לאחר כמה ימים של לבטים והתייעצויות פנימיות, החליטו חמישה מתוך שמונת מקבלי פרס ישראל השנה לשלוח מכתב מחאה נגד החלטת שר החינוך יואב גלנט לפסול את זכייתו של פרופ' עודד גולדרייך בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב — בעקבות חתימתו לפני 13 שנה על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להחרים את אוניברסיטת אריאל.

בין השמות החתומים על המכתב: הבמאית מיכל בת אדם, זוכת פרס ישראל בתחום הקולנוע. בשישי האחרון אמרה למקום הכי חם כי היא פועלת עם חבריה במטרה לגבש עמדה משותפת, ו"לא יודעת איך תעמוד על הבמה כשמישהו מחברי הפרס אינו שם בגלל דעותיו". טקס פרסי ישראל מצטלם היום בירושלים, וישודר ביום העצמאות.

מקבלי פרס נוספים שחתמו על המכתב הם כלת הפרס בתחום חקר הספרות ניצה בן־דב, חתן הפרס בתחום חקר המקרא יאיר זקוביץ, כלת הפרס בתחום הספרות נורית זרחי, והזוכה בפרס לחקר מדעי החיים אלי קשת. מכתבם מגיע בעקבות החלטת בג"ץ ביום חמישי להעניק לשר החינוך, יואב גלנט, וליועמ"ש ארכה של 30 יום כדי לבדוק אם ניתן לסרב להעניק את פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' גולדרייך. מאחר שהטקס מצטלם היום, גולדרייך לא יקבל את הפרס השנה. אם ייקבע בהמשך שהוא ראוי, הפרס יוענק לו בשנה הבאה.

"אנו החתומים מטה מביעים את צערנו העמוק על כך שמקומו של פרופ' עודד גולדרייך נפקד מן הטקס החגיגי", נכתב במכתב המחאה. "לאחר ששר החינוך פסל את החלטת הוועדה המקצועית להעניק את הפרס למתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' גולדרייך משיקולים פוליטיים, השלכנו את יהבנו על בג"צ. החלטת בית המשפט, הדוחה את הההכרעה, פורסמה אך ביום חמישי ולנו לא נותר זמן לפעולה לפני הטקס, שמצולם ב–11 בחודש וישודר במוצאי יום העצמאות", הסבירו הזוכים את פנייתם לעיתונות. פרס ישראל מזכה את הזוכה בו ב-75 אלף שקלים בין היתר.

בתוך כך, אמר פרופ' גולדרייך לאור קשתי הבוקר בהארץ כי "השר גלנט חיפש תירוצים: כבר שבועות שהוא מתנגד לכך שאקבל את הפרס. קודם זה היה התבטאויות על צה"ל, אבל הדבר נפסל כלא רלוונטי. אחר כך נטען שאני תומך BDS, אבל אז התברר שאינני תומך בתנועה הזו. גלנט חיטט וחיטט, עד שהגיע לעצומות שחתמתי עליהן לפני 13 שנים. התירוץ של קריאה לחרם על המוסד המתקרא אוניברסיטת אריאל נולד יום לפני הדיון בבג"ץ. למרות כל שינויי הגרסאות הללו, היועץ המשפטי לממשלה משתף פעולה ומסכים להגן על המשך התהליך".

"העובדות לא חשובות", הוסיף גולדרייך, "מה שחשוב הוא להשתמש בהזדמנות הזו על מנת להחריף עוד קצת את הרדיפה והנידוי של השמאל במדינת ישראל הדמוקרטית". לדבריו, "אני שמח שנפלה בחלקי האפשרות לנסות ולתרום ישירות למאבק בתהליך הדה-לגיטימציה. הפרשה הזו היא מזמן כבר לא עליי. היא גדולה ממני ונוגעת לכולנו".

בזמן צילום הטקס בירושלים היום, ייערך טקס חלופי במכון וייצמן, שם חוקר גולדרייך, ובמהלכו יעניק לו פרופ' דוד הראל, סגן נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, את פסלון פרס ישראל שקיבל בעצמו לפני מספר שנים. "הפסלון ינתן עד לקבלת הפרס עצמו שאנחנו בטוחים שתהיה בקרוב ומתוך סולידריות עם פעילי השמאל בכלל והפעילים נגד הכיבוש בפרט שהממשלה מנסה להשתיק", צייץ על הטקס חבר הכנסת מוסי רז. בטקס מתכוון גולדרייך לצצט דברים שאמר עורך דינו, מיכאל ספרד, בדיון ביום חמישי בבג"ץ: "מניעת הפרס היא ניסיון לקבוע – ולו במשתמע – שמי שמתנגד למפעל ההתנחלות ולכל סיוע לו אינו חלק לגיטימי של החברה הישראלית".

