"אני מצפה, רוני, שתפעיל את הטכנולוגיות הללו. אנחנו מדינה כל כך מתקדמת, יש לנו יכולות כל כך גדולות, שמגיעות לידי ביטוי בביטחון החיצוני ובמאבק בגורמי הטרור גם בתוכנו, אבל עלינו לקפוץ מדרגה ולהשתמש בטכנולוגיות החדשות גם לצורך עבודת השיטור, גם לצורך ההגנה היומיומית של האזרח ואכיפת החוק". 

את הדברים הללו אמר ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בדצמבר 2015 בטקס המינוי של רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה, כשלצידו השר לביטחון פנים גלעד ארדן. אלשיך, שנבחר במיוחד מהשב"כ, ביצע את המשימה הזאת על הצד הטוב ביותר. אולי טוב מדי. לפי תחקיר כלכליסט המטלטל הבוקר, בשנים שלאחר מינויו, בוצעו מעקבים בלתי חוקיים ובלתי נתפסים בהיקפם נגד ראשי מחאות, בהם של יוצאי אתיופיה והנכים וגם נגד עיתונאים, אנשי עסקים ראשי ערים ומנכ"לים של משרדים ממשלתיים. 

מה בדיוק קרה בין 2015 ל-2018, אז עזב אלשיך את המשטרה לאחר שארדן גדע את הקדנציה שלו – שהוביל לשימוש כה נרחב באותן טכנולוגיות? נתניהו ציין באותו נאום כי צריך לעשות שימוש מושכל באותם כלים טכנולוגיים עם שמירה על זכויות הפרט, אבל במשטרה של אלשיך לא קיבלו את המזכר. מדוע בוצעו מעקבים נגד מנכ"לי משרדים של יריבי נתניהו, כמו משה כחלון ואיילת שקד בחשד להדלפות לתקשורת? ממתי הדלפה לתקשורת זו עבירה פלילית? ומתי הבין נתניהו, אם בכלל, שאותם כלים פועלים נגדו?

ביוני 2016, חצי שנה לאחר הטקס למינויו, נחשף כי המינוי של אלשיך הושג בין היתר באמצעות דיל: הבטחה של נתניהו לאלשיך, כי בהמשך ימונה לראש שב"כ, חלומו האמיתי. אבל הדיל והיחסים החמים התהפכו מהר מאוד. שנתיים מאוחר יותר, כשנכנס נתניהו לחקירות בתיקי האלפים, הצהיר אלשיך בראיון לאילנה דיין שהוא חש משוחרר מאותו דיל: "ביום שאמרתי שנתתי תשובה חיובית (לנתניהו; ת"מ), הבנתי שאני חייב לנער באותו רגע כל הבטחה, בין אם הייתה בכוונה או לא בכוונה, ואמרתי את זה לראש הממשלה… הבנתי את העצמאות הנדרשת למפכ"ל, והבנתי שכל דבר שיהיה על הגב שלי שהוא באיזשהו מקום יכול להיתפס כמצמצם את העצמאות שלי, לא רוצה אותו".

עוד באותו ראיון מפורסם לעובדה, טען אלשיך כי חוקרים פרטיים אוספים מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי נתניהו. "זה אומר שמתחילים לשאול שאלות על חוקרים של המשטרה", אמר המפכ"ל, "ולהסתובב סביב שכניהם, ואנחנו יודעים לומר שזה גורמים שזה מקצועיים לצורך העניין".

"יכול להיות שזה נפסק כי זה לא באמת היה? שאתה רואה צל הרים כהרים?", שאלה דיין. "לא", ענה אלשיך. "את מבינה שמשטרת ישראל, יש לה גם מודיעין? אני מדבר על עובדות. לא על שמועות ולא על בלה בלה בלה". 

האם הקביעה של אלשיך כי חוקרים פרטיים עוקבים אחר קצינים מקורה באותה עבודת מודיעין של פגסוס? מי חוקר את מי? מי עוקב אחר מי? האם זה היה הרגע שבו הכלים שנתניהו ביקש להגביר את פעילותם, והופנו נגד מתנגדיו ומבקריו כמו אותם מנכ"לי משרדים ממשלתיים – הופעלו גם נגד יועציו, שבעצמם פנו לחוקרים פרטיים? התמונה המצטיירת היא של מאפייה שלטונית ולא מדינת חוק.

הנאמנות שדרש נתניהו מאלשיך, לפני שעבר ביניהם חתול שחור ענקי, לא היתה חריגה. עשרות דיווחים פורסמו על האופן שבו הוא ורעייתו שרה דרשו נאמנות מראש המוסד יוסי כהן, ממזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט שאותו מינה ליועמ"ש וממבקר המדינה יוסף שפירא, שעבר מבחני קבלה בבלפור. לכולנו זכורה גם הסאגה שבה ניסה למנות את עופרה ברכה, פקידה בדרג בינוני, לנציבת שירות המדינה. עוזי ארד, ראש המל"ל לשעבר – סיפר לא פעם איך נתניהו אמר לו שכדי לשלוט צריך שראש רשות המסים, ראש השב"כ וראש אגף החקירות יהיו נאמנים לך. 

את החקירה על השימוש בפגסוס נגד מפגינים ונבחרי ציבור, כמו גם מנכ"לי משרדים ממשלתיים, ראוי לבחון גם על רקע אותו שלטון נאמנות שניסה לכונן פה נתניהו בכל הדרגים הגבוהים. 

נתניהו היה מודע היטב ליכולות הטכנולוגיות של המשטרה. כבר שנים ארוכות הוא מיטיב להתבטא ולקדם את נושאי הסייבר. הוא בחר מפכ"ל מהשב"כ שמצטיין בשימוש באותן טכנולוגיות נגד גורמי טרור, ואף הורה לו ציבורית לקדם את השימוש בהן, תוך שהוא מצפה ממנו לנאמנות בעקבות הדיל וההבטחה שהציע לו. לפי תחקיר הניו יורק טיימס, הוא סחר ב-2017 ביכולות של NSO ורישיונותיה במטרה לשפר ולקדם יחסים דיפלומטיים עם סעודיה.