תלונה קבוצתית בעקבות סרטוני קפריסין: "החלטנו להגיב על עבירת ההפצה"

ביום שישי האחרון הוגשו 20 תלונות במשטרת מחוז תל אביב על הפצת סרטוני מין של התיירת הבריטית מהמלון באיה נאפה. מדובר בהתארגנות ספונטנית של פעילות ופעילים פמיניסטיים מקבוצות שנות ברשות שדנו בסוגיה בשבועות האחרונים. בהמשך תועבר חקירת המקרה ליחידת הסייבר בלהב 433.  

בעוד הנערים הישראלים שהיו מעורבים בפרשה שוחררו לפני כשבועיים ממעצר בקפריסין – סרטונים של חלקם מקיימים יחסי מין עם התיירת הבריטית ומקללים אותה בעברית מופצים בין חברים ובעיקר בטלגרם, אפליקציית מסרים מידיים מוצפנת. בחקירתה טענה התיירת שזעמה על עצם צילומה בסיטואציות המיניות וכעת טוענת שהודאתה בבדיית האונס הוכתבה לה על ידי השוטרים במהלך חקירה ממושכת תוך שאיימו לעצור את חבריה.

ביום שישי בשעות הבוקר פתחה משפחתה קמפיין גיוס המונים לסיוע משפטי לנערה הבריטית, בסך 15 אלף פאונד. יעד הגיוס נחצה בשבת, כתורמים רבים היו ישראלים ואחד מהם אף תרם מחצית מהסכום המבוקש, 7500 פאונד. 

"פרשת קפריסין והשיח הציבורי סביבה היו מכה קשה לנשים רבות ובמיוחד לנפגעות עבירות מין", אומרת נטע לאור  מרעננה שיזמה את הגשת התלונות הקבוצתית. "החגיגה של הבריונות שהלכה שם היתה מוגזמת לחלוטין, החברה חגגה למעשה קבוצת נערים שפגעו באישה וממשיכה לצפות בתיעוד של חלק מהפגיעה שנעשה עד היום. החלטנו להגיב על עבירת ההפצה".

"הגענו לכאן בקבוצה מתוך הנחה שלא רבות היו מגיעות להגיש תלונה לבד כדי לא להתעמת עם המערכת הזאת", היא ממשיכה, "והגשנו תלונה כי זה מקומם שלמרות שיש חוק, המשטרה אפילו לא העמידה פנים שהיא פועלת בזמן שהסרטונים האלה הופצו לכל עבר, הם בעצם אמרו 'אפשר לבזות אישה ואנחנו אפילו לא נשתמש בכלים שיש לנו כדי לבדוק מי התחיל עם זה ומי עומדים מאחורי הנעשה'". 

"דיברנו יותר מדי על אם היתה שם הסכמה או לא", אומרת מירב שנפ שגם כן הצטרפה לתלונה שהוגשה היום, "אבל אנחנו צריכים לדבר על החוק היבש בדיוק כמוהם – יש חוק נגד הפצת סרטונים, מישהו או כמה מהם הפרו אותו, שיתנו את הדין לגבי זה ונתקדם משם".

לטענת לאור, השוטרת שגבתה ממנה את התלונה "היתה מרוצה מאוד שאנחנו עושים את זה ואמרה שכל הכבוד לנו". בנוסף, מציינת שנפ כי מי שרוצים להצטרף לתלונה שהוגשה ביום שיש יוכלו לעשות זאת החל מהיום (ראשון), "עליהם לטלפן למשטרה, לומר את מספר התיק שתלונותינו מצויות תחתיו ולבקש להצטרף. בהמשך, יחידת הסייבר של המשטרה תזמן את כולנו למתן עדות".

החוק היבש לא נרטב אף פעם

הפצת תמונות אינטימיות וסרטונים מיניים נחשבת לעבירה פלילית בישראל. התופעה נכנסה כהרחבה לחוק למניעת הטרדה מינית ומכונה "חוק הסרטונים". החוק שהועבר ב-2014 על ידי חברת הכנסת יפעת קריב קובע איסור פרסומם של תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. החוק מכניס את העבירה תחת ההגדרה של הטרדה מינית שעונשה עד חמש שנות מאסר והמפיץ מוגדר עבריין מין. 

"יש חוק נגד הפצת סרטונים, מישהו או כמה מהם הפרו אותו, שיתנו את הדין לגבי זה ונתקדם משם"

תיקון חוק הסרטונים לחוק למניעת הטרדה מינית חוקק אמנם לפני כחמש שנים, אולם יישומו קשה במיוחד הן משום כמות התיעודים האינטימיים המבזים שמופצת כל העת במדיות החברתיות השונות והן עקב ההצפנה והאנונימיות שחלק מהפלטפורמות המדוברות מעניקות למשמשים בהן. לצד זאת, מתלוננות, כמו בפרשת הטלגרם, בה מופצים סרטונים מיניים ותמונות אינטימיות של נשים ישראליות בצירוף פרטים מזהים שלהן ודרכים ליצירת קשר עימן, מציינות כי המשטרה לא יודעת כיצד להתייחס לפשע שמבוצע בהן ומקילה ראש במתרחש.

הגשת התלונה שלנו היא תקדים", מסכמת לאור, "מאז חוקק חוק הסרטונים, לא היתה קבוצה של 20 איש ואישה שהגישו תלונה על הפצה מבזה שאיננה קשורה לחומרים שלהם עצמם. היום גילינו שזה כן משהו שאפשר לעשות, גם לגבי המקרה הזה וגם לגבי כל מקרה שזה מה שמאפיין אותו".

"אם היו מפיצים תמונות של בר רפאלי או גל גדות היו סוגרים את הטלגרם, או לפחות מטפלים בתלונה באמת", אמרה לנו לפני שבועיים עדן וקטור, מי שתמונות שלה מופצות בקבוצות טלגרם עד היום, "יש למשטרה את האמצעים לברר מי מפעיל את הקבוצות האלה ומי נמצא שם, אנחנו לא מדברים פה על משפחת פשע קיברנטית – אלא על חבורה של ילדים מושתנים בני 20 מהקריות, אלופים במחשבים ככל שיהיו".