הצעירה שפנתה אלי לפני שבועיים לאחר שגילתה שאקס שלה סוחר בתמונות עירום וסרטונים מיניים שלה מגיל 17 טלגרם, הרשימה אותי באופן שפעלה: נחישות מוחלטת, מאבק מהיר ומיקוד ללא פשרות במטרה. מטרתה היתה לעצור מיד את הפצת התמונות והסרטונים שלה ברשתות, כי בכל שניה שעוברת התיעוד שלה עובר עוד ידיים, מחלחל לזיכרונות מכשירים סלולריים נוספים ומגובה לנצח בעננים. היא ידעה שכל דקה ברשת מקרבת אותה להיות מונצחת לשארית חייה בזיכרון הקיברנטי של עם ישראל ובאתרי הפורנו הגדולים בחו"ל.
זו לא רק תיאוריה. כשמעבירים תמונות וסרטונים שלך בין משתמשים אנונימיים בצ'אטים מוצפנים, עשרות ואפילו מאות גברים עושים את הדרך לאינבוקס שלך ברשתות החברתיות. כל אחד שמגיע במילים סליזיות או עם דיקפיק שלא ביקשת, רק מוכיח שהנה, רואים אותך, מעבירים אותך, סוחרים בך.
זה יולי השלישי שלי בטלגרם כעיתונאית. התחלתי לסקר את המתרחש שם בקיץ 2019. מאז, הפלטפורמה והפרקטיקה עברו אבולוציה קלה. לכן, זה זמן טוב לדבר לא רק על ההטרדה הוויראלית והשיימינג שאלפי צעירות ישראליות עוברות בטלגרם, אלא גם על איך התפתח לנו מתחת לאף מנגנון מבעית של סחיטה.
הנשים שתמונותיהן מופצות לא חוששות רק מזה שכל עם ישראל יכיר אותן, או מהפיכה לכוכבות פורנו בינלאומיות בעל כורחן; הן חוששות מהסביבה הקרובה. מהחברים בצבא, מהקולגות בעבודה, ובעיקר מהמשפחה.
הבאנו בעבר את סיפורה של חיילת מדרום הארץ שכל סביבתה הקרובה התנכרה לה כשהתגלה שנגד שאיתו היתה בקשר מיני הפיץ את תמונותיה בבסיס ובהמשך בקבוצות הטלגרם. היא גורשה מבית הוריה והתגוררה במשך שבועות ברכבה. זו הסיבה שנשים רבות מוכנות לעשות הכל כדי להעלים את התיעוד. הן צעירות מאוד, חסרות אמצעים וקשרים לרוב, וגם לאו דווקא מבינות את הטלגרם ברמה הטכנולוגית.
בהיעדר טיפול משטרתי ראוי – או כמו שניסח זאת גורם בכיר במשטרה: "אנחנו לא עומדים בקצב של הטלגרם" – מסכימות הנשים לקבל עזרה מכל גורם שפונה אליהן, מפוקפק ככל שיהיה. ותאמינו לי, פונים אליהן. לא רק בהטרדות, יש משתמשים אנונימיים רבים שיוצרים קשר ומציעים עזרה.
הבאנו בעבר את סיפור שתי קורבנותיו של רונן שיך, מי שעמד מאחורי מספר רב של קבוצות הפצה (ונידון על כך לאחרונה לארבע שנות מאסר). שיך לא הסתפק רק בהפצת תיעוד מיני של נשים בצירוף פרטיהן האישיים – הוא היה פונה אליהן בשם בדוי
לאחר ההפצה, מציג עצמו בתור האקר טוב לב שיסייע להן להסיר את התיעוד מהרשתות, וסוחט אותן.
ערוץ פניות מיוחד
כמי שמלווה את הנושא כבר שנתיים, אני יכולה לומר שחלק גדול מהשיח הציבורי עוסק במניעים הנפשיים או החברתיים שמביאים נשים לתעד את עצמן באופן מיני ולא בפשעיהם של המפיצים והקהל שלהם: זו לא רק ההשפלה הפומבית והפגיעה בפרטיות, זו גם הסחיטה.
בפרשת רונן שיך נותרו התלונות של הנשים הנסחטות על רצפת הפרקליטות. סיפוריהן לא נכנסו לכתב האישום החמור שהוגש נגדו. עכשיו, בחקירה שמתנהלת בימ"ר תל אביב נגד מנהלי קבוצת הטלגרם "ישראליות זה מותג", מתייחסת המשטרה לראשונה גם לסחיטה מינית וכלכלית של הנשים שנפגעו מההפצה.
באחד מדיוני הארכת מעצרו של אלון גברילוב, טען נציג המשטרה בבית המשפט כי גברילוב ביקש כסף מאישה בתמורה להסרת תמונותיה מהקבוצה שניהל לכאורה. במקרה אחר הגדיל לעשות וביקש מאישה אחרת שתצלם סרטון שבו היא מאוננת וצועקת משפט שהכתיב לה, בתמורה להסרת התיעוד שלה מהקבוצה הפומבית שניהולה מיוחס לו.
תשאלו איך אישה מגיעה למצב שבו היא פונה לגבר אנונימי שמפיץ את תמונותיה ברבים ומתחננת בפניו שיסיר אותן. התשובה פשוטה: בשנה האחרונה דאגו מנהלי הקבוצות לאפשר זאת באמצעות ערוץ פניות מיוחד.
