ביום שני האחרון התעורר ג׳, פנסיונר בן 73 מירושלים, למשמע דפיקות על דלת ביתו. הוא לא תיאר לעצמו שאת היום יסיים במעצר של שמונה שעות בתחנת המשטרה.
בחקירה נשאל ג׳ על אירוע שהתרחש יום קודם, כשצולם בזמן שתלש שלט מגדר הבטיחות בכביש הסמוך לכניסה לעיר, עם הכיתוב ״ישראל בטח בשם״. לפי העיתונאי בר שום אור, שחשף את הסיפור, ג׳ הסביר לחוקרים כי עשו זאת כאקט מחאה ומשום שכבן לניצולי שואה קשה לו לראות שלט כזה, שרבים כמוהו נתלו לטענתו בכניסה לעיר לאחר ה-7 באוקטובר.
לדברי ג', במהלך החקירה נשאל אם הוא אתאיסט, ולאחר מכן הציע לו החוקר מתחנת ״לב הבירה״ לבקר רבנית על מנת להתחזק.
״המעצר הזה מצטרף לשורה של מעצרים שעל פניו חריגים בצורה קיצונית גם מהשכל הישר וגם מהדין הפלילי״, אומר עו״ד יאיר נהוראי שמייצג את ג׳. ״לכולם יש מכנה משותף: הם נובעים מפעולות שנעשו במסגרת מחאה לגיטימית. המעצרים האלו יוצרים אפקט מצנן דווקא לאנשים הנורמטיביים שמפנימים שאפשר לעצור אותם על כל דבר. ברמה הציבורית כי יש כאן פגיעה מהותית בחופש הביטוי״.
"כששאלו אותי מה המוצא שלי הייתי בהלם״, מספרת א׳ בת 61 שנעצרה בתחילת החודש בקיסריה, סמוך לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך הפגנה.
״הפגנו במקום הקבוע, הרחק מהבית וכרזנו במגפונים. לאחר מכן הגיעו שוטרים וביקשו שנלך, ואכן הלכנו. אבל אז ראינו שהם עוקבים אחרינו למקום בו חנינו את הרכבים. שם הם אמרו שכולנו, שישה אנשים, מעוכבים לחקירה".
א׳ והמפגינים הנוספים נלקחו לתחנת חדרה, שם עוכבו במשך ארבע שעות. לאחר שיצאה מחדר החקירות, פנתה לא׳ אחת הקצינות בתחנה. ״היא שאלה אותי כמה שאלות, ולתדהמתי אחת מהן הייתה מה העדה שלי. שאלתי אותה מה זה רלוונטי והיא ענתה שזה שאלות שהמחשב שואל ושאני צריכה לענות. היא התעקשה, שאלה שוב ושוב אם אני ממוצא ספרדי או אשכנזי. בסוף עניתי שההורים שלי עלו מפרס אבל אני נולדתי בארץ. כשיצאנו מהחקירה גיליתי שהיא שאלה עוד שני חברים שלי שנעצרו מה המוצא שלהם. כולם כהי עור כמוני״.
״צריך לבדוק האם מדובר ברוח המפקד או שמדובר בחריגות נקודתיות, אבל הדבר הזה חייב להיבדק ולהיפסק״, אומר עו״ד נהוראי. ״אלו שאלות שאין להן מקום והן חדירה לתחום הפרטי, אם אדם מאמין או לא זה עניין אישי שלו ואין שום זכות לשוטר לשאול מה אמונתו".
חמור מכך, מסביר נהוראי, הוא שיכול להיווצר הרושם שקיים קשר בין האמונה בה מחזיק אדם לכך שנעצר. ״גם בשאר המקרים צריך לומר בפירוש – יש כאן עבירה ברורה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש מדת״.
מקרה אחר התרחש בתחילת נובמבר ביישוב עומר ליד באר שבע. שוטרי מרחב הנגב פתחו בחקירה לאחר שרוססה כתובת גרפיטי עם הכיתוב ״1,400״ על המדרכה מחוץ לביתו של ח״כ שלום דנינו מהליכוד.
במסגרת החקירה נלקחה נ׳, תושבת עומר בת 49, היישר מביתה למעצר בתחנת בתחנת העיירות הסמוכה לבאר שבע, שם העבירה את הלילה. כמו ג׳, גם היא הופתעה מהתגובה של המשטרה לאקט המחאתי שלה. אך השיא הגיע במהלך החקירה, כאשר נשאלה למי הצביעה בבחירות האחרונות.
"מדובר בחקירת השתקה פוליטית שנועדה לצנן את המחאה שמתעוררת לנוכח הטבח של ה-7 באוקטובר. מחאה נגד העובדה שהאחראים לטבח ממלאים פיהם מים ושותקים״, אמרה אז עורכת דינה השופטת בדימוס שרה חביב. ״משטרת ישראל מפירה אמונים ומועלת בתפקידה, שאיננו להגן על השלטון אלא לשמור על הסדר הציבורי ולהגן על האזרחים״.
באשר לחקירתה של נ׳ אמרה חביב כי ״שאלות על הצבעה חשאית בבחירות לכנסת הן שאלות אסורות על פי דין והן חושפות את ערוות המשטרה ברבים". חביב ביקשה בדיון את דחיית הבקשה ושחרורה של נ' ללא כל תנאי, וכך היה.
פנינו למשטרה לקבלת תגובה
