ד' היתה בת שמונה חודשים כשאביה נפטר במפתיע. היא אמנם לא זכתה להכירו, אבל מקפידה לשמוע עליו מבני משפחתו, מילדיו הבוגרים ומאחיו. ייתכן שבקרוב ינותק גם הקשר האחרון אל אביה, כשתגורש עם אמה מהארץ.
"בעקבות הסיפור האישי שלה והדיבורים על ביטול המעמד והחזרה לתאילנד, נגרמו לילדה בעיות התפתחות ותקשורת, שדורשות התערבות מקצועית", אומרת עו"ד מעיין נוסל, שמנסה למנוע את הגירוש ועושה זאת בהתנדבות. "זו אטימות ורוע לב".
ב-2013 יצא אביה של ד' לחופשה בתאילנד, שם הכיר את האם, קולטידה. השניים התאהבו ובילו שם מספר חודשים יחד. אחרי שחזר לישראל, שמר האב על קשר טלפוני והודעות עם קולטידה, אבל הקשר המרוחק לא הספיק להם. אחרי חודש הוא שב לתאילנד, התאחד עם בת זוגו והשניים נישאו שם. כשהם חזרו לארץ, קולטידה קיבלה מעמד של תושב ארעי, בכפוף לראיון שעברו בני הזוג במשרד הפנים. שנתיים אחרי החתונה, בעודם חובקים את ביתם הראשונה, נפטר האב מהתקף לב.
לאחר פטירת בעלה, הוארך מעמדה של קולטידה בישראל והיא הגישה בקשה לקבלת מעמד של קבע מטעמים הומניטריים. בינתיים עברה עם בתה התינוקת להתגורר עם בנו החייל של בעלה המנוח וניהלה מערכת יחסים חמה וקרובה עם בני משפחתו של האב, שעזרו לה לטפל בד'.
כשהיתה הילדה בת שלוש, נדחתה בקשתה של האם. בית הדין קבע כי על קולטידה לעזוב את ישראל עם בתה. אם תרצה, נכתב שם, תגיש בקשה כשהיא נמצאת מחוץ לגבולות ישראל. "הקלות הבלתי נסבלת בה המשיב מבטל מעמד של נתינה זרה, אם לאזרחית ישראלית שעזבה את כל חייה כדי לחיות עם בחיר ליבה בארץ זרה באופן חוקי והתרגלה לחייה אלה, היא לכל המעט לא סבירה שלא לומר דורסנית ואגרסיבית", כתבה עורכת הדין נוסל בערר על ההחלטה.
"הבת שלי עלתה השנה לכיתה א'. בגלל הקורונה השיעורים היו בזום, אז למדתי יחד איתה לכתוב", מספרת קולטידה. "אנחנו נפגשים עם אח של בעלי, שיש לו ילד בגיל של ד'. מדי פעם עושים אצלם סופי שבוע. אני חברה של החברים של בעלי. החיים שלנו פה. אני לא רוצה שהיא תגדל במקום שאין לה קשר אליו. לפעמים היא רואה אותי בוכה ואומרת לי 'אל תדאגי אמא, הכל יהיה בסדר'. אני מקווה שבאמת יהיה בסדר".
לדברי עורכת הדין נוסל, במקרה הנוכחי לא נערך דוח עובד סוציאלי כפי שקובע הנוהל. הנוהל קובע כי במקרה של מות בן הזוג הישראלי, יש להעביר את התיק לוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטריים, ולבחון אם בן הזוג הזר מקיים עם הקטין קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיו וצרכיו. חוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד עובד ציבור אמורה להיות מוגשת ומוזמנת מטעם המדינה על מנת לבחון אם עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בקטין.
"הוראות הנוהל לא קויימו בנסיבותיה של העוררת ולמרות ריבוי הליכים יזומים מטעמה של העוררת למשיב", כתבה עורכת הדין. "אפילו היום אין זכר ולו רמז להתייחסות לטובתה של הקטינה ואין כל אזכור של המסמכים והראיות התומכות בטענות העוררת. אין מנוס להסיק, כי המדינה לא שקלה את כל השיקולים וההיבטים והאינטרסים והתנאים אשר חובה היה עליו להביא בחשבון בטרם קיבל את החלטתו".
כעת נמצא התיק בערר בבית הדין לערערים לזרים בירושלים. המדינה הגישה לפני כשבועיים בקשה לסילוקו על הסף, תוך שהיא מבקשת מבית המשפט להורות על יציאתה של אמא של ד' מהארץ לאלתר.
"אמה של ד' כבר היתה בשלב הסופי של תושבות לפי קבלת תעודת זהות", אומרת עורכת הדין נוסל. "רק בגלל סחבת היא לא קיבלה. המדינה טענה שיש לילדה זיקה לתאילנד יותר מאשר לישראל, רק בגלל שפעם אחת בשמונה שנים היא נסעה לבקר את משפחתה בתאילנד. אנחנו מגישים ערר פעם שנייה ולצערי זה לא יסתיים בערכאות הנמוכות".
