אתמול, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, הופיעה קרן טרנר. המקום לא זר לה, היא ישבה שם בתפקידה כמנכ"לית של משרדי האוצר והתחבורה. הפעם היא הגיעה לדיון במסגרת תפקידה כשותפה תפעולית בכירה בקרן הון סיכון וינטג', שמנהלת למעלה משני מיליארד שקל מכספי החיסכון של הציבור ויונקת בחוסר שקיפות דמי ניהול כפולים על חשבון הפנסיה של כולנו.
מה זה "שותפה תפעולית בכירה"? כפי שהתברר לי בדיון בוועדת הכספים אתמול מדובר למעשה במי שפועלת כלוביסטית.
הדיון נערך סביב הרפורמה על ההוצאות הישירות – דמי ניהול שנגבים מהחוסכים לפנסיה, בנוסף על דמי הניהול השוטפים ומועברים לגופים חיצוניים עבור ניהול ההשקעות. מדובר בכ-2 מיליארד שקל בשנה.
בדיון ראיתי איך טרנר מנצלת את ההילה שנותרה לה כמשרתת ציבור, כדי לסכל את יישום המלצות ועדת יפה לשקיפות בדמי הניהול. מדובר במודל שבו הציבור יודע בדיוק כמה הוא משלם על ניהול כספי הפנסיה. מודל שככל הנראה פוגע במודל העסקי של וינטג' ושאר קרנות ההשקעה.
טרנר השתמשה בכל עובדה שגויה ובכל מניפולציה אפשרית כדי לעשות את עבודת הלובי שלה בכנסת. היא טענה, למשל, שהרפורמה תפגע בתשואות של הציבור, כי היא תגביל השקעות בקרנות כגון וינטג'. אך בפועל, ועדת יפה מצאה שההיפך הוא הנכון – ההשקעה בקרנות האלה לא מצדיקה את עצמה ולא תורמת לתשואות החוסכים.
לאחר מכן טרנר עברה לניתוח בינלאומי, עם ניחוח של אינטרסים מקומיים: היא טענה שהתשואות של הפנסיות בעולם גבוהות מהתשואות של הפנסיות בישראל, כי כאן מגבילים את ההשקעה בקרנות כמו וינטג'. זה פשוט לא נכון – גופי הפנסיה בישראל הם בין המובילים בעולם מבחינת תשואות.
ואז הגיעה הקלישאה שתמיד עובדת בוועדת הכספים: "ההייטק צריך את הכסף", אמרה טרנר. "אנחנו לא רוצים לראות שבגלל השקיפות נעצרות השקעות בהייטק". כמובן, השקיפות היא הבעיה הגדולה שלנו, המעצור שבולם את אומת ההייטק מפריחה ומשגשוג. ככה זה כשאת עוברת צד – פתאום האינטרס של הציבור, שרוצה לדעת כמה עמלות הוא משלם, מתמוסס ונעלם לעומת הממון שהחברה שלך מעוניינת לצבור.
אבל ההפחדות לא נגמרו כאן. בשלב הבא העלתה טרנר הילוך: "יש כאוס", הפחידה את חברי הכנסת בוועדת הכספים. הרפורמה תפגע בניהול של גופי הפנסיה, בזמן שכבר עכשיו ישנה ירידה בכספים המנוהלים, כשגופי הפנסיה צריכים למכור נכסים, לצאת מהשקעות ולהפסיד תשואה.
נשמע לא טוב, נכון? כי זאת הייתה הכוונה – לבלבל והפחיד את חברי הכנסת. בפועל, אין שום ירידה בהיקף הנכסים. בשנה האחרונה עלה היקף הכספים המנוהלים בקרנות הפנסיה, הגמל והביטוח מ-1.7 טריליון שקל ל-1.8 טריליון שקל.
המצב הרצוי מבחינת טרנר הוא לא לספר ללקוח כמה הוא משלם על ניהול הכספים שלו, אלא רק לעדכן אותו בדיעבד. תגידו אתם, הייתם עושים מנוי לעיתון שרק בסוף החודש מודיע כמה תשלמו עליו דמי מנוי?
כבר שנים אני מופיע בוועדת הכספים מטעם "לובי 99", כדי להילחם מול גופים כמו וינטג'. אני רואה שוב ושוב את המנכ"לים ועובדי המדינה שסוללים את הדרך לבעלי האינטרסים להרוויח על הגב שלנו. תוהה האם ומתי הם יעברו צד.
בסוף דבריה של טרנר, היה רגע קטן שהמחיש הכול. קלטתי בזווית העין את טרנר בודקת עם מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ועם מנכ"ל קרנות ההון סיכון שהיא אכן אמרה הכול, סעיף סעיף, כמו שהייתה הייתה צריכה להגיד. כך בדיוק פורעים את הצ'ק בצד השני של הדלת המסתובבת.
טרנר עשתה את עבודתה נאמנה ושירתה את האינטרס של קרנות ההשקעה, שנהנו לאורך השנים מתשלום ללא שקיפות, אבל בסוף הציבור ניצח. ועדת הכספים אישרה את יישום מסקנות "ועדת יפה" להגברת השקיפות בדמי הניהול. משנה הבאה כל אחד יוכל לדעת בדיוק כמה הוא משלם עבור ניהול כספי החיסכון שלו במספר אחד, פשוט וברור.
פנינו לקרן טרנר לקבלת תגובה, נפרסם אותה כאן לכשתתקבל.
משה קאשי הוא מנהל תחום פיננסים בלובי 99
