ההסתדרות הרפואית (הר"י) הודיעה כי תקדים את פתיחתו של מוקד חירום שעתיד לתת מענה לרופאים הנמצאים במצוקה נפשית. הדברים נאמרו על רקע הידיעה על עוד מקרה התאבדות של רופא בבית החולים סורוקה בבאר שבע, הרביעי בשנה וחצי האחרונות.

בשיחה עם "המקום הכי חם" אומר יו"ר איגוד הפסיכיאטריה (השייך להסתדרות הרפואית), ד"ר צבי פישל, כי השירות שיופעל לראשונה בשיתוף עם עמותת ער"ן יפתח כבר בימים הקרובים. לדבריו השירות יכלול מוקד טלפוני וליווי קבוע לרופאים שנמצאים במצוקה, כשאת ההכשרות "נעשה תוך כדי תנועה, על מנת לא לעכב את הפתיחה". כיום, אין מענה דומה לרופאים מטעם המדינה או משרד הבריאות.

"רופאים נוטים להקל ראש במצוקות שלהם", אומר ד"ר פישל. "הם ממעטים לקבל טיפולים ונוהגים להזניח את הטיפול בעצמם, על כמה וכמה בנושא של בריאות הנפש. אולי הם חוששים מהסטיגמה או שהם מתביישים לגשת לטיפול כי יכול להיות שרופא שלמד איתם או שמכיר אותם ייתקל בהם. 

"כמו שבתדריך הבטיחות במטוס מבקשים מהמבוגר קודם כל להניח על עצמו את מסכת החמצן ורק לאחר מכן על הילד, כך גם במקרה הזה: צריך לטפל במטפל. המסר הוא: יש לך מצוקה? די עם הסטיגמה, לך לטיפול, גם אם אתה רופא".

מערכת עמוסה שחורצת בנפש

בשלב זה עדיין לא ידוע אם יש קשר בין ארבעת מקרי ההתאבדות של רופאים מבית החולים היחיד בנגב, שחולש על השטח הגדול ביותר מבין כל המרכזים הרפואיים בארץ: מאילת (יוספטל) ועד אשקלון (ברזילי), והאם לעומסים הגדולים במוסד עצמו בפרט ובמערכת הבריאות הישראלית בכלל הייתה השפעה על החלטתם. בחודש שעבר אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמתו של בית חולים ציבורי נוסף בבאר שבע, לאחר שנים של עיכובים. מדובר ביישום של החלטת ממשלה שהתקבלה כבר ב-2014. לאור קצב הגידול הדמוגרפי בדרום, מעריכה המדינה כי ב-2025, השנה שבה מיועד להיפתח בית החולים החדש, יתגוררו באזור כמיליון תושבים.

"אי אפשר להגיד שמקרי ההתאבדות הינם בהכרח בגלל העומס", מסביר ד"ר פישל. "אבל אפשר לומר שחלק מהמצוקות ומהשחיקה של רופאים בהחלט נובעים מהעומס במערכת". 

מהם הגורמים שעלולים להוביל רופאים לבצע ניסיונות אובדניים?

"מתוקף עבודתו לרופא יש רצון גדול להצליח, להצטיין. יש לו פנטזיות על הצלת חולים – מה שלא תמיד מצליח. יש לנו (הרופאים – ס.ק) רצון שיעריכו את העבודה שלנו, יש לנו רצון להתעסק בעיקר ולא בטפל. אבל אז אתה מגיע למערכת עמוסה ושוחקת, שחורצת בך חריצים, וקורה משהו שמוביל לדיכאון ולמחשבות רעות ואתה מחפש את הלגיטימציה למה לעשות את זה. 

"לרופא יש רצון גדול להצליח, להצטיין. יש לו פנטזיות על הצלת חולים – מה שלא תמיד מצליח"

"כל רופא בא עם התשתית שלו, עם הרגישויות שלו. אדם לא בוחר לפגוע בעצמו בגלל המקצוע, אלא כי פתאום נפתחת דלת ועוד דלת. הסיקור התקשורתי נותן לפעמים רוח גבית משום שמוזכרים שם דברים שאתה יכול להתייחס אליהם אישית, וזה נורא מסוכן".

לדברי ד"ר פישל, בסיקור התאבדות יש להימנע מפרסום שמו של האדם וכן מפרסום צורת ההתאבדות. "אין סיבה להאשים אנשים או לחפש נסיבות, כי בסופו של דבר אף אחד לא יודע מהן הנסיבות הללו. צריך להיזהר, לא לקפוץ למסקנות".