בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
"מקודם קנו ב-320, אבל יש הנחה עכשיו. אתה חייל?", שאל אותנו מנהל קבוצת הפצת תכני עירום בטלגרם שנפתחה באחרונה. זה קרה בשיחה שנערכה בצ'אט פרטי, לאחר שפנינו אליו והתעניינו במחיר המנוי לקבוצה הסגורה והסודית, שבה מובטחת גישה לתמונות עירום, סרטונים מיניים וגם פרטים אישיים של ישראליות שפורסמו בעבר, ויפורסמו בעתיד.
לקבוצה החינמית בניהולו, שמהווה ככל הנראה משפך שיווקי לקבוצת המנויים, היו רשומים נכון לאותו רגע כמה אלפי משתמשים והופץ בה תיעוד מיני של מאות ישראליות.
מנהל הקבוצה, שאת פרטיו העברנו למשטרה ב-14 בדצמבר, הצהיר בפנינו כי בכוונתו לבנות מערך הפצה מפואר ואקסלוסיבי למשתמשים משלמים, שאינו תחום רק באפליקציית הטלגרם אלא יתפרש גם על פני מספר שרתים באפליקציית הדיסקורד. לטענתו, כמה עשרות משתמשים כבר נרשמו והעבירו לו תשלומים.
התלונה שהגשנו במשטרה סווגה כעבירה של "פרסום שירותי זנות", סעיף שאינו משקף את עבירת המין שבהפצת תיעוד מיני ללא הסכמה ("חוק הסרטונים"), את הפגיעה האנושה בפרטיותן של הנשים והנערות ובוודאי שלא את הממד הכלכלי של עבירת הסחר. כמה ימים אחר כך הגשנו תלונה דומה על צעיר אחר שעושה בדיוק אותו הדבר, רק גבה סכום נמוך יותר.
בחודשים האחרונים עוד ועוד צעירים מחליטים לגרוף לחשבונות הבנק שלהם כספים שמקורם בסחר בתיעוד מיני של נשים ונערות. ייתכן שהיעדר השיטור ברשת מקשה על משטרת ישראל להבין את גודל התופעה, מאפייניה וחומרתה. אבל הנשים שנפגעות מהמצב דווקא מטיבות לתאר אותו: "ארגון פשע של אדם אחד", כינתה נ' את רונן שיך בתצהיר שהגישה לבית המשפט כבר לפני שנתיים, רגע לפני ששיך נשלח למאסר בן ארבע וחצי שנים.
לצד התרחבות התופעה, הולכים ומתרבים הקולות בשטח שקוראים למשטרת ישראל ולפרקליטות המדינה לבחון את היחס למפיצי התיעוד המיני גם דרך הפריזמה של פשיעה מאורגנת ועבירות כלכליות.
"עבריין מין היום זה לא רק מישהו שקופץ מהשיחים, אלא אדם שמחזיק ברשותו כמה טלפונים וכמה כרטיסי סים וסוחר בתמונות ובסרטונים ללא הפסקה", אומרת יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. "חלקם גובים תשלומים עבור כניסה לקבוצות האלה, אחרים מדיחים לדבר עבירה כשהם מתנים את ההצטרפות לקבוצה במשלוח תיעוד מיני שטרם התפרסם. תרבות ההפצות בישראל לא רק יצאה מכלל שליטה, אלא הפכה לביזנס".
"החוק יודע לטפל בצורה מעולה בפשיעה מאורגנת ובעבירות כלכליות", אומר עו"ד יהונתן קלינגר. "בחלק ממקרי הפצת התיעוד המיני ברשתות אנחנו נראה קבוצת אנשים שמנהלת את ההפצה, אולי יהיה לה מבנה היררכיה והתנהלות של ארגון פשיעה מבחינת נקיטה בטקטיקות של הטרדה, סחיטה, שידול לדבר עבירה והסתתרות מאחורי כרטיסי חיוג. ברגע שהמשטרה תסתכל על המקרים שמתאימים להגדרה של פשיעה מאורגנת, יהיו לה סמכויות אכיפה רבות יותר.
