את הרוחות האנטי-ליכודניקיות שמנשבות בציבור יוצאי ויוצאות אתיופיה היה אפשר להרגיש כבר לפני חודשיים, בהפגנה שנערכה מול הכנסת וזלגה למפגן זעם במרכז ירושלים.
שעה קלה לאחר שהוכרז שקצין המשטרה שירה בסולומון טקה ישוחרר למעצר בית – לקח פעיל ליכוד את המגאפון מידי אביו של טקה במטרה לנאום. הפעיל יאיו אברהם (ששימש כעוזר הפרלמנטרי של ח"כ גדי יברקן מכחול לבן; מ"א) הסתער עליו בצעקות. גם שאר הנוכחים במקום החרישו את ניסיונותיו של הפעיל לשאת דברים על ידי קריאות "ביבי תתפטר", בעוד חברי הכנסת של כחול לבן, גדי יברקן ופנינה תמנו-שטה, ניסו לחלץ מפעיל הליכוד את המגאפון.
קרב איתנים התנהל במערכת הבחירות האחרונה בין המפלגות השונות ביחס לקולות של דוברי ודוברות רוסית בישראל, ומפלגות השמאל השונות ניסו לפנות למצביעים הערבים, אולם יברקן סבור שדווקא קולם של יוצאי ויוצאות אתיופיה הוא שישנה את המפה הפוליטית.
"בדמוקרטיה מיעוט מלוכד משפיע יותר מציבור גדול ומפוזר", הוא אומר ומוסיף, "מרד ואדי סאליב משנת 1959 הוביל למהפך ב-1977. וכמו שהמהפך של בגין אירע בחסות עדות המזרח, המהפך בבחירות הקרובות יהיה רשום על יוצאי ויוצאות אתיופיה. אנחנו נכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא".
"ביבי איבד קולות בפרשת טקה"
יוצאי ויוצאות אתיופיה מהווים כמעט 2% מאוכלוסיית ישראל. מספר בעלי זכות ההצבעה מתוכם מוערך בכ-135 אלף איש ואישה. בבחירות שנערכו לכנסת ה-21 באפריל מנדט אחד היה שווה כמעט 33 אלף קולות. כלומר, כוחה האלקטורלי של הקהילה הוא 4.1 מנדטים, או 2.8 מנדטים אם מביאים בחשבון את שיעור ההצבעה הממוצע בישראל. כעת פעילים ופעילות מהעדה סבורים שאחוז ההצבעה בקהילה יעלה בצורה דרמטית.
"לא הצבעתי בבחירות באפריל, ואם לא טקה לא הייתי מצביע עכשיו", מספר יצחק, בן 27 מרחובות שעובד באבטחה והדריך בעבר בתנועת הנוער "אחרי". בבחירות של 2015 נתן את קולו לבית היהודי ולפני כן לליכוד. "האמנתי בצבא ובהפעלת כוח כדי לשמור על עצמנו, אבל קיבלתי כאפה במחאה", הוא אומר. "הבנתי שמה שעושים לנו זה כנראה מה שעושים כל הזמן הזה לערבים. לא מראים את מה שעובר עליהם ואת האופן שבו המערכת פוגעת בהם, אלא רק מציירים אותם כפראי אדם".
פעילים ופעילות מהעדה סבורים שאחוז ההצבעה בקהילה יעלה בצורה דרמטית
יצחק נעצר פעמיים בקיץ האחרון. בהפגנה מול ביתו של אמיר אוחנה הוא נלכד בעין המצלמה כששוטר יס"מ חונק אותו ומקפל אותו על הרצפה בעודו זועק "אחי, אני לא מתנגד, שים כבר אזיקים". האלימות שחווה והחיפושים על גופו העירום בתחנות המשטרה הם לדבריו מה שהפך את מקרה סולומון טקה למוקד הצבעתו. "אני מצביע כחול לבן בתקווה שפנינה וגדי יפעלו. רבים מאיתנו הצביעו ליכוד כי הם העלו אותנו ארצה, אבל אחרי שביבי התבטא בפרשת טקה הוא איבד קולות רבים".