 כל ראשי האוניברסיטאות, מלבד בר אילן ואריאל, שלחו בסוף השבוע מכתב לשר החינוך יואב גלנט שבו הם קוראים לו להסיר את התנגדותו להענקת הפרס לגולדרייך. בנוסף, יותר מ-200 מדענים ממכון ויצמן – ביניהם זוכת פרס נובל, פרופ' עדה יונת, ותשעה ממקבלי פרס ישראל – חתמו בסוף השבוע על מודעה שבה נאמר כי אין לקבל את פסילתו של גולדרייך "מטעמים שבינם ובין מצוינות אקדמית אין דבר וחצי דבר". "שלילת פרס ממדען מבריק בשל עמדותיו הפוליטיות היא צעד מסוכן, שיפגע אנושות ביוקרתו של הפרס ובערך המצוינות האקדמית", נכתב במודעה. מכון ויצמן אף פרסם מודעת ברכה לגולדרייך על בחירתה של ועדת השופטים לתת לו את הפרס.

"למה הוא היה צריך להקצין?"

ביום חמישי, לאחר פסיקת בג"ץ, פנה המקום הכי חם פנה למקבלי הפרס השנה, בכוונה לבדוק כיצד בכוונתם לפעול בעקבות הפגיעה בעמיתם לקבלת הפרס. רובם הביעו מורת רוח מההחלטה, אך סירבו להצהיר כיצד ינהגו. "לא מעוניינת להיכנס לנושא הזה. לא מכירה את כל הפרטים", אמרה למקום זוכת הפרס בתחום חקר העבודה הסוציאלית, פרופ' אריאלה לבנשטיין, שאמורה לשאת נאום ברכה בטקס בשם זוכי הפרס.

הסופרת והמשוררת נורית זרחי אמרה למקום הכי חם כי "קיבלתי את הפרס הזה מאנשים בתחום הספרות ואני מודה להם על כך. אני לא הולכת לעשות שום דבר מלבד לומר את דעתי שהפרס לא ניתן על דעות פוליטיות, אלא על הישגים בתחום. מדינת ישראל מרוויחה הרבה מהאנשים המקצועיים ואין טעם לפשפש בדעות שלהם ואין למנוע ממנו את הפרס".

פרופ' ניצה בן דב, זוכת פרס ישראל בקטגוריית חקר הספרות, אמרה למקום, "אני מאוד מצטערת שפרופ' גולדרייך שיש לו הישגים פורצי דרך בתחום שלו לא מקבל את פרס ישראל. לכבוד היה לי ולכל שאר הזוכים שהוא היה נכנס בין שורותינו. מאוד מצטערת שבג"צ קיבל את ההחלטה הזו.

פרופ' ניצה בן דב: "מאוד מצטערת ומרגישה נבוכה על ההחלטה הזו. אני נגד הכיבוש, הצבעתי למרצ אבל לא יודעת למה הוא היה צריך לחתום על העצומה נגד אוניברסיטת אריאל ולהקצין את העניין"

אנחנו נמצאים שלושה ימים לפני צילום הטקס. מה אעשה? עוד לא גיבשתי דעה אם לבטל את הטקס או להתייצב לימינו. צריך לעכל את הידיעה. לא עלה על דעתי שזה מה שיקרה, זה מצער אותי מאוד. אני צריכה לשאול את שאר הזוכים והזוכות. מאוד מצטערת ומרגישה נבוכה על ההחלטה הזו. אני נגד הכיבוש, הצבעתי למרצ אבל לא יודעת למה הוא היה צריך לחתום על העצומה נגד אוניברסיטת אריאל ולהקצין את העניין".

פרופ' אלי קשת, שזכה על חקר מדעי החיים, אמר: "אם אתה שואל אם אין בכוונתי להגיע או לא לקבל את הפרס. אז בכוונתי להגיע. אבל אני עוד מתבשל עם עצמי עם ההחלטה של בג"ץ. תכבדו את החלטתי".

פרופ' בן עמי שילוני, מומחה לתרבות יפן המקבל פרס על חקר מדעי המזרח הרחוק, אמר שהוא מתכוון להגיע לטקס, אך טען שהמהלך אינו דמוקרטי. "אם אנו רוצים להיות דמוקרטיה, אי אפשר לשלול מאדם משהו על סמך דברים שאמר או עשה בהקשרים אחרים. לאדם גם מותר לשנות את דעתו ועמדותיו. אם אנחנו מונעים ממנו משהו על סמך הדברים האלו, אנחנו הופכים להיות מדינה טוטליטרית. אדם נשפט על הישגיו ולא על פי דעותיו או דברים שעשה בעבר".