן איני כפופה לתקנות הקורונה שמגבילות את מרחק היציאה מהבית. הם טענו כי אין הוכחה לכך שאני עיתונאית, שכן תעודת לשכת העיתונות הממשלתית שהצגתי אינה בתוקף. אמנם התעודה שלי לא חודשה בשנה האחרונה, אך עיתונאים אינם מחויבים בתעודת עיתונאי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית כדי לעבוד במקצוע. את חילופי הדברים תוכלו לראות בוידאו המצורף לכתבה.