עשרות שנים אני עוסק בשחיתות ובספיחיה, עשרות שנים אני רואה אנשי ציבור מושחתים ובכירי ממשל שמנצלים את השררה כדי להיטיב עם עצמם ועם מקורביהם. חלקם נתפסו ונכלאו (כמו אולמרט), חלקם נתפסו, נכלאו וחזרו (כמו דרעי) ורובם – לצערי – ממשיך לגלגל עיניים ולמלא את כיסיהם במירוץ לצמרת, באין מפריע.
לשחיתות נזקים רבים, היא פוגעת בשוויון ופוגעת בשלטון, היא פוגעת במוסר והיא מפוררת את החברה – אבל האיום החמור ביותר של הנגע הוא אובדן האמון הציבורי בשלטון. כאשר השחיתות השלטונית היא מעשה יום-יומי, אנו נוטים שלא לסמוך על המנהיגות מפני שאנו חוששים שההחלטות שלה נגועות בשחיתות.
המבחן של מדינת חוק אינו אם יש או אין בה שחיתות. מבחנה של מדינה וחברה בריאה אינו רק אם היא חוקרת את שועיה ומעמידה אותם לדין במקרים שחטאו. מבחנה של מדינת חוק הוא אם יש לה יכולת להילחם בשחיתות.
מבחנה של מדינת חוק הוא אם יש לה יכולת להילחם בשחיתות
גנבים, רודפי בצע, מקבלי שלמונים ונותני שוחד היו ויהיו תמיד. מה שהשתנה פה הם הערכים והנורמות. אם בעבר אנשי ציבור שנתפסו בקלקלתם התביישו, ואפילו התאבדו, היום הם חברים בכירים בקואליציה ושרים בממשלה, ואפילו ראשי ממשלה.
"מבחן בוזגלו" מתהפך בקברו: אזרחים מן השורה נמקים בבתי מעצר ובבתי סוהר – לא פעם על לא עוול בכפם, ואילו נתניהו החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים – הפך את משרד ראש הממשלה לעיר מקלט ואת רום מעמדו הוא מנצל כדי לחסל את מערכת אכיפת החוק, בבחינת תמות נפשו עם פלישתים.
אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו משטרה אחרת. אין לנו מדינה ספייר ואין לנו פרקליטות רזרבה. אם יצליח נתניהו לשתק את רשויות החוק למען הישרדותו האישית – הוא יחסל את הדמוקרטיה הישראלית. חד וחלק. כי אין דמוקרטיה במדינה שאין בה איזונים ובלמים, ואין שלטון חוק בחברה שאוכפי החוק ורשויות החוק יראים מהשלטון.
אם יצליח נתניהו לשתק את רשויות החוק למען הישרדותו האישית – הוא יחסל את הדמוקרטיה הישראלית
מקוממת במיוחד השתיקה המהדהדת של מנהיגי הימין, של פרנסי המחנה החרדי והמחנה הלאומי. אני עדיין מחכה לפוליטיקאי אמיץ מימין, שיאמר בבירור שפלילי או לא פלילי, התנהלותו של נתניהו לא מקובלת ובלתי נסלחת. לא בענייני המתנות, לא במתן הטבות על חשבון אזרחי המדינה כדי לזכות לכיסוי תקשורתי אוהד ולא בניסיונותיו לקעקע את כל הרשויות העוסקות בפרשיותיו. סדום ועמורה לא נחרבו בגלל החוטאים, אלא בגלל השותקים. המקום הכי חם בגיהנום שמור לאלה שבזמני מבחן מוסרי וערכי בוחרים לשמור על שתיקה.
ולמרות הכל ואף על פי כן נדרשת לנו ממשלת אחדות. פיוס ישראלי – מהרשימה המשותפת ועד הבית היהודי – הוא הכרחי אחרי הקרעים שקרע דווקא ראש הממשלה בחברה הישראלית והגזרים שגזר בה. הוא לא היחיד, אבל תרומתו לשסע גדולה משל אחרים, מפני שמנהיגות היא קודם כל דוגמא אישית. חייבים לנקות את הפצע של השנאה ולאחות את שברי האיבה. ללא נתניהו.
השתיקה המהדהדת של מנהיגי הימין בעניין התנהלותו של נתניהו – מקוממת. סדום ועמורה לא נחרבו בגלל החוטאים, אלא בגלל השותקים
לא בגלל עמדותיו חלילה – רק בשל הצל הכבד המוטל על מעשיו. אסור לשבת בקואליציה ולו יום אחד עם מקבל שוחד, גם לא עם חשוד בשוחד. כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. נתניהו האדם הפרטי זכאי כמו כל חשוד לחזקת החפות ולמשפט הוגן – אבל אין חזקת חפות לנתניהו כראש הממשלה.
אם ראש ממשלה מקבל החלטות לא משיקולים ענייניים אלא משיקולים אישיים; אם נתניהו ממנה אנשים לא מתאימים; אם הוא נותן רישיונות או זיכיונות לגופים לא ראויים, כל המערכת של השירות הציבורי נהרסת. שחיתות שלטונית לא "מסתובבת" רק במסדרונות השלטון. בטווח הארוך היא משחיתה את החברה כולה, למשל בשל ההכרח לתת שוחד כדי לקבל שירות. תחת שלטון מושחת כיבוד החוק נשחק, וכך גם תחושת הסולידריות והאחריות כלפי החברה. תחת שלטון כזה, מה הטעם לשלם מסים או לשרת בצבא? כל אחד לעצמו.
תחת שלטון מושחת כיבוד החוק נשחק, וכך גם תחושת הסולידריות. תחת שלטון כזה, מה הטעם לשלם מסים או לשרת בצבא? כל אחד לעצמו
נתניהו טרם הורשע. זה נכון. אבל הנזק שעלול להיגרם לו אם ייצא זכאי בסוף, הוא שולי ואפסי לעומת גורלה של אומה שלמה. הגיע העת למנהיגות שמהווה מופת ודוגמא אישית. הגיע הזמן למאבק נחוש בשחיתות ובמושחתים בלי קשר לזהותם הפוליטית. אחרת נגלוש לקלפטוקרטיה, מדינה מושחתת שבה אפילו אין העמדת פנים של יושר וטוהר מידות.