"הצעירים ימשיכו את מחאתם בקלפי"
מעט ידוע על דפוסי ההצבעה של יוצאי ויוצאות אתיופיה. "הטענה תמיד היתה שזו קבוצה זניחה ושלא שווה לבחון את דפוסי הצבעתה ואחוז ההצבעה שלה", מעירה אפרת ירדאי, יו"ר אגודת יהודי אתיופיה. "הסקר היחיד שנעשה בקרב הקהילה הוזמן על ידי הליכוד ב-2009", מספר יברקן, "נמצא בו שיותר מ-90 אחוז מבני 50 ומעלה מצביעים לכנסת".
"לכנסים שארגנו הגיעו בעיקר מבוגרים", מספרת תמנו-שטה הממוקמת במקום ה-24 ברשימת כחול לבן. "יש בקרבם התפכחות הקיץ. הם אינם מוכנים שילדיהם יעברו את שהם עצמם עברו. עם כל האהבה לארץ ולעם ישראל שמאפיינת אותם, הם חוזים בילדיהם שחווים שבר עמוק מול אטימות ממסדית"
"עשינו עבודה מאוד קשה בשטח כדי להסביר לקהילה שלנו שהיא שווה משהו בקלפי"
"הצעירים ימשיכו את מחאתם בקלפי", אומר יברקן, "אנחנו מהווים כארבעה מנדטים שהולכים לליכוד באופן מסורתי, אבל הפעם המנדטים יעברו ישירות אלינו – ולא משנה אם מאהבת מרדכי או משנאת המן".
"גדי ואני עשינו עבודה מאוד קשה בשטח כדי להסביר לקהילה שלנו שהיא שווה משהו בקלפי", אומרת תמנו-שטה. "יש בקהילה תחושת נכאים מכיוון שאנחנו מיעוט קטן. חירפנו את נפשנו כדי לעלות לכאן, ולא רק מבחינה מטאפורית. קברנו הורים וילדים בדרך וחשוב לתרגם זאת לכוח פוליטי. אמנם עולים חדשים הם לרוב ימניים יותר, אבל עם כל הכבוד להצבעות המסורתיות לליכוד, גם אם מדובר בשניים או שלושה מנדטים, הם משמעותיים להחלפת נתניהו ואם הם יורדים מהליכוד מדובר בהשפעה גדולה ובאמירה פוליטית".
גדי יברקן: "אנחנו מהווים כארבעה מנדטים שהולכים לליכוד באופן מסורתי, אבל הפעם המנדטים יעברו ישירות אלינו"
הניסיון להשפיע על עמדותיהם של יוצאי ויוצאות אתיופיה לא נזנח במערכת הבחירות הנוכחית גם מצד מפלגת העבודה, שהקימה מטה ייעודי ואף הטיסה את עמר בר-לב לאתיופיה, להיפגש עם כ-8,000 אזרחי אתיופיה הממתינים במחנה הפליטים בגונדר לעלות ארצה.
גם נתניהו עשה מאמץ לזכות בזמן מסך והזמין את ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, להיפגש עימו. לפגישה הוזמנה גם אגרנש מנגיסטו, אמו של אברה מנגיסטו השבוי כבר יותר מחמש שנים בידי חמאס, מהלך שזכה לביקורת נרחבת בקרב צעירי הקהילה.
"יכולים להיות לשון המאזניים"
קהילת יוצאי ויוצאות אתיופיה בישראל היא ברובה צעירה. מחציתה הגיעה לארץ בין 1990-1991, רובם היו אז בני פחות מ-18. "בניגוד לדוברי רוסית, אין כאן מסה של מבוגרים שאפשר להעמיס על אוטובוסים", טוענת ירדאי. "גם אם המבוגרים מצביעים לליכוד או למפלגות ימין, כמו שנהוג לחשוב בעקבות הקישור האוטומטי בין מסורתיות לימניות בישראל, זו טיפה בים".
בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר הקיץ האחרון, גם הצעירים אינם עומדים בתור לקלפי עם פתקים של מחל. "יש הסכמה גורפת שלא מצביעים לליכוד", מספרת פנטנש, סטודנטית לתואר שני בת 29 שמשתתפת במחאת "באים לאחראים". "הרצח של סולומון טקה טלטל אותי, את האחים שלי וגם את דור ההורים".
