רק שישה תיקים חדשים נפתחו ב-2023 נגד ארגוני הפשיעה תחת חוק המאבק בארגוני פשיעה – חוק שנועד לעזור למשטרה לטפל באופן יסודי יותר בפשע המאורגן, כך עולה מתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש לאחרונה איתי מק, עורך דין לזכויות אדם. הנתונים הללו מעמידים באור שונה את הצהרות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביחס להקצאת משאבים למאבק בפשיעה.
בתשובה שנשלחה מוצגים נתונים מ-2018 עד 2023, בחלוקה לפי שנים, שמהם עולה שלא רק שמספר התיקים החדשים שנפתחו תחת החוק צנח משמעותית מאז 2020, מספר התיקים שנסגרו אפסי. בשנים הללו נפתחו 209 תיקים נגד ארגוני פשיעה – רובם בין 2018-2020 – רק שניים מהם נסגרו.
ב-2023 בוצעו שמונה מעצרים בסך הכל תחת החוק, זאת כששנה קודם לכן בוצעו 55 מעצרים. גם השימוש במעצר עד תום ההליכים (מעצר מעת הגשת כתב אישום ועד לתום ההליכים הפליליים) פחת בשנה האחרונה. בעוד שבשנת 2022 בוצעו 15 מעצרים עד תום ההליכים, בשנת 2023 בוצע מעצר אחד בלבד.
הנתונים אינם מעידים בהכרח על ירידה בפעילות המשטרה נגד ארגוני פשיעה, אולם הם מעידים על ירידה בפעילות המשטרה בהתמודדות עומק עם ארגוני הפשע – פעילות שמטרתה לפרק את הארגון ולטפל בכל שרשרת הפיקוד שלו: מהראש ועד המבצעים בשטח.
הנתונים הללו לא משקפים רק את תקופת פעולתו של בן גביר. מאז 2018 היו לישראל ארבעה שרים במשרד לביטחון פנים, או בשמו הנוכחי – המשרד לביטחון לאומי. אולם לנוכח העלייה חסרת התקדים בהיקף הפשיעה במגזר הערבי ב-2023, ולנוכח הכרזות השר כי בכוונתו להילחם בארגוני הפשע במגזר, מצופה היה לראות עלייה משמעותית בשימוש בכלי זה דווקא בשנה האחרונה.
עו"ד מק ביקש מהמשטרה לפרט לגבי הסטטוס של 209 התיקים שנפתחו מאז 2018. מתשובת המשטרה עולה כי 181 מהתיקים (87 אחוז) מצויים עדיין בשלב החקירה, ורק 16 תיקים (8 אחוז) הגיעו לפרקליטות המדינה, שם הם נמצאים כעת. כלומר, צוואר הבקבוק נמצא במשטרה, בשלב החקירות, שרובן המוחלט נפתחו בתקופה שבה גלעד ארדן (הליכוד) שימש כשר לביטחון הפנים.
הנתון מצביע על כך שגם אם כבר נפתח תיק – ומעטים נפתחו בשנים האחרונות – המשטרה מתקשה לסיים את החקירה כך שהתיק יעבור לפרקליטות, שם יוחלט על העמדה לדין או על סגירת התיק.
חוסר היכולת לסיים חקירות עשוי להיות גם שיקול מרכזי בהחלטת המשטרה למעט לפתוח תיקים חדשים, זאת לאור העובדה שבמשטרה מתקשים להשלים את החקירות שנפתחו לפני שנים רבות.
הכנסת חוקקה את חוק המאבק בארגוני פשיעה ב-2003, במטרה להעניק כלים למשטרה ולרשויות החוק במאבקן בפשע המאורגן. החוק נועד לסייע בפירוק הארגונים באמצעות הענשת כלל הדרגים, לרבות ראשיו, גם אם אינם מעורבים ישירות בפשעים בשטח. המחוקק השכיל להבין כי בסופו של דבר ארגון פשע הוא גוף כלכלי, המשתמש בפשיעה פלילית לצורך רווח כספי.
החוק נחשב על ידי המומחים השונים כחוק טוב בתחומו, אולם מרגע חקיקתו קיים קושי ליישמו בשטח. רק חמש שנים אחרי חקיקת החוק החלו להרשיע איתו. תיקים הנוגעים לארגוני פשע הם תיקים סבוכים, ואם המטרה היא בסופו של דבר פירוק של ארגון פשע מסוים, נדרש לשם כך כוח אדם גדול ואיכותי.
ארגוני הפשיעה במגזר הערבי הם מרכיב משמעותי באלימות הגואה במגזר, שהגיעה לשיאה ב-2023 עם 244 נרצחים מתוך 299 רציחות בסך הכל. בדיון שהתקיים בספטמבר האחרון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, הודה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יגאל בן שלום, כי "אין מספיק כוח אדם להילחם בפשיעה (במגזר – ש"ג) ואפילו לא מתקרב לזה". אתמול עלו ידיעות לגבי כוונתו של בן שלום לפרוש מתפקידו בחודש מאי. המשטרה הכחישה את הדיווח.
האמירה של ניצב בן שלום מקבלת חיזוק בנתונים שהגיעו לידי עו"ד מק. בסופו של דבר טיפול יסודי בארגוני פשיעה מצריך שימוש נרחב בהעמדה לדין על פי החוק למאבק בארגוני פשיעה. בעיית כוח האדם במשטרה באה לידי ביטוי באופן ישיר ביכולתה לטפל בתיקים הקיימים, ועשויה לאותת לארגוני הפשיעה שלמשטרה אין כלים לפתוח חקירות חדשות נגדם.
ניסיונו של בן גביר לפתור את בעיית כוח האדם במשטרה, בין היתר על ידי ניסיון להקים משמר לאומי, לא לוקח בחשבון את העובדה שעבודת השיטור אינה מסתכמת במעצרים בלבד. חוד החנית במשטרה הוא אגף החקירות שלה, והוא שאמור לתרגם בסוף למעשים את ההבטחות של השר למאבק חסר פשרות בארגוני הפשיעה בחברה הערבית.