יממה לאחר האלימות המשטרתית שהופעלה נגד אוהדי מכבי חיפה בזמן משחק שהתקיים באצטדיון נתניה, הודיעה מח״ש לאמיר קציר כי החליטה לסגור את התלונה שהגיש נגד שוטר שנהג כלפיו באלימות במהלך משחק כדורגל באצטדיון טדי בחודש מאי.
במכתב ששלחה מח״ש לעורך דינו של קציר, משה פלמור, היא מסבירה את סגירת התיק בכך ש״נסיבות העניין אינן מצריכות המשך חקירה פלילית״, ומוסיפה – ״מאחר שמהתלונה עולים עניינים שיכול ומצויים בתחום סמכותה של מחלקת משמעת במשטרת ישראל, התלונה תועבר לבחינתם״.
״ההחלטה של מח״ש תמוהה מכיוון שהכל מתועד״, אומר משה פלמור, עורך דינו של קציר. ״בסרטון שצולם במהלך המשחק רואים שאמיר עומד עם הגב לשוטר ומסתכל על המשחק והשוטר תופס אותו ומעיף אותו מהמדרגות, פשוט כי הוא היה האדם שהיה הכי קרוב אליו״.
לדברי פלמור, סגירת התיק מעידה על קלות הדעת שבה מח״ש מתייחסת לעבירות אלימות של שוטרים במגרשי כדורגל. ״עד שאוהד לא ימות, מח״ש לא תעשה כלום ותמשיך לסגור תיקים", הוא אומר ומספר כי כיום הוא מטפל בשלושה מקרים נוספים של אלימות משטרתית במגרשים. "זה פשוט לא מעניין אותם, מבחינתם מדובר בסתם מכות״.
את אירועי האלימות שהתרחשו אתמול באצטדיון נתניה, מח"ש כבר לא תוכל כ"סתם מכות". העדויות המצולמות מהמקום מראות שמדובר היה בשדה קרב של ממש. "אנחנו רגילים לקבל מכות משוטרים שמורידים את תג השם שלהם, אבל אתמול זה היה משהו אחר, השתלחות חסרת רסן קיצונית, אגרסיבית, שגורמת גם לילדות וילדים שנכחו במגרש לצאת פצועים פיזית ונפשית", אומר אחד האוהדים, "הפעם מדובר בחציית קו אדום״.
לדברי פלמור, בשעות הקרובות הוא יגיע עם אחד האוהדים שנפצעו באצטדיון להגיש תלונה במח"ש על אלימות שהפעילו שוטרים נגדו.
מבקר המדינה, בדוח ביקורת מיוחד שפרסם ב-2017 ועסק ב"טיפול המערכתי באלימות שוטרים", מצא כי "תשובת המשטרה ומספר כתבי האישום המוגשים לבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח, מציגים לכאורה תמונה ובה אלימות השוטרים היא תופעה שולית. ואולם תמונה שונה לחלוטין מצטיירת ממספר התלונות על שימוש בכוח המוגשות נגד שוטרים ומסקרי דעת קהל המלמדים כי מידת האמון שרוחשים למשטרה הציבור ובעיקר קבוצות מיעוט בחברה הישראלית היא מועטה".
מבקר המדינה קובע כי "לנוכח חולשותיו של מערך הטיפול הכולל בעבירות שוטרים, שכיום אלפי תלונות ופניות אזרחים בנוגע להתנהגות שוטרים המגיעות אליו אינן נבחנות בו אפילו בחינה ראשונית, ראוי שמח"ש תבחן עם היועץ המשפטי לממשלה מהי המדיניות שיש לנקוט בתיקי השימוש בכוח של שוטרים נגד אזרחים".
בדוח שפרסמה מח"ש לפני כחצי שנה, קבעה כי 2020 היא שנת המפנה עבורה, בעקבות רפורמות משמעותיות בהן קיצור לוחות הזמנים לטיפול בתלונות באופן משמעותי. אבל לפי הדוח, רק 2 אחוז מכ-2,950 תלונות שהוגשו לה הגיעו לכדי כתבי אישום, 70 אחוז מהם הסתיימו בהרשעה. ב-34 תיקים נחתמו הסדרים מותנים ו-204 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרה.
במרבית התיקים שנסגרו (כ-57 אחוז) ההחלטה בדבר סגירת התיק התקבלה לאחר ביצוע חקירה פלילית (באזהרה) או בדיקה מקדימה פלילית. ביתר המקרים התיק נסגר בלא חקירה באזהרה או בדיקה מקדימה בעיקר משום שהתיק לא היה בסמכות מח"ש או בשל היעדר חשד לביצוע עבירה פלילית.
חודש לאחר מכן ביקר פרקליט המדינה עמית איסמן במח"ש, ולפי כתבה שפורסמה בהארץ, מתח ביקורת על המחלקה, טען כי היא לא מגישה מספיק כתבי אישום ולא מפרידה בין פרקליטי המחלקה לחוקריה. כמו כן, הוא דחה בקשה להגדיל את כוח האדם במחלקה.
ואולי ביקורת נוספת שלו אמורה היתה להיות על הקשר בין מח"ש למשטרה: כפי שחשפנו ב"המקום", מאז שמתמודד הנפש אמיר גדידיאן מת לאחר שנאזק ורותק לקרקע בעודו זועק שאינו יכול לנשום, נראה שמח"ש מקבלת את עמדת המשטרה ופועלת כדי לטשטש את עקבות האחריות האפשרית של השוטרים. מח"ש בקושי ביצעה פעולות חקירה בתיק, אפילו לא חקרה את השוטרים.