"בחלק ממקרי ההפצה נראה התנהלות של ארגון פשיעה מבחינת נקיטה בטקטיקות של הטרדה, סחיטה, שידול לדבר עבירה"
"עוד דרך לבחון עבירות כאלה היא להסתכל על נתיב הכסף ולטפל בכך באמצעות הרשות לאיסור הלבנת הון. מדובר בכסף שצריך להיכנס למערכת הבנקאית ומקורו בעבירות של מכירת תיעוד מיני ופרטים אישיים של נשים, ללא הסכמתן ובניגוד לרצונן. הרשות להלבנת הון היא גוף מודיעיני וביכולתה למפות ולהתחקות אחרי עבירות כאלה. למשל, אם יחפשו מראש העברות מטעמם של בני נוער וחיילים באפליקציית הביט בסכומים של 50 או 100 שקלים מאנשי קשר שלא שמורים אצלם, יתעורר חשד שמתבצעת פה עבירת סחר בתיעוד אינטימי".
בתחילת ספטמבר נידון עידן מיכאילוב בן ה-22 מאופקים לחמש שנות מאסר בגין עבירה על "חוק הסרטונים" ופגיעה בפרטיותן של 133 ישראליות. לפי כתב האישום, מיכאילוב הרוויח לפחות 5,000 שקלים ממכירת מנוי לקבוצה סגורה וסודית שבה פרסם תיעוד מיני של ישראליות לצד פרטים מזהים שלהן. עם זאת, הסכום הזה הוא רק סך הכספים שהתקבלו באפליקציית הביט של בנק הפועלים. לפי הפרסומים שלו ברשתות לפני שנעצר, מיכאילוב קיבל תשלומים גם באמצעות שירות התשלומים paypal ובמטבעות קריפטו.
ייתכן שאיש לא שילם לו באמצעים אלה, אולם ייתכן שחקירת המשטרה לא התמקדה בהערכה מדוייקת של רווחיו הכלכליים, שכן אלה לא באו לידי ביטוי בסעיפי עבירה בכתב האישום.
"כשהתחלתי לא תכננתי לעשות מזה כסף", אמר מיכאילוב לחוקרי ימ"ר תל אביב עם מעצרו באוקטובר 2021. "ראיתי קבוצות שעושות מזה כסף, אז החלטתי לעשות גם כסף, אם אחרים עושים חשבתי שאני גם אעשה".
גם בכתב האישום של רונן שיך, עבריין המין בטלגרם שנידון לארבע וחצי שנות מאסר, לא נכתב הסכום המדוייק שגרף לכיסו מפרסום מודעות זנות של שמונה נשים, ששולבו בכמה קבוצות הפצת תיעוד מיני שניהל לעיניהם של כ-160 אלף משתמשים רשומים.
ככל הנראה לא מדובר בסכומים גדולים, שכן אלה עבירות כלכליות של בני נוער וגברים צעירים, שעיקר קהל לקוחותיהם נמנה עם מי שמשתכרים משכורות נמוכות בעבודות מזדמנות או בצה"ל.
כפי שמוכיחים הסכומים הנגבים, מדובר בעבריינים עם דמיון כלכלי מוגבל. למרות זאת, דמיונם לגבי הנזק שהם יכולים לעשות איננו מוגבל כלל. כך למשל, סיון (שם בדוי) שתיעוד מיני שלה מופץ בטלגרם כבר שנתיים ונמנתה עם נפגעות העבירה הקטינות בכתב האישום נגד מיכאילוב, מספרת כי לאחרונה הבחינה בטלגרם באדם שאיננה מכירה שמתחזה אליה, פונה לאנשים אחרים ומציע לשלוח להם סרטונים מיניים שלה תמורת תשלום של 100 שקלים בביט עבור כל סרטון. הוא אפילו לא חושש לחשוף את מספר הטלפון שלו. סיון היא מי שחוששת – חוששת לפנות למשטרה ולהתאכזב במידה שתלונתה לא תטופל, כפי שקרה בפרשת "אורפז לוי".
"נכון שכרגע נראה שלא מדובר בעבירות בסכומים גדולים", אומרת עו"ד מיטל שפירא היועצת המשפטית של הלובי למלחמה באלימות מינית, "אבל אנחנו עדים לצמיחתו של שוק חדש. יש את הרשות לאיסור הלבנת הון שיודעת לטפל במקרים כאלה. אין צורך לחכות שהשוק יפתח ורק אז להתחיל לטפל".