מנהלי הקבוצות קוראים לנשים שנפגעות מהפצת התיעוד המיני שלהן אצלם, לפנות אליהם ישירות כדי שיסייעו בהעלמת התיעוד. הפניה הישירה הזו היא ראשית הסחיטה
כן, מנהלי הקבוצות קוראים לנשים שנפגעות מהפצת התיעוד המיני שלהן אצלם, לפנות אליהם ישירות כדי שיסייעו בהעלמת התיעוד. הפניה הישירה הזו היא ראשית הסחיטה.
וכשמישהי פונה אליהם, הם מבקשים קודם כל לאמת את זהותה. כמו הדילרים מהטלגראס שמבקשים תמונה של הקונים כשהם אוחזים בתעודת הזהות שלהם, כך מנהלי הקבוצות. כך למשל גברילוב מבקש לכאורה סרטון של מישהי מאוננת וצועקת את מה שהוא אומר לה. זו דרך לוודא את זהותה.
ברגע שהזהות של האישה ידועה והמפיץ יודע כי היא סובלת מההפצה, אפשר לדרוש ממנה כסף, אפשר לדרוש ממנה דברים רבים. לא כל מנהלי הקבוצות מסירים תיעוד בעקבות כל בקשה. וגם כשהתמונות מוסרות מהקבוצות הפומביות, זה רק מייקר את מחירן בסחר פרטי ונסתר מהעין.
מתחננים בשמן
לאור העובדה שהמשטרה מתייחסת לראשונה למנגנון הסחיטה שהתפתח בטלגרם, מעניין להתעכב על פעילותו של "נטיקה", גוף בתוך איגוד האינטרנט הישראלי שנלחם בבריונות ברשת.
בשנה האחרונה קיבלו שם החלטה לא פשוטה: לנהל משא ומתן עם טרוריסטים. יונתן בן חורין, אחד משלושת עובדי המרכז, שבמסגרת עבודתו פונה לפייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק ואף לאתרי פורנו גדולים בבקשה להסיר תוכן פוגעני, מצא עצמו פונה למנהלי קבוצות ההפצה והסחר ומבקש, לעתים מתחנן, שיסירו את התיעוד של אותן נשים שפנו אליו לעזרה.
בן חורין מעיד כי מנהלי הקבוצות הללו לא ששו לעזור לפונות ולהסיר תכנים. בהתכתבות בינו לבין אחד ממנהלי "ישראליות זה מותג", נראה אותו מנהל הקבוצה כשהוא דוחק בבן חורין שוב ושוב לומר לצעירה לפנות אליו באופן אישי. "תגיד לבנות לפנות אליי וזהו", אומר לו מנהל הקבוצה, "תבקש שיפנו אליי בפרטי בטלגרם, וזה יימחק אחרי בדיקה של שנייה. במקום שהיא תבוא ונסיים עם זה אתה בא שאתה לא יכול להביא הוכחה וסתם מושך את זה" (הטעויות במקור – מ.א)
"הייתי בוחרת לא להגיע למצב של תחנונים מול אנשים רעים", אומרת אורנה היילינגר, מנהלת מרכז "נטיקה". "אבל לאור המצוקה של אותן נשים, הבנו שהברירה היחידה היא להתחנן בשמן, כדי שהן לא יצטרכו. אם הפגיעה היתה מתרחשת בפייסבוק, באינסטגרם או בטיקטוק, יש למי לפנות. אפילו אתרים פורנוגרפיים משתפים איתנו פעולה ומסירים תכנים. אבל בטלגרם אין עם מי לדבר.
"ניסינו כמובן לפנות לטלגרם העולמית ולבקש עזרה, לא קיבלנו תגובה. הם לא מתערבים מתוך מדיניות של שמירה על פרטיות. גם המשטרה לא מקבלת סיוע מטלגרם העולמית. מתעלמים שם מכל פניה רשמית ולא רשמית. הפרטיות המוחלטת שמבטיחה טלגרם הפכה להפקרות מוחלטת.
"ניסינו לפנות לטלגרם העולמית ולבקש עזרה, לא קיבלנו תגובה. הפרטיות המוחלטת שמבטיחה טלגרם הפכה להפקרות מוחלטת"
"נאלצנו לפנות למנהלי הקבוצות. היו ששיתפו איתנו פעולה, והיו מי שפחות. כיום, כשהמשטרה מדברת גם על הסחיטה של הנשים הללו, אני יודעת שקיבלנו את ההחלטה הנכונה. לא נבקש מבחורה להתחנן על נפשה לבד. לא נעמיס עליה. מספיק שאני שולחת אותה למשטרה ויודעת מה תהיה החוויה בחלק מהמקרים".
מזה כארבע שנים שטלגרם הפכה לרשת לפגיעה בנשים בישראל. גם אם אי אפשר למגר את התופעה, אפשר לצמצמה. לכן טוב תעשה משטרת ישראל אם תמשיך לחקור לא רק את ההטרדה המינית והפגיעה בפרטיות, אלא גם את מנגנוני הסחיטה שמופעלים על נפגעות העבירה בטלגרם. טוב תעשה הפרקליטות אם תעמיד לדין לא רק את מנהלי הקבוצות הגדולים, אלא גם את אלפי המפיצים הקטנים. ובעיקר טוב נעשה אנחנו אם נפסיק לבחון נשים צעירות מבעד לעדשות אנתרופולוגיות ופשוט נספק להן תמיכה ציבורית רחבה.