"יש הסכמה גורפת שלא מצביעים לליכוד. הרצח של סולומון טקה טלטל אותי, את האחים שלי וגם את דור ההורים"
ההתנערות מהצבעה לימין בכלל ולמפלגת הליכוד בפרט היא תהליך שהתחיל מאז 2015, מבהירה ירדאי. "המוחים של 2015 אמרו חד וחלק שאינם מוכנים להיפגש עם נתניהו ועם פוליטיקאים אחרים, וזו היתה צומת של התבגרות. הממשלה הצהירה שתעשה מאמץ להילחם בגזענות, ודבר לא השתנה. אחרי המחאה המנומסת בעקבות רצח יהודה ביאדגה וזו שאחרי רצח טקה התברר שאין משמעות לאופי המחאה. התחושה שלי היא שכל האסונות של השנים האחרונות קרו תחת מפלגת השלטון והיא התנערה מהם".
תמנו-שטה מספרת שהיא מגיעה מבית ליכודניקי. יברקן התחיל את דרכו הפוליטית בליכוד. עם זאת, שניהם טוענים שאינם מאמינים במנהיגותו של נתניהו ומביעים שאט נפש מההסתה שבה הוא נוקט.
בסרטון התעמולה האחרון שהוציא הליכוד נראית תמנו-שטה מכריזה "אנחנו נרכיב את הממשלה הבאה". השוט הבא הוא של איימן עודה מכריז "אני שותף". מיד אחר כך מופיע הכיתוב: "רק פתק אחד יכול לעצור אותם – מחל". "צעירים רבים מבינים שאנחנו יכולים להיות לשון מאזניים", אומרת תמנו-שטה ומסרבת להתרגש מהסרטון. "אני חושבת שאחרי עשר שנות שלטון מגיע לישראל דף חדש, עם מנהיגים ראויים יותר שדואגים יותר לציבור ופחות לעצמם".
פוליטיקה של מיעוט
אבל למרות ההתנערות המסתמנת מהליכוד בקרב יוצאי ויוצאות אתיופיה, האלטרנטיבה לא בהכרח ברורה. "חברים וחברות רבים שלי יתנו את קולם למפלגת העבודה ולמרצ, אבל אני מרגישה שמפלגות השמאל לא מייצגות אותנו", אומרת פנטנש ומעלה את פרשת אדיסו מסאלה, שהאשים את אהוד ברק בזיוף תוצאות הפריימריז במפלגת העבודה לאחר שהוחלף בסופה לנדבר במשבצת השמורה לנציגי עולים.
גם מפלגת העבודה וגם המחנה הדמוקרטי אינן אופציות מבחינת פנטנש. אמירתו של מסאלה, שכינה את ברק בוועידת המפלגה ב-2005 "אלוף הזייפנים של הפוליטיקה הישראלית", עדיין מהדהדות באוזניה. "אני מאמינה לגדי ולפנינה", אומרת פנטנש, "אבל קשה לי לתת את קולי לגנץ וללפיד. אין להם עמוד שדרה, הם לא מנהיגים".
עכשיו היא מתלבטת אם לתת את קולה לרשימה המשותפת. "מי אם לא הם מכירים אלימות משטרתית?", היא שואלת. "קשה לי לראות את מה שהערבים עוברים פה. אני חולמת על מפלגה שתהיה מורכבת מערבים ואתיופים, ותפעל לשינוי עמוק. בינתיים אני נוטה יותר לכחול לבן, אחרי שראיתי את גדי פועל לסגירת הגן המופרד בקריית גת. הוא ופנינה יכולים להגן גם על הציבור הערבי ולייצג אותו".
מי אם לא הערבים מכירים אלימות משטרתית? אני חולמת על מפלגה שתהיה מורכבת מערבים ואתיופים, ותפעל לשינוי עמוק"
"ההצבעה למפלגות הערביות או לרשימה המשותפת, שנחשפתי אליה ב2015, לא נעשית לדעתי ממקום אסטרטגי או מהכרה בכך שיוצאי אתיופיה צריכים לאמץ פוליטיקה של מיעוט במקום לנסות ולהשתייך לרוב", אומרת ירדאי. "זו הצבעה שלדעתי היא תוצאה של ניכור כלפי נציגי החברה היהודית. הרי אין ייצוג תקשורתי לעבודה של הרשימה המשותפת, אנחנו לא יודעים מה הם עושים, אף פעם לא שמעתי שמישהו מהם קידם חוק נגד אלימות משטרתית. אני שומעת רק על הכיבוש ועל עודה שהכריז שיצטרף לקואליצית שמאל-מרכז – דברים פופוליסטיים. גם יוצאי אתיופיה שמצביעים למשותפת לא יודעים מה המפלגה הזו עושה – לרוב מדובר בהצבעת מחאה".
